קוזושי

[לורנס איש ערב]

קוזושי

ראשית כל, כל הכבוד על שזכרת. שנית, אני לא קישרתי בין העיקרון של seiryoku zenyo לבין עבודה רכה/קשה. אני טענתי, שעיקרון זה טוען שהעובדה שאנחנו מנצלים את כוח היריב ועובדים בצורה זורמת/גמישה (אני מעדיף להתייחס כך אל המושג JU), לא מונעת להפעיל כוח בצורה יעילה כשזה אפשרי. למשל, הוצאנו יריב משיווי משקל לאחר שדחף אותנו - נטיח אותו לרצפה בכל הכוח. אני לא יודע לגבי קראטה, אבל שלמה טוען שאחד הדברים שמבדילים את הג'ודו מהאייקידו, הוא שבאייקידו אתה באמת לא מוסיף כוח לפעולות שאתה עושה מעבר לשימוש בכוח היריב. אני לא אקבע קביעות לגבי קורינדו אייקידו, אבל אני יכול להגיד שביושינקאן כן מוסיפים כוח להטלות. אך כוח זה מקורו בגוף כולו, או לפחות מהמותן, ובשום פנים ואופן לא כוח שרירים גרידא. ואכן אתה צודק, ההגדרה של רך/קשה אכן מאוד מגוונת, כשבJUJUSTU עצמו, ישנם הבדלים עצומים בין האסכולות השונות לגבי הגדרת הJU, כשבחלק מהן אין שום דבר שאפשר לקרוא לו "רך" או "גמיש". לורנס

 

[קוזושי]

מסכים עם כל מלה

אני כנראה לא הבנתי נכון את דבריך לגבי סי דיוקו דזן יואו, אני חושב שגם בג'ודו, בקראטה וברוב אמנויות הלחימה מקור הכח הוא במותן, אני גם מכיר ג'ודו שהשימוש בכח שם הוא באותה מידה של השימוש באייקידו. גם ההגדרה של אייקידו כאמנות שלא משתמשים בה כלל בכח ושל ג'ודו כאחת שכן משתמשים גם בכח נראית לי לא מדוייקת. אך בסופו של דבר, המציאות מראה שהאימון בג'ודו בונה גוף שרירי, ובאיקידו אין דבר כזה. ההסבר של השימוש בכח בג'ודו הוא שהג'ודאי יכול לעשות גם טכניקה שדורשת שימוש בכח כשאין לו ברירה, ואילו האייקידוקא לעולם לא יעשה שימוש בכח. אך זה נראה לי ממש לא מדוייק, לא נראה לי שהאייקידו דורש מהאדם למות ולא להשתמש בכח. ואם כן הכל שאלה של מינון, והמינון תלוי מאד בסגנון האדם שמתאמן. יש ג'ודאים שכלל לא משתמשים בעקרון הרך, ויש כאלו שמשתמשים בו יותר מדי (אייקידוקות בנשמה?) יש כאלו שיודעים את המינון המדוייק מתי כן ומתי לא להשתמש בו (ג'ודאים אידיאליים?). ויש כאלו שזה תלוי במצב הרוח שלהם

ואולי זו הסיבה שההגדרה של רכות היא כל כך נזילה. מה שברור זה שכמה שאדם הוא בעל רמה גבוהה יותר ויש לו יותר ידע, הוא אמור לעבוד יותר רך, ולא משנה באיזו אמנות לחימה. אני יודע מנסיון על עצמי שיש מתחילים שאני מסוגל לעבוד אתם רך ובתנועות גדולות ואני מרגיש כאילו אני עושה אתם אייקידו, מצד שני כשהייתי מתחיל בעצמי עבדתי הרבה יותר רך מהיום. ויש לזה המון סיבות.

