קווים וגבולות.

קווים וגבולות.

איפה עובר הגבול בין הצורך לשמור על זכות ההורה הלא משמורן לראות ולהיפגש עם הילד, לבין ההתחשבות בצרכיו וברצונו של הילד ? האם כפיית המפגש על הילד היא אכן פתרון הולם ? מפגש שכזה אכן מועיל למי מהצדדים ? מתי רצונו של הילד הופך ללגיטימי ? גיל מסויים ? מה עושים אם הילד מתמיד בסירובו,והקרע בינו לבין ההורה השני הולך וגדל לנגד עיניך ? כאשר פעמוני האזעקה עושים דינג דונג באוזני ההורה הלא משמורן כמו גם באוזני העובדת הסוציאלית אשר יורדת לעומקו של דבר בניסיון לברר מהיכן מגיע הסירוב להיפגש אצל הילד,ולוודא שאכן ההורה המשמורן אינו פועל לשם כך, כיצד מבהירים להורה הלא משמורן כי אין לך יד ורגל בדבר,ולו בכדי למנוע תגובה בלתי רצונית שעלולה להחריף את הדברים ? שהרי כל גורם טיפולי יסיק זאת תוך שיחה קצרה עם הילד ואילו ההורה השני יחשוד בכשרים ויסיק מסקנות מוטעות באופן כמעט אוטומטי. אולי מישהו יקריא לה ויסביר לה שאל לה להלין אלא על עצמה ? מלכוד 22. עכשיו אני צריך לדאוג גם בגלל הבעיות שלה ?
 

r o n i t 3 7

New member
לא מכירה

את הסיפור ומגיבה ממה שקוראת בלבד. הדבר הראשון והחשוב בעיני הוא לבדוק עם הילד מה גורם לו להתרחק מההורה ורק אח"כ לנסות ולהתחיל לטפל בקושי ולא למען הצד השני אלא למען ולטובת הילד עצמו. חושבת כי ההתנגדות והריחוק יפתחו אצל הילד תגובות שליליות אשר הביטויי שלהם יכול להופיע בהרבה צורות שונות בעתיד. ילד צריך הורים, ילד צריך לדעת שמקבלים אותו ללא תנאים, כשנוצרים כתנאים כאלה ואחרים אלא גורמים לו לחוסר אמון בסיסי בעולם הבוגר, ההורים הם המראה של העולם הבוגר וכאשר הם מאכזבים נוצר סדק. לא חושבת שאתה צריך לדאוג לבעיות שלה ולקחת עליהן אחריות, מניחה שיש לך מספיק משלך, מה שכן כל עוד אתה ההורה המתפקד - כבוגר, קח אחריות על האהובים והקרובים לך, הילדים שלך. בהצלחה :))
 
אליה וקוף בה ...

המומחים (יות בעיקר) - טוענים שהורות משותפת גם לאחר גירושין - היא היא המוצא הנכון לילד. רגשית, התפתחותית ובשאר אספקטים. לטעמי, לא ניתן להתגרש, בלי להשאיר שאריות (קטנות לכל הפחות, וגדולות במקרים רבים) אמוציונליות אצל בני הזוג לשעבר. ואם תיקח ותושיב את הפלטפורמה של משמורנות <> הסדרי ראיה על התשתית הזו - תקבל מתכון בדוק, לחיכוכים, לחוסר ביטחון, לאובדן זהות הורית ולקשיים (אצל שני הצדדים אגב - כל אחד עם המינונים שלו) ועכשיו ערבב לתוך התבשיל הקודח הזה, את הילדים, עם הפגיעות שלהם מהתהליך, מהשלכותיו, מהשינויים באורח חייהם וקיבלת חבית מבעבעת .. שלטעמי, הפירוק האופטימלי שלה - הוא לכבד את (אי) רצון הילד, ולהימנע בכלל מהסצינה של מי אמר למי ולמה - משום שהיא חסרת תוחלת. קרי - הורות משותפת היא אוטופית לרוב, והפנמה וקבלה של אי ישימותה (למעט באותם מקרים שבהם אין שאריות אמוציונליות - וזה מעניין בפני עצמו לבדוק למה :) ההורה שאינו משמורן - ראוי לו לקבל ולהבין את מקומו החדש (ולא באמת משנה אם זה רק תולדה של בחירותיו ומעשיו או שיש יד ורגל גם להורה המשמורן בדבר)
 

