קודם כל אני חייב לציין
שאני שמח שהתחלת לענות לי כי יש לך תשובות/שאלות ענייניות. ולעניינו: אני משתף אותה בכל הדברים, זה בטוח, הרבה פעמים היא פשוט "מתייאשת" באמצע ומוותרת על לדעת, או לחילופין שוכחת מזה, מיד אחרי. היו הרבה פעמים שהיא הציעה משהו וחשבתי שהוא הרבה יותר טוב ממה שאני הצעתי, אבל על הרבה פעמים שהיא אמרה משהו והסכמתי איתו, מיד אחרי זה, היא שינתה את דעתה ואז זה הפך לזה שאני לא בסדר שאני חושב ככה. כששאלתי אותה לגבי זה שהיא בעצמה חשבה על זה היא עונה: שיניתי את דעתי, מותר לי. ברור שמותר לך אבל שינוי הדעה הזה בא לעיתים כל כך תכופות ולגבי כל כך הרבה דברים שזה מדהים. היה מצב שהיא חיממה לעצמה אוכל, ושתי שניות אחרי זה (היה לנו ויכוח בזמן הזה) היא פשוט הלכה לישון וכמעט שכחה בכלל להוציא את האוכל שלה מהמיקרו. דיברתי איתה אתמול על במקום לנסות לשנות את עצמנו לגבי דברים שמפריעים לשני ננסה פשוט להבין מאיפה זה בא ואז זה יהיה קל לשנינו, היא לא ממש הסכימה איתי (לה יש דרך אחרת לעצמה) אבל אני מקווה שבכל זאת נשב יחד וננסה להבין דברים. דבר חשוב שאני רוצה לומר פה: ברור לי שאני לא יודע הכל, ברור לי שגם אני טועה, ברור לי שיש עוד דרכים לעשות דברים ולא רק הדרך שלי. יכול להיות שכל מה שהיא אומרת/חושבת עלי הוא נכון, ודווקא מתוך זה אני מנסה להבין, איך בכל זאת להתחבר אחד לשני ואם זה בכלל אפשרי.