האיש והאגדה - הסיפור השלם
אז אני ותומר הכרנו בקורס חובשים, שנקרא ק.ק. מיכל (קורס חובשים קרביים של המפקדת מיכל). לא ידענו כמובן ששם הקורס ישתנה לק.ק. אוחצ´ בזמנו. כשהגעתי לבה"ד 10, חייל צעיר ומפוחד אחרי ארבעה חודשים של טירונות קרבית ארוכה וקשה הדבר האחרון שחשבתי זה שאני אפגוש בקורס את אהבת חיי. וגם כשפגשתי אותו אז האמת היא שממש לא התלהבתי. כי תומר הוא האוחצ´ה הכי מזעזעת שנראתה על פני כדור הארץ (לפחות בזמנו - ומדובר על מרץ 97..... איך הזמן טס...
) הקיצר, הוא היה באוהל אחד. אני הייתי באוהל אחר. הוא היה בכיתה אחת. אני הייתי בכיתה אחרת. לא היה שום קשר. ובתקופה ההיא אני הייתי במין גישה כזאתי שאם אני רואה על מישהו שהוא הומו, אז בטח הוא מה זה אוחצ´ה וזונה ושוכב עם כל העולם... הקיצר הייתי מפוצץ בדיעות קדומות. אז איך שראיתי אותו - אמרתי לעצמי - מזעזעת - והחלטתי מייד שאיתו אני לא מדבר בחיים. אחר כך הסתבר שגם הוא לא התלהב ממני במיוחד מאותן הסיבות בדיוק. טוב, עברו להם יום ויומיים ושלושה והאמת היא שאין לי ממש מושג מי היה הראשון שהתחיל לדבר. אבל אחרי שבועיים בדיוק כבר היינו ממש שמשון ויובב. היינו הולכים ביחד להתקלח, מעבירים ביקורת (בד"כ בקול ובלי יותר מדי נימוס) על כל מי שהתקלח מולנו / לידנו. החלפנו דעות בקשר לנטייה המינית של מפקד זה או אחר... (זכור לי במיוחד סיטואציה שבה אני ותומר יושבים על הגדר. המפקד ההומו עובר ומישהו מאתנו צועק "אוחצ´ה"... המפקד מסתובב ואנחנו עושים את עצמנו מדברים על משהו אחר לגמרי. כמובן שהוא לא היה יכול לעשות כלום...) ובקיצור - היינו שתי פרחות צעירות וטפשיות. ומי בכלל חשב שאני אשמור איתו על קשר? טוב, אז הזמן עבר ועבר, סיימנו קורס חובשים (בהצלחה) ועל הסיפור עם ההימליך מנובר סיפרתי כאן פעם... אם לא אני תמיד שמח להעלות נוסטלגיה אז רק תגידו..... ומאז אנחנו חברים. חברים הכי טובים. ובעצם מה שתומר עשה בשבילי זה משהו שאף אחד אחר לא הצליח. כי עד שהכרתי את תומר חשבתי לעצמי שהומואים זה רק אנשים שאפשר להזדיין איתם, ובטח לא אנשים שאפשר להיות חברים שלהם. ופתאום הוא בא, ונהייה חבר. והאמת היא שזה קצת בלבל אותי בהתחלה - בזמנו לא הכרתי יותר מדי גייז.... אבל כמו באגדות דברי מסתדרים עם הזמן. תומר הוא זה שלימד אותי שלא חייבים להזדיין עם כל מי שפוגשים, אני לימדתי אותו דברים לא פחות חשובים (איך להפיל סטרייטים למשל). והיום הוא בפרוום שלי! איזה כיף לי! אז שוב ברוך הבא כפרה. מת עליך.