אייבורי

New member
ראיה מערכתית

כאשר ילד בוחר לנתק מגע עם הורה לא משמורן יש בזו אמירה חריפה, חלקה נובע מהזדהות עם ההורה המשמורן חלקה בקשר לא מוצלח עם ההורה הלא משמורן. אני חושב שהורה משמורן כדאי שידע, יש מחיר ריגשי כבד בניתוק הזה. חלקו הגדול יתגלה בעתיד הרחוק. הקרע הזה, המחיר שישולם בעתיד כדאי להמנע ממנו לפעמים כדאי לפעול לא משינאת המן אלא מאהבת מורדכי. אז להורה משמורן יש המון כוח אצל הילדים הוא יכול לעזור לילד להתמודד עם הבעיות מול ההורה השני עידוד אקטיבי יקל בעיקר על הילד וכן אתה כנראה תצטרך גם לדאוג בגלל הבעיות שלה
 
מסכימה

עם כל מילה. אי אפשר להיות משמורנים וגם באותה נשימה להחליט שנמאס לנו להיות "המבוגר האחראי". (רק על עצמי לספר ידעתי...)הרי שאם היה לי גרוש נורמלי בטח היינו חולקים את המשמורת, אבל מאחר שפני הדברים אינם כאלה לצערי ולצער הבנות, אני חייבת כל הזמן לחשוב איך לדבר איתו יפה ולדבר עם הבנות יפה, לסדר להם את המחלוקות וכו' כדי שיהיה סוג של הסדרי ראיה (גם אם רעועים וחלקיים) למען הבנות ולמענן בלבד. אילו יכולתי להתנהג כמו שמרגיש לי באמת בלב הייתי מפוצצת הכל ומראה לו מאיפה...
עושה מה שצריך. בינתיים אני בתפקיד ה-
התורן ומצפה שכשאני אצטרף לאחיותי הפולניות ואנוח בקבר יכתבו לי על המצבה באותיות של זהב.
 

אייבורי

New member
../images/Emo45.gif

אכן זה תפקיד מבאס וכפוי טובה אבל כמו שאמר אבא של הדודה הסבלנות מרירה אך פירותיה מתוקים
 
גרושים ועדיין ביחד

נראה כי אתה כרוך במילכוד של אלה ש"גרושים על הנייר" - אבל חייהם שלובים, קשורים,מסובכים ומושפעים מכל "גראפס" שעושה ה"לשעבר". לזוגות רבים ,גרושים" אינם סוף דבר אלא המשך .... דרך טובה עבורכם תהיה לייצר "מנגנון הידברות" שכן נראה שכשלתם לעשות זאת לבד. יש ילדים משותפים, אין ברירה! כשהאסימון יפול על כך ששניכם (והילד שנקרע ביניכם) מפסידים - תפנו לגישור כדי לפתור את המחלוקת ממקום אחר. יש מאות זוגות שהולכים בדרך של גישור ואתם לא שונים מהם! השלב הראשון הוא - לרצות להרפות ולנסות דרך שונה. כמו שרואים כאן בפורום , כל הזוגות כועסים, מאשימים, מתקשים להסתגל למצב חדש ,.... אך בשורה התחתונה , זה אפשרי וגם אתם תוכלו לעשות זאת. מסתבר שצריך לדעת גם איך לתקשר עם בן / בת הזוג לשעבר גם לאחר הגרושים. בהצלחה
 
ובכן

ברוכה הבאה הדרה תיקון קל לא כל הזוגות כאן בפורום כועסים, מאשימים ומתקשים להסתגל למצב החדש יש כאן בהחלט גם דוגמאות אחרות לגירושים ופירוק המשפחה שהתנהלו ללא עורכי דין, מגשרים ושאר מרעין בישין זה בהחלט אפשרי עם תנאי אחד בלבד ששני בני הזוג ירצו לעשות זאת בצורה הזו
 

eyebrrr

New member
לעניות דעתי הצנועה

כותב הפוסט הלין על משמורן בעייתי ודרך הטפול בו. תשובתך אליו נראתה לי כמו רצון להציע את מרכולתך( גשור ), ולא תשובה להשגותיו. בהנחה שאני צודק, גלוי נאות מתבקש. כרטיסך האישי מכיל פרטים פרסומיים למכביר .
 
