אחד הדברים החשובים שצריך לעשות
במקרה כזה, הוא לבחון באמת ולעומק, עד כמה ההחלטות שתתקבלנה הן באמת קריטיות ומהותיות. כל כך הרבה פעמים (וזה מנסיון חיים של רבים וטובים), אנחנו מכניסים את עצמנו ואת סביבתנו, לקלחת גועשת ומיותרת לחלוטין, כיוון שאנחנו משוכנעים בלב ונפש, שמשהו קריטי וחשוב עד מאד, ובסוף אנחנו מגלים עורבא פרח, בלון נפוח. כמובן שכשאנחנו בסיטואציה, קשה לראות את זה. לכן, שתי שאלות מהותיות בחיים, כשבאים לבחון נושא מסויים, ואת התסריטים וההשלכות של אותו עניין:
אז מה
מה אז
(אם קורה כך וכך... אז מה? ואם זה באמת קורה... מה אז?) ואם תעני בכנות גמורה עם עצמך, תגלי הרבה דברים חדשים, ותגייסי חופש מחשבתי שיעזור לך. אחרי שתעני לעצמך, יהיה חכם להתייעץ (עם אותן שאלות של אז מה ומה אז...), עם אנשים אחרים שאת סומכת עליהם. התייעצות עם אחר לפני שהכל נהיר וברור לך, עלולה להיות מסוכנת.