 

[דוד כפרי]

הערה + שאלה

קודם ההערה: קוזושי, כתבת: "אני חושב שגם בג'ודו, בקראטה וברוב אמנויות הלחימה מקור הכח הוא במותן..." כשלמדתי קונג-פו "קשה", בגיל 13-14, היתה שם עבודה עם המותן. כשהגעתי לאייקידו (גיל 15-16), היתה שם הרבה יותר עבודת מותן, והיא היתה שונה מזו של הקונג-פו. כשהגעתי לטאי-צ'י, בגיל 20, מצאתי דגש הרבה יותר גדול על עבודת מותן, וגם על רכות - וחשבתי "יופי, זה יהיה לי קל כי אני מכיר הכל מהאייקידו"... לקח לי כמה חודשים לגלות שגם עבודת המותן וגם ה"רכות" שונות מאוד מטאי-צ'י לאייקידו. אני מניח שיש הבדלים גם בין אייקידו לשיטות ג'וג'יטסו "דומות" לו. ועכשיו לשאלה: קוזושי, כתבת: "...כשהייתי מתחיל בעצמי עבדתי הרבה יותר רך מהיום. ויש לזה המון סיבות." תוכל להסביר?

 

[קוזושי]

אני יכול לנסות...

תראה, הסיבות לכך ברובן לא מחמיאות לי במיוחד. כשהייתי מתחיל התאמנתי בדוג'ו של דורון נבון, עשינו שם ג'ודו רך וקלאסי, אני הייתי ילד עדין ושברירי והתחברתי לזה מצויין. ואפילו שם העירו לי שאני "חלבי" מדי, הסיבה שהעירו לי על כך היתה שלמרות הרכות והזרימה הג'ודאי צריך בשלב מסויים להכניס את העצמה שלא היתה לי. במשך הזמן השתנו כמה דברים, קודם כל, כנראה שהתקדמתי בטכניקה ובנוסף לזה גם נהיתי חזק יותר, והשינוי הגדול ביותר היה שהדוג'ו שלנו נסגר. הצד הטוב בכך שהוא נסגר הוא שנאלצתי ללכת להתאמן גם עם אנשים שלא היו כל כך רכים ונחמדים וזה הכריח אותי לנסות לעבוד בגישה שונה ממה שהורגלתי. כדי להתמודד עם אנשים שעובדים חזק וכוחני אני צריך לשנות שני דברים, לשפר טכניקה ולהשלים את מה שעדיין אין לי ע"י שימוש בכח. לעבוד רך ויפה יוצא לי רק כשאני נפגש עם החברים שהיו מתאמנים איתי בעבר, וזה יוצא לעיתים רחוקות מאד. במילים אחרות, בתחילת דרכי עבדתי רך כי לא הייתה לי יותר מדי ברירה, היום אני יודע לעבוד רך אבל אני נאלץ לעבוד גם הרבה קשה כי אין לי ברירה לכיוון אחר, ואני מצפה להגיע בשלב מסויים לרמה שאוכל לעבוד בצורה רכה בכל מצב נתון, בשביל זה צריך רמה גבוהה מאד, ויש לי עוד דרך ארוכה לעשות כדי להגיע לזה.

 

[דוד כפרי]

../images/Emo51.gif

 

[isaacl]

ואני רוצה להוסיף

אם יורשה לי לחלוק על שלמה דוד, כל הדיבורים האלה על שישמוש בכח היריב בלבד אינם נכונים ומתסכלים מאוד את המתחילים. אין דבר כזה לנוע בחוסר כוח. זה כמעט אותה טעות קלאסית בלימודי פיזיקה למתחילים המחליפה תנועה בתאוצה. השאלה בדרך כלל איננה האם משתמשים בכח, אלא מה מתחיל את את התנועה; הכח או הגוף או ניצול תנועת היריב. גם פיזיותרפיסטים ממליצים לסובלים מבעיות ברכיים המבקשים לקום להתכופף מעט לפנים, להעביר את משקל הגוף קדימה ואז לנצל את משקל הגוף ולהוסיף את כח הירכיים לתנופה. אני אוהב להשתמש בדוגמא הבאה: כשדוחפים עגלה מלאה וכבדה הדרך הטובה להתחיל לדחוף היא לנוע קדימה עם הבטן ורק אז להוסיף את כח הידיים והרגליים. לנצל את משקל הגוף כדי ליצור תנועה ואליה להוסיף את הכח. השרירים אכן פועלים אך הם מצטרפים לתנועה קיימת. התוצאה הרבה יותר מרשימה ורכה. אני מקווה שלא סיבכתי את העניינים, יצחק

