קבלת החלטות

קבלת החלטות

לא פעם רובינו צריכים לקבל החלטות מהותיות לגבי חיינו וילדינו. במרבית המקרים אין לציבור הגרושים/גרושות עם מי להתייעץ, והם נשארים עם הדילמה לבד, וגם אם יש עם מי להתייעץ ומגיעים להחלטה, אחרי זה מגיעות השאלות הנוקבות ביניכם לבין עצמכם. לוקחים החלטה בבטחון רב, ואחרי שהחלטתם, מנקרת בכם התחושה שאולי הייתם פזיזים בהחלטה והספק מתחיל לנקר בכם. איך הייתם מתמודדים עם דילמה קשה (לא ענין של חיים ומוות
) שבעקבותיה חייכם יכולים להשתנות לטוב או לרע ?
 
שתי דרכים עומדות בפנייך...

אחת - לקפוץ למים... על החיים ועל המוות... חיים רק פעם אחת. שניה - חז"ל אמרו שבמקרה כזה של ספק - "שב ואל תעשה עדיף". אני בוחרת לפי מבחן התוצאה. אם התוצאה עשויה להיות הרסנית לך או לאחר - בוחרים באופציה השניה. נותנים לאיש למעלה לנהל את העולם ומחכים לראות מה יקרה. אם התוצאה עשויה להיות לא הרסנית, אלא שינוי כלשהו - לוקחים את הסיכון, כי באמת חיים רק פעם אחת. וכל רגע בחיים מורכב מרסיסים של הווה. ו... באמת שאנחנו לא כאלו חלשים... יש לנו יצר השרדות חזק, לא? שרדנו את פרעה, נשרוד גם את זה.
 
סליחה שאני שואלת: למה לא להתייעץ

עם הגרוש? אם השאלה נוגעת לילדה שלו אני בטוחה שהוא יחשוב לטובתה. חוץ מזה אפשר תמיד להתייעץ עם חברות עם הורים וכו'.
 
תלוי היכן את נמצאת כיום...

רגע לפני ההחלטה. האם יש לך מה להפסיד בעקבות החלטה? ואם כן - האם תוכלי לחזור למצב הנוכחי במקרה ותגלי שההחלטה רעה לך? לרוב הייתי אומרת שאם את לא שלמה עם משהו, פשוט אל תעשי - אך מפה משתמע שאת מעוניינת לקבל את ההחלטה לביצוע וחוששת שמא תיכשלי. אז אם הפחד הוא רק מכישלון - תנסי. ואם את לא שלמה עם הצעד עצמו - תוותרי עד שתהיי שלמה.
 
סופינקה

לא שאני לא חסידה של שיטות מובנות לוינאריות, כמו זו שהוצגה בלינק של נקלעת. אני כן, ואפילו משתמש בהן לעבודתי כל יום ויום בהצלחה רבה. אבל! לא להתעלם מתחושות בטן ומרגשות. אף פעם. את הבית שלי שעלה לי המון קניתי אחרי כניסה אליו ותחושה טובה בבטן. נעליים לוקח לי יותר זמן לקנות. מתוקה, אם בבסיס של ההחלטה שלך היתה תחושה טובה, כזו ברורה ובלתי ניתנת להכחשה, שדחפה אותך לעשות מעשה - לכי על זה!. עולים ספקות? גרשי אותם! אמונה שלי (ואין לי הוכחה מלבד משהו אמפירי אישי שלי, ולכן קוראת לזה אמונה): אם את מונעת מחזון ומהתלהבות. מחדוות יצירה. המשאבים יעמדו לרשותך, ברגע שתצטרכי אותם. מותק החיים יכולים להיות גם קלים. דברים יכולים גם לזרום ללא קושי. הכל אפשרי!!! רקל בוא מהמיקוד ה"נכון" של רצון ליצור דבר טוב עבור עצמך ולהקשיב לבטן בזמן אמת. הסיסמה שלי להיום GO 4 IT
 
לא מסכים עם זה ../images/Emo175.gif

תחושות בטן יכולות להביא להחלטות טובות ולהחלטות רעות, ויעידו כל אלה מבינינו שהתחתנו בגלל תחושת בטן והתגרשו בגלל בוקס בבטן. החלטות טובות הן תוצאה של חשיבה טובה. חשיבה טובה מבטיחה לפחות, שאם הדברים לא ייצאו כמו שרצינו, לפחות נדע שעשינו כמיטב יכולתנו.
 
אם אפשר להוסיף מדברי חכמים ז"ל

האדמו"ר מצאנז בעל הדברי חיים זי"ע כתב: הראש והלב, הם שני כוחות מנוגדים, בעוד השכל מבין לפעמים על משהו שזה טוב וחיוני, הלב לא נמשך לזה, ומסרב להתעורר לפעולה. ואילו הלב לפעמים חומד למשהו שלא טוב, והשכל מבין שזה מזיק ולא יעיל ולכן מסרב להתפנות לזה. איך עושים שלום בין שני הניגודים? בונים סולם בין המוח ללב, וכאשר המוח מבין על משהו שצריך לעשות אותו, הוא שולח באמצעות הסולם, שדר ללב ומעיר אותו מעצלותו שיפעול, גם במוח וגם בלב. ואילו כאשר הלב חומד משהו הוא משגר שדר למוח, המייעץ לו האם ראוי ונכון לעשות את הפעולה, וכך מתאחדים המוח והלב!.
 
