עזוב...
...סתם קישקשתי. אבל אני כבר לא יודע מתי השאלה היא רק אינפורמטיבית ומתי היא חידה או קואן בעצמו, אז אני מנחש... ובכן, בעיני הקואנים הם ההתנסות הישירה ביותר בחווית הרגע הזה. מטרתם? מן הסתם לגרות את הmind להפתח. קראתי פעם (בספר של פיליפ קפלו) כי מניחים שהעיסוק הבלתי פוסק בקואן כמנטרה יכול להגביר את מהירות התהליך, אולם רגע ההארה יכול להיות שטחי, בעוד שמדיטציה "ללא נושא" היא כפרי ההולך ומבשיל, ובנפילתו ה mindנפתח לחוויה גדולה עוד יותר. מה דעתך? אולי לא הבנתי נכון, אולי כן. האם יש לכך בכלל משמעות? ובכלל, עבודה על מנטרה, ראויה בכל שלב? תודה על הסבלנות האינסופית!