קבלת שירות לקוי

[tatarata]

קבלת שירות לקוי

במידה וקיבלתי שירות לקוי וברצוני להזהיר את הלקוחות מאותו מקום, האם אני יכולה לפרסם בפייסבוק או בכל מקום אחר על אותו בעל מקצוע כדי שאחרים לא יפלו בפח.

 

[עופר בן אברהם]

את יכולה לפרסם

ואותו בעל מקצוע יכול לתבוע אותך, ובית המשפט יכול לשפוט מי משניכם צודק.
חוק איסור לשון הרע מגן על מי שמפרסם אמת שיש בה עניין ציבורי (סעיף 14 לחוק) וכן על מי שמפרסם דברים בתום לב באחת הנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק, ובין היתר, אם הפרסום נועד להגן על עניין אישי כשר של המפרסם או של מי שהפרסום מופנה אליו (סעיף 15(3) לחוק).

 

[tatarata]

זה לא לשון הרע

זה תיאור חווית שירות, וזה חמור מאוד שכל מיני בעלי מקצוע מנהגים כפי שהם מתנהגים וברגע שרצים לפרסם את המקרה הם מאיימים בתביעה, הטרה היא להגן על לקוחות אחרים שלא יתקלו באותה חוויה נוראית.

 

[עופר בן אברהם]

זו לשון הרע מובהקת כהגדרתה בחוק

משום שפרסום הדברים עלול להשפיל את אותו בעל מקצועו, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג, לפגוע במשלח ידו וכדומה (ראי הגדרת לשון הרע בסעיף 1 לחוק).
אין שום סתירה בין הביטוי "תיאור חוויית שירות" ללשון הרע. גם תיאור חוויית שירות יכול להיות לשון הרע, אך אם יוכח שהוא אמת ויש בו עניין ציבורי; ולחלופין, אם יוכח שהוא נעשה באחת הנסיבות המפורטות בסעיף 15 לחוק (למשל, כטענתך: כדי להגן על עניין אישי כשר של מי שהפרסום מופנה אליו) וכי הוא בתחום הסביר, ולא יוכח, שהמפרסם שיקר ביודעין, או שפרסם טענות עובדתיות כוזבות בלי שבדק אם הן אמת אם לאו, או שהתכוון לפגוע מעבר לסביר, יהא הפרסום מוגן, והתביעה נגד המפרסם תידחה (ראי סעיף 14, 15(3) ו- 16 לחוק).

 

[עוד יוסף פנדריך]

לא הבנתי

את שואלת או יודעת?

 

[tatarata]

אני שואלת

אבל נראה לי הזוי שלקוח מקבל שירות לקוי ואין באפשרותו להזהיר אחרים על כך, ובעלי מקצוע וגם חנויות פרטיות ועסקים למיניהם מנצלים זאת, פשוט לא הוגן.

 

[עופר בן אברהם]

מי אמר שאין באפשרותו?

כפי שאמרתי, יש באפשרותו, אך עליו להביא בחשבון שיהא אחראי לפרסום, ואפשר שיצטרך להוכיח את טענותיו בבית משפט.
הרי תיאור חוויית שירות עשוי לנבוע גם מתוך כוונת זדון ולהיות שקרי לחלוטין. נראה לך הגיוני והוגן, שיותַר לכל אדם לפרסם תיאור כזה, ובכך לגרום נזק כבד לנותן השירות, והמפרסם יהיה חסין מתביעה?

 

[עופר בן אברהם]

ואזכירך

שפרסומים על נותני שירות גרועים ומושחתים מתפרסמים כעניין שבשגרה בתוכניות ובמדורי צרכנות באמצעי התקשורת השונים.

 

[tatarata]

משום מה

נדמה לי שלקוחות לא ישקרו, בשביל מה? אם אני מרוצה מהשירות, אז בכל הזדמנות אמליץ על אותו בעל מקצוע. ואם אני לא מרוצה, ארצה להביע חוות דעת.

 

[עופר בן אברהם]

ומי לידך יתקע שהמפרסם הוא לקוח?

אולי הוא בעל עסק מתחרה, או אדם אחר ששונא מסיבה כלשהי את בעל העסק, והוא מפרסם חוויית שירות כביכול בשם בדוי בכוונה לפגוע?

 

[tatarata]

זה משהו אחר

מי שמשתמש בשם בדוי, וכותב דברים לא אמיתיים. אם אני כותבת בשמי ומתארת חווית שירות גרועה. למה זה לשון הרע, הרי תיארתי את מה שעברתי.

 

[עופר בן אברהם]

כי כך קובע החוק

ואני חוזר ומפנה אותך להגדרת לשון הרע, שבסעיף 1 לחוק, ועם זאת, אני שב ומבהיר, שהיות הפרסום לשון הרע, אין פירושו בהכרח שהוא אסור, משום שעשויה לעמוד למפרסם הגנה מההגנות שבחוק.

 

[ב ר ז י ל י]

גם הסגנון חשוב

רצוי לא לבטא תחושות, לא להשתמש במילים כגון "שקרן" "מנובל", לא לכתוב "רימה אותי"
משהו בסגנון: "כתוב מחיר XXX, גבה ממני ZZZ.... המכשיר התקלקל לאחר 3 ימים והוא סרב לתקן במסגרת האחריות.... כתוב בהסכם שהמוצר יגיע תוך שבועיים ועברו 3 חדשים וטרם הגיע"
כלומר לציין עובדות שניתן להוכיח
בשום אופן לא לכתוב: "אני מזהיר את הצרכנים לא לקנות פילים אצל נוח ושות'" - היה בטוח שהצרכן שקרא מספיק נבון להגיע למסקנה לבדו