גילוי נאות

אבחנתך לגמרי נכונה. אני אשת מקצוע. אני סבורה שה"גילוי הנאות" נמצא בעצם חתימתי מתחת לדבריי. בעצם צרוף פרטיי המלאים(!) . כבר בחתימה ניתן לראות בדיוק מי אני ומה עיסוקי. ואכן, גם בכרטיס. אבל אני שמחה שטרחת להגיע עד שם. לגבי "רצון להציע את מרכולתך"... _____________________ תשובתי הינה עיצה מקצועית במבעלת מקצוע שהיא עורכת דין לדיני משפחה קרוב לעשרים שנה , מגשרת ואחת שעברה אישית את מטחנת הגירושים. אם מטרת כותב השאלה היא "שחרור קיטור" בלבד אזיי, אין לו צורך בתשובתי. אם מטרת הכותב היא להשיג תוצר מסוים וגיבוש הבנות כאלו או אחרות (שכן זו אחת הסיבות שאנשים פונים בפורום) תשובתי לצורך זה היא, מקצועית. אפשר לקבלה או לא. בכל מקרה היא מציעה פתרון אמיתי לבעיה שהעלה והיא כהגדרתך "משמורן בעייתי ודרך הטפול בו."
 
אני תוהה....

אם במהלך עשרים השנים בהן את עורכת דין לדיני משפחה, קרה לך כבר שנשכרת לייצג את צד א', אבל התבלבלת וחשבת שאת אמורה לייצג את צד ב'. כי זה מה שקרה עכשיו. כותב השאלה ביקש דרכי התמודדות עם הורה לא משמורן בעייתי, ואת "מציעה פתרון אמיתי לבעיה שהעלה"... "משמורן בעייתי ודרך הטפול בו." ואני לתומי חשבתי, שעורכי דין אמורים להיות אמונים על הבנת הנקרא, היות ומלאכתם היומיומית היא ניסוח דברים בצורה בלתי קריאה לחלוטין להדיוטות, כך שלא יהיה מנוס מלשכור אותם, רק כדי להבין את הכתוב.
 
אני מכין עכשיו שיעורים בתורה

לא מערבב עם הבנת הנקרא. מעניין מה עושה עכשיו ההורה הלא משמורנית.... קשה לי להאמין שהיא בגוגל מחפשת מגשרת. ותודה שהגבת כמו שאני הייתי מגיב.
 
לתהייתך

תשובתי המקורית אינה מאזכרת "משמורן/ לא משמורן". אנא קרא שוב. אתה בחרת לצטט משפט בו אני ציטטתי דובר אחר ולכן הדברים אינם שלי. דרך ההתמודדות עליה דברתי אננה בגדר " צד א' "או "צד ב" . אין כאן כל התבלבלות . דרך ההתמודדות היא "גישור". מגשר לא לוקח כל צד. הוא נמצא באמצע בין השניים. דברי הם בגדר הצעה אפשרית לפתרון אשר אינה שופטת אף אחד מהצדדים (משמורן/ לא משמורן). כמו כן, אינה מתיימרת לתת פתרון בזק במסגרת פורום ציבורי ללא הכרות עם הדובר/ כותב. זה יהיה אך זלזול בשואל. הכותב המקורי העלה שאלה וכתגובה ציינתי דרך פתרון אפשרית. דרך שבאה ממבט-על בכדי להשתחרר מדפוסים קיימים שכנראה ואינם מסייעים (ראה דבריו) אין כל הכרח כמובן שתקבל את דבריי צהרים טובים
 
אני איתך הפעם ...

