קדיש בטקסים ממלכתיים

[שושן פרא]

נורא לא נעים לי ../images/Emo141.gif

אבל עכשיו העלית נקודה חדשה שבה אני חולק עליך. לא נעים, כי אני מרגיש שאתה מנסה "לסגור עניין ברוח טובה", כלומר להגיע לאיזושהי הסכמה. אז ככה: אני לא מקבל את החלוקה הקוטבית (דיכוטומיה בלע"ז) שאתה עושה בין "תפיסה דתית" ו"תפיסה חילונית". כמו שאני רואה את זה, מדובר בקשת של גוונים, שמשתרעת בין האסכולה החרדית-לאומית בקצה אחד לבין טומי לפיד בקצה השני, ובתוכה יש גם אנשים שומרי מצוות שאינם חושבים שיש לכפות את ההלכה על מי שאינו רוצה בה. אני מכיר אנשים כאלה, חלקם אפילו כותבים בפורום הזה. אז אני לא יכול לקבל את החלוקה שאתה עושה ל"אנחנו" ו"אתם".

 

[גרי רשף]

האמת שגם אני לא מסכים איתך..

טומי לפיד נמצא אולי "בקצה השני" של קשת השנאה הנעה בין שנאה חרדית לחילונים ושנאה חילונית לחרדים. הוא אינו נמצא בקצה השני של הקשת הנעה בין השקפת עולם חרדית-לאומית להשקפת עולם חילונית-הומניסטית, מהטעם הפשוט שאין לו השקפת עולם והוא עצמו לאומן לא קטן.

 

[שושן פרא]

תתפלא, אתה כן ../images/Emo141.gif

אני התכוונתי לקשת שתיארת בפסקה הראשונה, לא בשניה.

 

[יוסי ר1]

לשושן פרא שלום. תחלוק חופשי חופשי.

לסגור ברוח טובה לא אומר שאי אפשר להתווכח על שוני בדעות - זו אחת הפואנטות העיקריות בפורום מעיין זה. ואם כבר להתכתש מעט, עדיף לעשות זאת עם בר-פלוגתא דעתן ומתנסח כהלכה(חי חי..) אני כמובן מקבל את ההנחה שיש קשת דעות, ויותר מכך, גם כל אדם פרטיקולארי מכיל עושר של מקורות לאמוציה ודעות, גם אם באופן כללי הוא ידוע כבעל דעות מסוימות. גם הדתי פועל ממגוון מקורות, כמו גם החילוני. זה אנושי ביותר. אני מניח שגם האם תרזה מחצה פרעושים מפעם לפעם, וגם מאיר כהנא טיפח חתול או כלב (אני מקווה שמוקירי זכרם לא יתבעו אותי על לשון הרע או דיבה...) לעצם העניין, אני אישית איני מאילו שרוצים "לכפות את ההלכה על מי שאינו רוצה בה" כהגדרתך. אני דברתי על "הלגיטימציה שדתיים כמוני רואים לעצמם להכניס את נושא הדת לכל מקום שחילוניים סבורים שהדת מיותרת שם". להכניס את נושא הדת במקרה זה הוא לשאול לדעתם של הגולשים האם לא ראוי לדעתם וכו' וכו'. אני לא מאמין בכפיה, גם לא מהבחינה העקרונית, וגם לא כאיסטרטגיה, וגם לא כטאקטיקה. עם זאת, יש תחומים מאד מסויימים, שאני כן סבור שעל הדתיים לעמוד על רגליהם האחוריות, למשל בנושא גיור כהלכה או נישואין כהלכה. כיוון שגיור הוא בפירוש אקט דתי, אני סבור שעל אנשי הדת להגדירו. וכיוון שרוב הדתיים בארץ בארץ (לפחות עד כמה שאני יודע) אינם שייכים לזרם הריפורמי, אני חושב שגיור צריך להיות גיור כהלכה. באותה נשימה כמובן הייתי קורא למגיירים ללכת לקולא, במסגרת ההלכה, ולא להוציא את הנשמה בהליך הגיור. כנ"ל לגבי נישואין - מי שרוצה אישור על נישואיו, יקבל נישואין על פי ההלכה, ולא אחרים. באופן מעשי, ממילא פסולי חיתון יכולים להגיע עם אישור נישואין אזרחיים ובדיעבד להיחשב לנשואים. אבל בעיקרון, אני חושב שזה תחום להלכה שלא הייתי רוצה לפתוח לאופציות נוספות. לגבי נושאים אחרים, כמו פתיחת בתי עסק בשבת או קיום תחבורה ציבורית, או מכירת מזון שאינו כשר, אני הרבה פחות דעתן, ולא הייתי נלחם על חוקי עזר שיכפו שמירת שבת, זה תחום שהייתי משאיר ליזמה פרטית לקבוע - למעט האפשרות של כל אזרח להחליט ולקבל גיבוי, שהוא אישית אינו מחוייב להתייצב ממקום עבודתו, אם הבעלים החליט לפתוח בשבת. אגב, כל הקטע האחרון בעניין כפיה דתית, ראוי שיהיה נידון בשרשור אחר...