קווי אגד בתל-אביב
קווי אגד בתל-אביב
הגענו לארץ ואנחנו לנים אצל חמתי בקרית שלום. תמיד הרגשתי שיש איזה פספוס בקווי אגד בתל אביב. הם מפותלים, לא ממש הגיוניים, ויש להם מספר חלופות לא הגיוני. כך למשל קו 73 מרכבת מרכז לחולון. לכיוון צפון הוא תמיד עובר בגורי (פעם ב-20 דקות), ולכן הוא בחירה הגיונית למי שחפץ להגיע לרכבת מרכז ללא המעבר האיטי של קו 7 בשכונת התקווה. בכיוון השני, הוא נכנס לגורי פעם בשעה, ואילו בשאר הנסיעות הוא נוסע בחיל השריון. לא שהכניסה הזו מאטה משמעותית את הנסיעה שלו, אולי רק בשתי דקות (בוודאי שלכיוון דרום העיכוב אינו משמעותי)... לעומת זאת, כל הנסיעות שלו נכנסות לתחנה המרכזית הישנה, בשני הכיוונים, דבר המאריך את נסיעתו בכעשר דקות. השילוט בתחנות אינו מסביר פנים ומעטים הנוסעים שמודעים לאפשרות השימוש בו על מנת להגיע לקרית שלום (בטח שלא לכיוון השכונה). קשה לי להבין למה המסלול הזה כל כך מפותל, ולמה יש צורך בחלופה. אם המסלול היה פשוט יותר, אולי הוא לא היה נוסע חצי ריק. אגב, זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות, של חוסר ההגיון בקווים. ישנן דוגמאות נוספות כגון קו 92 או קו 74 (לא 74א).
קווי אגד בתל-אביב
הגענו לארץ ואנחנו לנים אצל חמתי בקרית שלום. תמיד הרגשתי שיש איזה פספוס בקווי אגד בתל אביב. הם מפותלים, לא ממש הגיוניים, ויש להם מספר חלופות לא הגיוני. כך למשל קו 73 מרכבת מרכז לחולון. לכיוון צפון הוא תמיד עובר בגורי (פעם ב-20 דקות), ולכן הוא בחירה הגיונית למי שחפץ להגיע לרכבת מרכז ללא המעבר האיטי של קו 7 בשכונת התקווה. בכיוון השני, הוא נכנס לגורי פעם בשעה, ואילו בשאר הנסיעות הוא נוסע בחיל השריון. לא שהכניסה הזו מאטה משמעותית את הנסיעה שלו, אולי רק בשתי דקות (בוודאי שלכיוון דרום העיכוב אינו משמעותי)... לעומת זאת, כל הנסיעות שלו נכנסות לתחנה המרכזית הישנה, בשני הכיוונים, דבר המאריך את נסיעתו בכעשר דקות. השילוט בתחנות אינו מסביר פנים ומעטים הנוסעים שמודעים לאפשרות השימוש בו על מנת להגיע לקרית שלום (בטח שלא לכיוון השכונה). קשה לי להבין למה המסלול הזה כל כך מפותל, ולמה יש צורך בחלופה. אם המסלול היה פשוט יותר, אולי הוא לא היה נוסע חצי ריק. אגב, זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות, של חוסר ההגיון בקווים. ישנן דוגמאות נוספות כגון קו 92 או קו 74 (לא 74א).
