קבוצות התמחות

קבוצות התמחות

היות ואני עובדת בתחום שיקום נפגעי נפש ומדריכה גם עובדים פרא-מקצועיים (אני שונאת שאומרים "עובדים לא מקצועיים" זה כ"כ לא נכון!!) בעיקר בתחום ההשמה בתעסוקה והתאמת מקומות עבודה לנפגעי נפש. אשמח אם תוכלו להמליץ גם על מאמרים או חומר נוסף אפילו מג'ורנליים מקצועיים כדי לאפשר לאנשים שאינם מהתחום להתחיל להתעניין (מעבר למה שיש כבר בקישורים-כבר הורדתי את זה-תודה).
 

שריד

New member
ספרות מקצועית

דנה שלום, חומר מקצועי תוכלי למצוא באתר תקדים שקישור שלו מצורף למטה. קריאה מהנה שריד
 
הדרכה לעובדים פארא מקצועיים

היי דנה, גם אני מתענייינת ומבצעת הלכה למעשה בהדרכה של עובדים אלו בהשמה בעבודה, אני עושה זאת במסגרות החינוך המיוחד ובמסגרות נוספות. מעבר לזאת אני אישית עוסקת בהשמה של אנשים עם צרכים מיוחדים במקומות עבודה ועשוה שימוש רב בכלים של הגישה הקוגניטיבת עם המטופלים, המלווים והמעסיקים. אולי נוכל יחד לארגן מס' נושאים ולארגון חומר או אף ליזום הרצאות בתחום. אלו אחת הבקשות שלי מהפורום. לדוג' הגדרות תפקיד של מלווה.מתאם נגישות בעבודה.
 

מיכל ט

New member
הדרכה בשיקום והשמה נתמכת

גם אני אשמח לשמוע על הקשר בין הגישה הקוגנטיבית והדרכה בשיקום. לגביי נגשיות בשבוע הבא יש יום עיון בברוקדייל עם קבוצות עבודה שיעסקו בהתאמות לנפגעי נפש במקומות עבודה. אני אשמח לספר לכם מה עלה
 
התיווך והמפה

לדנה, שני כלים מתוך הטיפול הקוגניטיבי דינאמי יכולים להיות לך מאוד שימושיים האחד הוא גישת התיווך שיש לה שנים עשר קריטריונים חשובים אך ארבעה הכרחיים: כוונה והדדיות, העברה, משמעות ומסוגלות. יש הרבה מאמרים בנושא זה, ובוודאי תמצאי לכך קישורים באתר . הכלי השני הוא המפה הקוגניטבית המאפשרת לך כמטפלת או מדריכה יחד עם המודרך או המטופל לנתח גירוי או עבודה ולחשוב ביחד אם היא מתאימה לאדם ברגע נתון למפה הקוגניטיבית מספר מרכיבים: תוכן המטלה, המודליות שלה, דרך הצתקשרות, המטרה של העבודה איתה, הפונקציות הקוגניטיביות שהיא מפעילה, רמת המורכבות של המטלה ורמת המופשטות ורמת היעילו הנדרשת במטלה. גם לכך יש הרבה חומר ואם תרצי הרחבה רק בקשי, בהצלחה נעמי.
 
דוגמא לשימוש בכלים של הגישה

היום למשל נתתי הדרכה לעובדת השמה. היא הביאה בפני מקרה של אדם, פגוע ראש, בשנות ה-30 לחייו. היא קיבלה אותו "בירושה" מעובדת קודמת כאשר טרם נעשתה לו השמה. עפ"י המידע שהביאה להדרכה סיפרה שבראיון שנערך עימו בעבר (לא על ידה) סיפר שלמד קורס בתחום המחשבים וזה התחום בו רוצה לעבוד. כהוכחה הביא לה דוגמא מעבודות שהכין לפני משפר שנים. כאשר נעשתה השמה במקום העבודה, ולאחר שנעשו לו התאמות שונות (למשל, לעבוד מהבית) הסתבר שהוא אינו זוכר איך לעבוד עם התוכנה. התחושות היו קשות עקב כך לכל הצדדים ונראה כי הוא עכשיו נמנע מהשמה נוספת, למרות שהמעסיק הציע לו קורס ריענון. שאלות שהעלתי בפניה היו לגבי היכולת שלה לבדוק את המיומנויות שלו בפועל - מתי עשה קורס, האם סיים, מה זוכר? דבר שלא נעשה. בנוסף, להשתמש בעבודות שהגיש לה כדוגמא כדי לתווך לתחושת מסוגלות, ז"א כן יודע חלק מהדברים וצריך לבדוק איתו מה עוד צריך להשלים. בנוסף, דיברנו על עריכת רשימה מפורטת של דרישות המקצוע/העבודה שהאדם מחפש ודרך זה לעבור איתו על הדברים שהוא טוב בהם והדברים שצריך לבדוק איזה סוג תמיכה יזדקק. אשמח לשמוע רעיונות נוספים בעיקר בדבר השימוש במפה הקוגניטיבית במצב כזה- עבורי כמנחה מול המודרכת ועבור העובדת מול הלקוח.
 