הכל טוב ויפה

לא רלוונטי למקרה שתואר. ההחלטה נלקחה והיו שלמים איתה. ראש, לב הכל. אחר כך בדיעבד, התחיל מנקר ספק.
 
יש ביננו אי הסכמה ../images/Emo141.gif

וזה אחלה. סופי תשמע הרבה דעות, וותחבר למה שמתאים לה. רק 2 הערות:
לא ביטלתי מעולם חשיבה. תחושבת הבטן לא באה במקום חשיבה. היא מדד בעיני ברגע ביצוע ההחלטה. כולי תקווה שטרם אותו רגע בוצעה גם חשיבה, ואפילו יסודית ומעמיקה.
אם מישהו התחתן בגלל תחושת בטן טובה, אני לא קוראת לזה החלטה רעה. גם אם זה הסתיים בבוקס בבטן. ולא ברור לי אם אתה ואני משתמיש במושג תחושת בטן באופן זהה. לדעתי אנשים רבים מתחתנים דוקא בניגדו לתחושות בטן שזעקו "תברח" והם התעלמו מהן.
 
איך אני משתמש ../images/Emo175.gif

אני משתמש במושג "תחושת בטן" לתאר מצב, שבו תכנים בלתי מודעים משפיעים עלינו לכיוון של פעולה מסוימת, למרות שאין לנו נימוקים רציונליים בעדה, או שיש לנו פחות נימוקים רציונלים בעד מאשר נימוקים רציונלים נגד. וזה שחילוקי דעות זה בסדר - זה מובן מאליו.
 

בן הקשת

New member
../images/Emo141.gif הגדרת את זה מאד נכון...

זו בדיוק הפואנטה. לא תמיד הרציונל הוא הצודק, בעיקר כיוון שהרציונל נשען על קובץ מידע מוגדר ומוגבל, שכמעט תמיד אינו מושלם וחסרים בו פרטים מהותיים, וכיוון שהרציונל מושפע לא פחות, מארועי עבר ותהליכי למידה, שלא תמיד בהכרח עומדים במבחן של מציאות משתנה. לכן, חשוב תמיד לשמור על איזון בין השניים, כדי שנוכל להתחשב גם בתכנים הבלתי מודעים, שלעיתים (אפילו רבות) הם נכונים ורלוונטיים לחלוטין, למרות היותם לא מודעים ובלתי מוסברים.
 
../images/Emo25.gifותיים שתיים לשניכם

ובלי קשר לשאלה המקורית של סופינקה. לי אישית יש ערך מוסף מהדיון עצמו, וערך מוסף בריבוע מעצם זה שאתם משתתפים
.
 
גמני שואלת

בדיוק היום את אותה שאלה. לא חיים ומוות נכון, אך בכל זאת גם כשיש עם מי להתייעץ...את יודעת מאה רופאים מאה דעות... ובינתיים החיים משתנים ומשתנים...לטוב ולרע!ללא הפסקה.
 

יערית

New member
לכשעצמו

קבלת החלטות בכלל זה עיניין קשה ובפרט כשאתה לוקח החלטות לבד עוד יותר קשה. מהמקום שלי יכולה לומר לך,שישנם החלטות שלקחתי ב-100% הסכמה עם הלב וההיגיון ועד היום אני שלמה איתן,לרגע אחד לא קונן בי ספק אחד קטנטן,ישנם החלטות אחרות שעד עצם היום הזה אני נאכלת פנימה,לא שלמה איתן והן גררו איתן הרס והרבה כאב,אבל הן נעשו ובאותו רגע שהן נעשו חשבתי שזה הכי נכון לעשות, היום בפרספקטיבה עם מבט אחורנית,מודה כי טעיתי היה יכול להיות אחרת גם מבלי לקחת החלטה שתשנה את כל הרדיוס שסביבי,יכולנו אחרת. לכן ההחלטות משתנות בהתאם לנסיבות,למשל מקומות עבודה ודברים שהם עצמים למינהם,אולי תהיה בי חרטה אבל לא אכאב לאורך תקופה מה,כשמדובר באנשים ובמערכות יחסים ,בין אדם לחברו,חושבת שצריך לקחת משנה זהירות ואולי אף ללמוד להביט קצת מעבר לאופק גם אם קשה,להביט על כל ההשלכות כתוצאה מקבלת ההחלטה.
 

ליאהה

New member
יש לי תשובה בשבילך ../images/Emo24.gif

אבל לעזאזל היא פלצנית מדי... לא מעיזה לכתוב אותה.
 
למעלה