 

[קוזושי]

רק לשם דיוק

את מה שכתבתי לא שמעתי ישירות משלמה דוד, אלא משיחה עם תלמידים שלו, ואני מבטיח לשאול אותו בהקדם האפשרי. פשוט עדיין לא יצא לי. וגם מה ששמעתי מהתלמידים שלו לא היה שבשיטות הרכות לא משתמשים בשרירים אלא רק שהאייקידו רך לחלוטין, הג'ודו משלב רך וקשה והקראטה רק קשה. הבעיה עם כל ההגדרות האלה היא שאפילו על קראטה למשל קשה לומר שהוא רק קשה בדיוק בגלל הדוגמא שהבאת, אני בטוח שכדי לדחוף עגלה בצורה שאתה מתאר לא צריך להיות דוקא אייקידוקא, וכל מי שמבין תנועה גם אם הוא עושה אמנות שנקראת קשה יעשה כך, ולכן לא תמצא הרבה שיאמרו לך שהם עושים אמנות קשה. בכל זאת ברור שאמנות שכל הטכניקות שלה הן הגנות רכות כנגד התקפות מכל סוג, היא הרבה יותר רכה מאמנות שהטכניקות שלה הן בעיקר התקפות. ולכן ברור שקראטה לעומת אייקידו הוא קשה. אפילו שיהיו קראטיסטים שיטענו שהם עובדים רק "רך". והג'ודו מבחינת ההגדרה הזאת הוא בעיתי בגלל הסיבה שהג'ודאי מתאמן גם להתקיף ולא רק להגן, אך ההתקפות של הג'ודאי הם בנויות על "קוזושי" ושימוש בכוחו של בן הזוג גם במקרים שהוא לא בדיוק התקיף אותך, אלא רק זז.

 

[דוד כפרי]

שינג-אי נחשבת לשיטה רכה, והיא

התקפית מאוד. כנראה שכל מי שאומר "רך" מתכוון למשהו אחר...

 

[isaacl]

../images/Emo45.gif

 

[nirk_aikido]

בתור תלמיד של שלמה...

גם בקורינדו איקידו אין שימוש רק בכח היריב. הכלל הוא לא לעבוד כנגד כח היריב, ולנצל במידת האפשר את הכח שהוא מפעיל. כמו כן, לפעמים זזים כדי ליצור תנועה או הוצאה משווי משקל אצל היריב שאותה אפשר לנצל (למשל במצב סטטי - תפיסות). חלק גדול מהטכניקות הן מנופים (למשל דאי-איקיו, קוטה גאישי) - אנו מגיעים למנוף תוך ניצול תנועת היריב, אבל המנוף עצמו (הסיום) נעשה ע"י הפעלת כח שלנו. כמובן שהכח הוא לא רק כח ידיים, אלא כח שמקורו בכל הגוף ובעיקר במותן, וממוקד באזור מאד קטן אצל היריב (לכן גם אדם חלש יוכל לבצע את המנוף על אדם חזק). יש אפילו טכניקות שפועלות לכאורה כנגד כח היריב - למשל כאשר מישהוא מצליף, ומבצעים מנוף על היד המצליפה בכיוון אחורה של המצליף. הרעיון שם הוא להגיע לפני שיש כח בהצלפה, ולכן למעשה לא פועלים כנגד הכח של היריב, אלא מנצלים "רגע מת". כמובן שיש טכניקות שמנצלות כמעט אך ורק את כח היריב, למשל טכניקות העלמות/ צניחה. חג שמח ניר

 

[mickeym]

../images/Emo45.gif מסכים עם יצחק.

 

[לורנס איש ערב]

אייקידו לא בונה גוף שרירי?

