קבוצות תמיכה לאחים

solitaryshell

New member
קבוצות תמיכה לאחים

קיבלתי היום פניה לגבי פתיחת קבוצת תמיכה לאחים שאיבדו את אחיהם כתוצאה ממחלת הסרטן. מדובר בקבוצה שנועדה לבני 18+. הקבוצה תפתח במידה ויהיה ביקוש, לכן אם הינכם מתאימים ומעוניינים להשתתף בקבוצת תמיכה, אנא הגיבו לשרשור זה או שלחו אלי מסר. לגבי מי שמעוניין בקבוצת תמיכה ואינו מתאים לקריטריונים של קבוצה זו, אני אשמח אם תכתבו לי גם כן, וננסה לארגן קבוצות נוספות על פי הביקוש.
 

solitaryshell

New member
../images/Emo35.gifיש לי שאלה שהתשובה חשובה לי../images/Emo70.gif

מכיוון שאין כמעט הענות לנושא של קבוצות תמיכה (פעם שניה או שלישית שניסיתי לעלות את הנושא). הייתי רוצה לדעת, כמישהי שלא הייתה בקבוצת תמיכה, ותחת הרושם שזה דבר טוב, האם קבוצות תמיכה הן דבר חיובי? אני פונה לכל מי שהיה בקבוצת תמיכה,
תספרו לנו:
איך הייתה הקבוצה (בלי להכנס לפרטים על אנשים והסיפורים שלהם - בכדי לשמור על פרטיותם של אחרים)
האם חשוב שיהיו קבוצות תמיכה
אני אשמח לטיעונים בעד ונגד הקבוצה. ולמי שלא היה בקבוצת תמיכה:
האם אתם מעוניינים להשתתף בקבוצות
(אני יודעת שכבר שאלתי ולא קיבלתי תשובה, אבל אני אשמח לדעת בכל זאת)
אם אתם מעוניינים אך לא חושבים שאתם מסוגלים אשמח לדעת זאת גם כן. יש שתי סיבות שאני שואלת כל כך הרבה שאלות בנושא וכל כך הרבה פעמים
אני רוצה לדעת באופן אישי, האם אתם ממליצים לי להשתתף בקבוצה כזאת
אני מנסה לארגן קבוצות כאלו לכל מי שרוצה, וכל עוד אין ביקוש, אני לא יכולה לקדם שום דבר. אם אין ביקוש זה בסדר, אבל אני רוצה לדעת שבאמת אין ביקוש לפני שאני מפסיקה לנסות. אז שוב אני מבקשת שתגיבו, זה מאוד חשוב לי.
 

mingalim

New member
תשובה לשאלתך

בוקר טוב (-: אז אני בתוך אחות שכולה ששייכת למרד הבטחון הלכתי לקבוצת תמיכה של אחים שכולים וזה אחד הדברים היותר טובים שעשיתי... למען האמת, כשישבנו שבעה ואמרו לי "תראי, מגיע לך קבוצת תמיכה, ופסיכולוג, וכו'" אמרתי - זה לא בשבילי , אני לא צריכה את השטויות האלו... אבל אז חזרתי לחיים הרגילים, ללימודים באוניברסיטה (הייתי סטודנטית בשנה ג' כשאחי נהרג ) וממש רחמתי על האנשים סביבי, על השותפות שלי בדירה - לא יכולתי להוציא משפט מהפה, בלי שזה יגיע לאחי. כל דבר התקשר אליו. ואז אמרו לי שנפתחת קבוצה של אחים אם אני רוצה להצטרף. והסכמתי.אמרתי ננסה, נראה מה זה , מקסימום נפסיק - אף אחד לא מכריח אותי ללכת. פגשתי בקבוצה אנשים מקסימים, כולנו העלנו דברים שאנשים מבחוץ שלא חוו אובדן של אח לא יכולים בכלל להתחיל לחשוב שמקשים עלינו - ההתמודדות עם צער ההורים, הכעס על אובדן מסוים של ההורים, שגם אם יש להם עוד ילדים חיים בעצם כל כולם מוקדשים לילדם המת. התמודדות עם אחים צעירים יותר. ימים קשיים יותר חלומות ... אלף ואחד נושאים. ותפאום אתה רואה שבעיה שמציקה לך והרגשת אולי לא בסדר שעל זה אתה חושב - יש גם לאחרים במצבך. ואפשר לדבר, ולהתחזק, ולצחוק עם הומור שחור מטורף ביותר, בלי שאף אחד יגיד לך "אויש, את נוראית! תפסיקי" אני אישית בצורה מסוימת גם הכרתי כך את בעלי היום - ידי טוב שרכשתי לי בקבוצה החליט שהוא רוצה להכיר לי מישהו (כבר אחרי שהסתיימה הקבוצה) והיום, עוד מעט שנתיים אחרי שהכרתי אותו אנחנו נשואים כבר יותר משנה...
אז יש לי רק מילים טובות על קבוצות תמיכה. אני בעד
 