אמנם אצלך הסיפור יותר מסובך כי אין בכלל תקשורת, אבל אצלי יש תקשורת אבל אין הבנה :)) אין לי פתרון מעשי, אצלי זה נגמר בטיפול רגשי לילדה כדי להקל עליה ולנסות "למשוך" את הקשר איתו עוד כמה שנים עד שתקבל החלטה עצמאית כאדם בוגר. העניין הוא שאת הטיפול הוא צריך לא היא - אבל כמו שאמרתי אין הבנה למרות שיש תקשורת :(( השאלה היא האם זה באמת חשוב לך מה היא תחשוב על כך ואילו מסקנות היא תסיק, ושאלה נוספת שעולה - מאיזו תגובה בלתי רצונית אתה חושש?
 
ממש פשוט

אם היא תניח שאני מסית את הילדה מן הסתם היא תגיב בהתאם להנחה מוטעית זו. ומכיוון שאין תקשורת,לך תסביר לה שההיפך הגמור הוא הנכון. החשש היחידי שלי הוא פגיעה נוספת בילדה,מעבר לנזק שכבר נגרם בעקבות ההתנהגות וההתנהגות של האם. נזק שאת תוצאותיו כולם מתחילים לראות באיחור מה,אחרי שאני הבחנתי בו. מקווה שהיא תשכיל לראות מעבר לקצה האף שלה, כי אין לי כוח וזמן להוכיח שאין לי אחות.
 
אבל

אם תחליט שלא מעניין אותך מה היא חושבת ואתה הולך רק עם טובת הילדה ומאשר לה לא ללכת לפגוש אותה - הרי שנזק נוסף לא יכול להיגרם על ידה. השאלה היא אם במצב הנוכחי אתה יכול להחליט שלא לתת לה לראות את הילדה או שאתה מחוייב ובמידה וכן - האם יש אפשרות לערב שוב את הגורמים המעורבים ולהגיע ביחד להחלטה מושכלת שכרגע עדיף לילדה לא לראות אותה. וככה אתה מפקיר את הפייה שלך ? לא יפה בכלל
, חכה חכה היא תחזור - אני מספרת לה ה כ ל !!!
 

Prince315

New member
אם מדובר בילדה

ותרשה לי להוסיף ולחזק את דבריי.. מניחה כי מדובר בגילאים צעירים, מניחה בנוסף כי הקשר שלך עם הילדה הוא קשר קרוב ומכיל. קשר של ילדה עם האב בגיל הזה הוא מאוד משמעותי וטעון רגשות זוגיים, בעיקר עם אבות גרושים. יתכן והילדה מרגישה שאתה נפגע מהעובדה שהיא הולכת לאמא, גם אם אין זה נכון. הצורך שלה לגלות נאמנות טוטאלית למושא אהבתה ברור ומקובל. תשדר לה שזה בסדר גמור ללכת לאמא ושאתה לא יוצא נפגע מכך. יתכן שהיא מגוננת עלייך...
 

Prince315

New member
צרכים ואינטרסים

האינטרס שצריך להיות לנגד עינייך, הוא טובת הילד בלבד, בניטרול כל אינטרס אישי של המשמורן והלא משמורן. צורך, אהבת הורה הוא צורך בסיסי, כל היופי באהבת ילד להורה הוא שאין תנאים... הימנעות הילד ממפגש עם ההורה הלא משמורן יכולה להעיד על אכזבה מסויימת מאותו הורה. לדעתי, עלייך לברר לא מה הסיבה להימנעות, אלא מה הציפיות מהפגישה או בכלל מההורה. ממליצה ליצור פגישה אחד על אחד, בהנחה שיש ילדים נוספים במשוואה. אולי גם לצורך העניין, מה שדורש קור רוח, פגישה של שניכם עם הילד. לכשההורה המשמורן יראה מאמץ וניסיון "לסדר את העניינים" לא יהיה על ההורה הלא משמורן עילה לשייך את ההימנעות למשמורן. נכון, לפעמים הלא משמורן מקשה ואינו משתף פעולה וכאן באה החוכמה ולא הצדק... חשוב מאוד!!! הקשר של ההורה הלא משמורן עם הילד...למעשה הדבר החשוב ביותר... כל עוד יש רצון של הלא משמורן בקשר רציף, איני רואה סיבה שזה לא יצליח... גם אם זה דורש התכופפות והתרפסות. התוצאה היא החשובה!
 
למעלה