אני מזמין אותך לאימון יושינקאן אייקידו כדי להפריח את הטענה. דבר שני, אל תתייחס לאייקידו כאל דת. האייקידו לא אוסר שימוש בכוח. בתור איש אייקידו, סביר להניח שאם מישהו יתקוף אותי ברחוב אני אבעט לא בבייצים, ולא "אזרום עם הכוח שלו" וכו'. הוא פשוט בנוי על עקרון מסויים שהוא בא ללמד. מעבר לזה אני מסכים איתך לחלוטין. לורנס

 

[Hwoarang]

ג'ודו ולוחמת רחוב(???)

ביצענו אתמול באימון תרגיל פשוט של חסימת שני אגרופים, אחריהם עוד חסימה של מכה בצורת מגל לכיוון הראש, ולבסוף הטלה של איפון סיונאגה(Seyonage)... עכשיו שאלתי את המורה שלי למה לי באמצע הרחוב להיכנס לאיפון סיונאגה במקום לפוצץ לתוקף את הפרצוף? והוא ענה לי תשובה כזאת: "ברגע שאתה גורם ליריב שלך להתנתק מהקרקע, הוא מאבד את החושים כמו בלונה פארק...פתאום הוא מרגיש מצב של חוסר אונים ופשוט לא יודע מה לעשות." הייתי רוצה לשמוע את דעתכם בעניין(ג'ודוקות למיניהם וגם כאלה שלא), כי באמן מעניין אותי לדעת אם יש השפעה כזאת.. דור

 

[קוזושי]

מה לעשות כדי להביא לסיום הקרב

ואולי זוהי בעצם כוונתו של המאמן שלך. שאם תפוצץ לתוקף את הפרצוף אתה עדיין לא שינית את המצב הקיים, שנייכם נשארתם עומדים, אתה רק ניסית "לפוצץ לו את הפרצוף" וייתכן שאפילו הוא לא הצליח להגן והצלחת לעשות זאת. אז מה? הוא קיבל כמה פיצוצים לפרצוף. והרקב ממשיך באותו מצב. לעומת זאת אם הצלחת להטיל אותו, שינית את כל הצורה של הקרב, עכשיון הוא שוכב לפניך על הקרקע לאחר ששטלת אותו על רצפה קשה ואם הוא לא יודע לבלום הראש והכתף שלו נחתו על הרצפה. ומקרים רבים אתה עוד עומד מעליו. כך אתה יכול להביא לשינוי מהותי במצב הקרב. אגב, בשביל לפתוח נושא חדש לדיון רצוי לעשות זאת בהודעה חדשה ולא בשרשור קיים.

 

[o603]

האם אתה, Hwoarang כשאתה

מתנתק מהקרקע אתה מאבד את החושים ? סביר להניח שלא, הרי הפלות (ואיך ליפול) זו המומחיות של הגודוקה. יותר סביר שהמשפט הנכון הוא שאדם ממוצע (ללא רקע בנפילות) יאבד את החושים בזמן נפילה. שילוב של אגרופים ובעיטות/ברכיות מקדימות ואז הפלה או בריח אמור להיות מאוד יעיל. בגודו תחרותי - אין את השלב המקדים הזה. לדעת איך לתת אגרוף או בעיטה זה חשוב, ואם גודוקה לא מתאמן על זה אז לדעתי ברחוב עדיף לו להתרכז רק בטכניקות שהוא שולט. בידידות O603.

 

[Hwoarang]

../images/Emo45.gif

שכחתי שהוא גם כמוך אמר לי שזה תופס לגבי אדם ממוצע... ולקוזושי - אם לא הייתי משנה את הכותרת לפני ששלחתי זה היה נראה שונה, ובכל מקרה אם יש כבר הודעה על ג'ודו אני לא אדחוף אחרות למטה סתם ככה... אוס דור.

 

[one strike]

עבודת מותן

חזקה מאוד באיגרוף. ולמה - כי מותן בשל עצמו לא משחק תפקיד אלא כעמצאי להעברת כוח מרגליים תוך סיבוב גוף. תנסו לעבוד מהמותן מישיבה בכיסא עם רגליים מורמות באוויר (ע"מ לשלול השתתפות שרירים אלו).

 

[Hwoarang]

תגידו הייתם אתמול במקרה באימון שלי?

כל מה שאתם אומרים המורה שלי אמר אתמול! מרגלים אחריי??