mingalim

New member
ואגב,

גם ההורים שלי, שהתנגדו לקבוצה (אמא שלי כל הזמן אמרה שזה לא בשבילה, ובטח כולם יותר מדי מדוכאים שם...) השתכנעו ללכת. אמא שלי כבר לפני יותר משנה, ואבא שלי התחיל לא מזמן קבוצה, והם ממש ממש נהנו, והיום ההורים השכולים הם בין החברים הכי טובים שלהם. אני כל הזמן צוחקת על אמא שלי כמה שהיא לא רצתה ללכת
 
אני לא הייתי בקבוצה

וגם לא ממש מחפש קבוצת תמיכה, אמנם יש את הפורום הזה, (שאני פוקד בקביעות מאז שמצאתי אותו, חודה רויטל) אני גם חושב שזה תלוי באישיות של כל אחד, אם הוא מוכן לפגוש ולחשוף את אשר על לבו בפני אנשים, בעלי מכנה משותף כמו שלו, נראה לי שלא כל אחד ירגיש בנות במצב כזה.... מצד שני, יש משהו מאד משחרר בלהוציא את הדברים החוצה ולא לשמור הכל בבטן,
 

אחשל

New member
השתתפות בקבוצת תמיכה ../images/Emo45.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

בשנים האחרונות השתתפתי בשתי קבוצות תמיכה, אחת לאנשים שהתמודדו/מתמודדים עם סרטן (בעצמם או בני משפחה וחברים), והשניה - קבוצה של אחים שכולים. קבוצת תמיכה היא דבר מאוד חיובי בעיני, בכך שהיא מאפשרת מפגש פתוח עם אנשים שמתמודדים עם "חוויה" דומה, והרי כבר הסכמנו שבתור אחים שכולים, קל לנו יותר להיפתח ולשוחח זה עם זה, בשל הרקע המשותף. הקבוצה מאפשרת להעלות סוגיות שונות בהתמודדות, החל בבעיות וקשיים וכלה בדברים טובים ומשמחים, כשלמשתתפים קל יותר להבין ולחוות דעה, מתוך הנסיון האישי שלהם. ההחלטה על השתתפות בקבוצה היא אישית-סובייקטיבית, ולא לכ"א מתאימה המסגרת הקבוצתית, בדיוק כפי שלא כל אחד מסוגל ללכת לטיפול פסיכולוגי. אני ממליץ על השתתפות בקבוצה. לדעתי השתתפות בקבוצה מקלה ומסייעת רבות בהתמודדות עם הכאב על האובדן, וזה מה שכולנו מחפשים, לא? לצערי, מלבד משרד הבטחון, יש מעט מאוד גורמים שמפעילים קבוצות תמיכה ברצינות הראויה ובהיקף הולם, לרוב בשל בעיות תקציביות.
 

My Dragonfly

New member
הצד שלי...

