סייח המרקד והמספר סיפור נהדר
בהתחלה סייח נכנסתי לראות את אורך הסיפור,נבהלתי וברחתי לא חשבתי שאצליח לקרוא כעת בשעה כזאת סיפור ארוך,ועוד שנקרא קדיש. אז עשיתי קיצור דרך נכנסתי לתגובות חחחחחחחח ובסוף על פי התגובות מתוך סקרנות נכנסתי לקדיש,אמרתי לעצמי אקרא את השורה הראשונה והאחרונה ואבין את כל הסיפור. אבל אחרי שקראתי את השורה הראשונה המשכתי לקרוא את השנייה וככה בלי לשים לב המשכתי לקרוא את כל השורות של שני הפרקים. ומה שקראתי אהבתי. ניסיתי לדמיין את המחוזות עליהם כתבת אבל שוב ושוב נסחפתי אל המחוזות משם הגעתי אני. אצלי שגדלתי ברוסיה אסור היה שידעו למשל שאני יהודיה, אסור היה לדבר בשפת היהודים שזה אידיש ומסבתי למדתי את המשפט שמע ישראל ה אלוהינו ה אחד אבל במבטא זר ומוזר. אז כשאתה כתבת על המבטא של ערבאנית(אם ביטאתי נכון) אז למבטא של סבתי עליה השלום נסחפתי. וגם אני כשקראתי על התבשיל שאתם מכינים,כבר לא זוכרת איך קראת לו,מה שמכינים במקום חמין לא הבנתי,וכעת שסיפרת לגחליליתוש,נזכרתי שאת הדבר הזה אכלתי אצל גיסתי שנשואה לעיראקי אז אפשר להגיד שטעמו של התבשיל הזה מוכר לי ולזכות המאכל הזה יאמר שהוא אכן טעייםםםם ראית לאן גררת אותי עם הסיפור שלך? שנה טובה לך ולכולםם
