קברוני בחיי

[נתנאל 123691]

קברוני בחיי

הערה : כתבתי את זה שהייתי בדיכאון מאוד מאוד קשה ועכשיו אני מרגיש גם רע אז במקום לכתוב הודעה זה מבטא מה שאני מרגיש....


קברנו בחיי :
:
קברנו - בעודי בחיים,
הקבר פעור מוכן לגופי,
אין שום היסוס מכניסים- את גופי.
אין שום תהיות מה ועל מה
כך גזרו - עלי למוות ,


לפני כן תלוני על עמוד גבוהה .
ישבו בני אדם ולעגו למשמע
חירכורי, גרוני יבשו מים אין
עוד,

:
קברוני בעודי בחיים קולם
נשמע, צחוקם הלם בליבי ,
בחלקה יבשה - -סביבה
גדר ותיל, חברה עקומה.

שסלקני בעודי מחיי אל קברי ,
לא היה לי ארון קבורה מהודר,
זרקו אותי אל ארון ישן ובלוי
נכנסתי על אדמה חרוכה ,
תולעים לחושות באוזני ,


הגיע הזמן הגיע העט אנו
ננגוס בבשרך ,תרגיש כל כאב ,
הם עמדו מעל הקבר הסתכלו
לא השמיעו שום קול.לצחוק כמקודם
הייתי בעודי בחיים וקברוני
.

בתוך ארון מעץ חרוך, בלי אוויר לנשימה
חברה עקומה ,מוכרת כזבים על
להיות שווה בין שווים על להבין
שטוב להיות בין החיים, עצמתי
עיני,

פקחתי עיניי שוב ולאחר
מכאן שוב , ואין כלום ריק,
שממה, יער ללא עצים,
תהום - שאין לו תחתית.


אין הבשר נפער , אין מכרסמים בי,
אבל הם עמודים ,מסתכלים
עלי - מלמעלה ואני למטה
בחלקה של עפר,


הגיע העט לכסות
את גוש הבשר לקחו..
את אשר רצו וסגרו,
ו את הבור אין שום
רחש.


שום התנגדות , דממה
אל המוות הגעתי
קבורנ י כשני מטר
מתחת לפני האדמה.
,
לא נזכר בליליות קרים,
בצלקות שנערמו לערימות
ולמגדלים במהלך השנים.



, ובאדמה כן שם,
עם תלועים ,הוי חברי
התאכלני, התכבדו
בשרי ?, וכן עשו עט עט
גופי נעלם ,עיני פקחות,
תמיד כדאי לראות
איך הכול הסתיים,


ילד הייתי וגם
זקנתי וכן ראיתי
צדק נעזב אלמנה
נשחטת, תינוק נזרק
תנזרק לתוך ים*הרחמים.
.
ומתפללים למוות
שיגע, מוות הוא
הקוד- שמתכנת
החכם ביותר

יכל להמציא, אם לא חיי
היו אבלות -ואומללים
עיני עוד נשארו פתוחות שניים
יש, אין גופי יותר, רק עיניים
פה לא יכול להוציא
מילה, עין מסתכלת,


אוזן מה שנשאר שומעת
, אין כל עזרה, לא נענו
לתחנוני לקול זועק
בישו לי בחיי ציפו למותי




וקברוני כלא הייתי אדם בחיי
הם קברוני, והיכן היה המזל?
אלו בני האדם שמעו
קול זעקת הכאובים
,ושתקו ועמדו דום,


חברה עקומה, חברה בזויה .
להיות אתה או לא לחיות,
זאת בחירה קשה,
בחרתי במוות, ואולי
בגלגולים הבאים
יצלח להאבק על
זכות-*להיות אדם,

: כן
אדם לא חיה רעה,
ולא תמונה על קיר,
אדם כן כך, אדם
ללא הסתייגות ללא
שאלות פתוחות כן
או לא ,פשוט אדם.

 

[נתנאל 123691]

אני אוהב את האביר האפל ואוהב דם ( טריגר).