קשה לי להאמין שקבוצת תמיכה יכולה להזיק למישהו. תמיד אפשר לקום וללכת ולא לחזור אולי דווקא בקבוצת תמיכה האנשים הסגורים יותר יוכלו להיפתח כשירגישו שהם לא לבד במערכה... אני חושבת הרבה על עניין קבוצות התמיכה וזה נראה לי צעד חכם, לפחות לנסות... אני לא כל כך יודעת מה בדיוק אני רוצה... אחי נהרג בצבא ולכן אני יכולה לפנות דרך משרד הביטחון אבל עדיין לא החלטתי... נפגשתי עם פסיכולוג מספר פעמים... החיבור בנינו היה טוב והשיחות היו טובות וחיכיתי לפגישות... פתאום אני מרגישה שלא מתחשק לי לדבר, קשה לי להוציא מעצמי סיפורים ותחושות והוא לא מספיק חופר אלא מסתפק במעט כל כך שאני בכל זאת מצליחה להוציא מעצמי... ופתאום זה נראה לי סתמי אז בינתיים לא קבעתי את הפגישה הבאה אני חושבת שהצעד הקשה הוא הצעד הראשון אחר כך אפשר לגבש החלטה אם זה טוב או לא ואם להמשיך או לא... סביר להניח שההחלטה תגיע מעצמה.
 

mingalim

New member
מסכימה, ודבר נוסף

בנוגע לאנשים סגורים שלא מעוניינים לשתף אחרים - פעמים רבות בקבוצות תמיכה גם אם לא ממש בא לך כל הזמן לדבר - אתה יכול ללמוד הרבה מאחרים- משיתוף של אחרים, ולהגיע לתובנות שונות לגבי דימות שלך - ק מדברים שאחרים מספרים. אין שום דבר שהוא טוב לכולם - אבל אני מאוד ממליצה
 

רוני 0 1

New member
אשמח להשתתף

רויטל שלום, אני הייתי שמחה להשתתף בקבוצה כזאת אני בת 21 ואחותי נפטרה לפני 4 וחצי שנים. אולי תקבלי עוד תגובות חיוביות פשוט רק לפני כמה ימים כתבת את ההודעה אני לדוגמא רק היום מגיבה אז אולי שווה לחכות עוד קצת. אני מעולם לא הייתי בקבוצת תמיכה וכשאחותי נפטרה זה היה מאוד חסר עבורי שלא קיימת קבוצת תמיכה לאחים שאיבדו את אחיהם מסרטן.
 

רוני 0 1

New member
בנוסף אשמח לעזור

במידה ויהיו מספיק אנשים שיהיו מעוניינים, אשמח לעזור בכל דבר.
 
קבוצות תמיכה...

אני הייתי בשתי קבוצות תמיכה ואני חייבת להדגיש לאנשים שאף פעם לא היו, שבקבוצת תמיכה לא יושבים כל היום ובוכים יש צחוקים יש הווי חברתי אנחנו יצאנו גם לבלות ביחד פשוט הדבר שקישר ביננו והדבר שהכי דיברנו עליו זה היה המוות אבל גם בצורה צינית ושחורה וזה היה ממש נחמד, וחצמזה שאני בנאדם נורא סגור ובאמת המון שתקתי ולמדתי מאנשים ואם רציתי להגיד משהו אז שיתפתי אבל אף אחד לא מחייב וכמו שאמרו פה כבר זה אף פעם לא מזיק
 
קבוצת תמיכה לאחים ואחיות

בהמשך לתגובות המעניינות של משתתפי הפורום לגבי שאלתה של רויטל אני מביא לידיעתכם שעמותת "יד הנקטפים" פתחה לפני שבוע קבוצת תמיכה לאחים ואחיות. הקבוצה פועלת אחת לשבועיים בשעות הערב במרכז הארץ. מונחית על ידי מנחה מקצועית ומנוסה ויש בה עתה 8 משתתפים בגילאי 20-40 - רווקים, נשואים והורים. בשלב זה ניתן עדיין להצטרף לקבוצה. מידע נוסף בטל: 09-7492337.
 
למעלה