אם מדברים על לישון בשדה ../images/Emo160.gif
כשחזרתי מדרום אמריקה, מראש הזמנו אני וחבר כרטיס לשנה עם נחיתה בפרו וחזרה מונצואלה, לפי התיכנון אנחנו מספיקים בול, את הויזה (לשנה) לונצואלה הוצאנו בת"א בלי תור, תוך כמה דקות במחיר פעוט של 100 ש"ח מתוך ידיעה שאו שניכנס למדינה ורק נאריך את הויזה או שנאריך בחו"ל אבל יהיה יותר קל אם יש כבר ויזה ולא צריך מאפס... כמובן שתוכניות לחוד וביצוע לחוד, באמצע התפצלנו איש איש לדרכו , נשארנו בחלק מהמדינות הרבה יותר זמן ממה שחשבנו, אני התאהבתי בבוליביה הוא בקולומביאנית, בקיצור כשנפגשנו שוב בקולומביה, אמרנו "יאללה נישאר כבר פה " עד הסוף ורק נטוס לונצואלה -> קונקשיין והביתה לא צריך ויזה, יצא שבילינו כמעט יום שלם בנמל התעופה בונצואלה שהוא לא גדול, ללא יכולת לצאת מאזור ההמתנה לטיסה כי אין לנו ויזה, יש שם משהו כמו 5-6 חנויות, אין משחקי וידאו בעיקר חנויות לשטויות\מזכרות לתיירים ואוכל אז כמו ישראלים אמיתיים הורדנו נעלים פרשנו שק"ש והלכנו לישון כמה שעות טובות על הריצפה (רק בשביל הדימיון, כל האזור נראה כמסדרון צר וישנו בקצה הרחוק מהחנויות אבל קרוב לשירותים, אני גם לא אגבה יותר כנראה מכמות האנשים שעברו לידי\מעליי אבל היינו צריכים לשרוף שעות, נמאס מצוללות... העיקר חזרנו לארץ דרך עצירה באמסטרדם שם יצאנו לשוטט מעט בעיר ולספוג את ה"אוירה" המיוחדת...