כי יש שם קטע שבו הגוקר אומר שהוא חתך לעצמו את הפנים ,כן גם לי יש קטע כזה, אני אוהב לכער את עצמי, אז לקחתי עכשיו סכין וחתכתי לעצמי את הפנים מלמטה למעלה ,אני לוקח סכין ודוקר ומסובב כמו שפותחים שמפניה, אחר כך אני יאמר לאבא שהחתול סרט אותי והוא לא יציק. לא יכולתי להתאפק אמרתי אני דרמה קווין, ומטורף,,,, זה שורף מאוד בהתחלה אחר כך זה בסדר............

 

[נתנאל 123691]

מחכה לסיום.

אין מה לנסות לתאר במילים יפות, אין צורך באמת שכן אין, אני לא אכתוב עוד הודעות במובסטיות, אני יאמר בפשטות שאני צריך לסיים, אך אני כבר לא דרמה קווין, מטורף, מופרע חברתית, פורק עול, ולא אעשה הצגות, אני אמתין ולאט לאט אסיים , זהו יאוש גדול מה לעשות ככה זה שאתה מטורף......

 

[קרנף לבן 1]

מדוע שלא תצייר שוב.

בציור אתה יכול להשתמש בצבע אדום.לצייר את עצמך זקן ומכוער. לצייר מפלצות.
וגם מאושר שמח טוב לבב כמו שאתה רוצה באמת
&nbsp
אני מביא דוגמה לציור שכזה עם הרבה כאב.

 

[נתנאל 123691]

זה יפה מאד.

וכן הייתי רוצה לחזור לצייר זה באמת טוב מאוד זו תרפיה.

 

[נתנאל184]

חלומות ( טריגר).

אני חזקתי לאותו מקום שהייתי בו שהייתי בן 8 החלומות האלו כל כך אמתיים שזה מפחד, אני מרגיש הכל, את הקשיחות שלה,ם את הכאב שלי, עובר לי מלא מחשבות בראש, אני רוצה לברוח מכל הצעקות, הקללות האלו שאני אשם שאני דפוק שאני זה שהיה צריך לבורח, פשוט להעלם, הם באים ורודפים אחרי, אוכלים לי את הנשמה מוצאים ממני את הקרביים, את הבשר החיי שעדייף שרוף מכל הכאב הצורם הזה, הנשמה שלי מטיילת באין סופר גנים מנסה ללגום מים טוהרים, אבל הכל זועמה אחת גדולה הכל גושים גושים של בשר חרוף ודם, אני רוצה לבורח מהבעילה הזו של ילד/תינוק שהפך לאישה של כמה חרמנים סוטים שאני אהבתי, כנראה מאוד אהבתי, הם פגמו לי בנשמה, הרסו לי את חלקי הגוף, אני רובט שהת]רק וצריך להחליף לו את כל הרכבים, הלב - שכבר נשרף באש
העיניים- שראות רק את הדמעות שנפכות מתוך שני הזגויות האלו ופללות לעתיד טוב. הרגלים שלא נעות ותקעות בתוך עפר סמיגי מכוסות בחול צהבהב כמו השתן שבתוך השתנתי מפחד בליליות הקרים האלו, והיידים - שאף אחד לא חעיבק אותי בהם ורק הצליף ועוד הצליף וטחן לי את הגוף ,איפה אבא? איפה אמא? אטמו אותי בחדר סגור ושכחו עוד ילד/גבר שגמרו בתוכו פיזית/נפשית/מינית מה לא, מצטער
על החירה, מצטער שאני חי,י מצטער על הבכי, אני רוצה לסיים הכל, כי הם אוכלים אותי כמו נחשים קטנים, מלאי צואה ומוות, אנסים בחליפות קורים לי שירי הלל, סליחה אבא על מי שהייתי סליחה על מה שהי,ה אני מתנצל שבאתי אל הקור הזה האוכל בגופי המת, מחורר את המעיים השלופות את הענים הקמוטות, סליחה אבא סליחה, על הכל.