שריד

New member
רישום התהליך שלה כמקביל לרישום שלו

אחד היתרונות של עבודה ע"פ המפה הוא רישום ותעוד הארוע והחשיבה. אם התעוד הזה יהיה משמעותי למודרכת, היא תשתמש בו לעבודה עם המטופל (לו דוקא הפעילות עם המפה עצמה) ואז תהיה תגובת שרשרת אולי הוא ימצא את היתרון ברישום ותעוד. כך הוא יוכל גם תהליכי עבודה והתעוד יעזור לו בקידוד לזיכרון. שריד
 
ספרות מקצועית

היי דנה, גם אני מדריכה צוותים ממקצועות שונים, ואני משתמשת בחומר מקצועי מתקדים אחד המאמרים התורמים הוא: משקם ומשתקם: תהליכים והשפעות ביחסים שביניהם חיים דויטש (1992). "שיקום פסיכוסוציאלי בישראל", לקט הרצאות, עורכים: ח. דויטש, נ. הדס, מ. לכמן. והשתמשתי בו גם באמצעות סיטואציות שהביאו המודרכים- והיה מרתק. כמו כן שימוש בהצלחות באמצעות המאמרים של פרופ' יונה רוזנפלד מאוד מתאימים. אני מתמקדת בתיווך, ופחות במפה הקוגניטיבית - אולי בעזרת הפורום אקדם את הנושא. גם אני כמוך אשמח לעוד חומר מעניין בנושא. בהצלחה דורית
 
לאט לאט ובסבלנות

אין לי ספק שהבחור הזה אם הוא למד מחשבים ועבד בהם לפני מספר שנים זה רק עניין של זמן ואמונה בעצמו עד שיוכל לחזור לכך....רק לא לאבד את התקווה שלו. מחקרים אומרים שנפגעי ראש חוזרים רובם לתפקודם הקודם עד לתשעים אחוזים אז אנא קודם כל האמונה. שני הדברים שנשארים פגועים שנים רבות הם הקשב והרכוז ויכולת הלמידה של דברים חדשים....זה לא אומר להתייאש , חס וחלילה זה אומר לנסות להאמין ביכולת וללמוד לאט לאט ובסבלנות. אני הייתי מציעה לו היום פסק זמן מחיפוש עבודה. לעומת זה הייתי מציעה לו מסע שבו יבדוק וימפה את יכולותיו היום. למשל יגדיר תפקוד במחשב, תפקוד בו הוא רוצה להזכר, או אותו הוא רוצה ללמוד יתאר אותו במספר משפטים (תוכן המטלה) יגדיר באיזה שפה הוא צריך להשתמש לשם כך: במלים, אותיות, מספרים סימנים צורות או דברים אחרים. אחר כך יגדיר מה צריך להיות התוצר הסופי של העבודה הזו....(זוהי בעצם המטרה)ולא לחפש מטלה ארוכת טווח , אלא תרגיל או משימה מוגדרת....זה חלק מהעבודה אתו, ללמוד להגדיר מטלות קצרות טווח וניתנות ליישום. בהמשך לנתח על פי שלושה קריטריונים את הדרישות שצריך כדי להיות יכול לעשות את המטלה : הדרישות של המחשבה, הדרישות המוטוריות סנסוריות והדרישות הרגשיות אם ישנן (למשל סבלנות, אורח רוח וכדומה) אחר כך שיכתוב האם המטלה מורכבת או פשוטה (פשוטה הכוונה אם היא מוחשית וקונקרטית, כלומר כל מרכיביה ניתנים לראיה או למישוש או לשמיעה וכדומה) וגם מכמה שלבים היא מורכבת ואילו הם. השאלה האחרונה שהוא צריך לענות עליה זה באיזה אמצעים או דרכים או אסטרטגיות הוא יכול לשפר את הביצוע של המטלה לדעתו. תרגיל זה ניתן לעשות בטבלה בת שתי עמודות עמודה אחת של הקריטריונים ועמודה שניה פרוט של הקריטריונים . עם סיום התרגיל ניתן יהיה לראות בבירור באילו מרכיבים הוא מתקשה ובאילו קל לו ואז לחשוב יחד אתו איך ניתן לשפר את הנדרש שיפור....וכך לעבוד אתו על תפקודים שונים של המחשב ולהפגיש אותו לאט לאט עם יכולתו. קשה לדעת היום לאן תהליך כזה יכול להוביל. אני מקווה מאוד שלמפגש עם יכולתו ולהנאה לעבוד ליד מחשב, כפי שאני מבינה היתה לו בעבר,ואולי גם בהמשך לתעסוקה סביב דברים שהוא אוהב. בהצלחה נעמי
 
למעלה