קארמה וקוסמיות

sswitch

New member
המילים הן כלי להבעה ...

בעיקר הבעה יומיומית. ואכן, תקוותי היא להפסיק "לקריין" לעצמי את חיי. (זה בעבודה...) אגב, כשאתה מקריין את חייך אתה מקבע את חייך. שומר על הנעשה ע"י הקריינות.(דו -שיח פנימי) לאהוב מישהו? לחשוב על מישהו?...לדעת מה באמת קורה....? לא במילים. בתחושות. המילים מאבדות /מעבדות תחושות. אך כיוון שאין לנו ברירה וזהו הכלי הבלעדי (בהתכתבות) אכן נשתמשה במילים...בלית ברירה אך לא במילים סתומות במסווה של בהירות קלילות ופשטות הנזרקות לאויר ושאין להן כל משמעות. לא ניתן ללמוד מהן דבר לא על עצמנו ולא את הזולת. והנה לך פרח לשבת
 

capital

New member
שירה היא אוסף של מילים סתומות

שירה נוגעת במה שמעבר למילים לכן, יש שהירבו להשתמש בשירי הייקו קואנים מכילים לרוב משפטים סתומים אני בטוח שאת יורדת לסוף דעתי למרות שלא אמרתי אותה במפורש
 

sswitch

New member
../images/Emo13.gif קפיטל

כתבת: "שירה נוגעת במה שמעבר למילים " ולכן בהכרח: שירה היא לא אוסף של מילים סתומות. אגב, דון חואן פעם אמר ( נדמה לי בספר "כוח השקט") כי הוא מרגיש כי הכותב רואה את מהות הדברים והוא (דון חואן) יכול לראות יחד איתו. הוא שואל את כיסופי המשורר ממנו. בכל מקרה אכן, ירדתי לסוף דעתך בנושא המילים ובטוחני כי גם אתה הבנת את כוונתי. וכעת אם נמשיך בדיון סתם... נגלוש ל"ברברת". מודה לך על הארותיך. ניפגש בשרשור הבא....
 

Rinor

New member
תודה לכם - הנה דברי..

תודה רבה לכולכם על כל התגובות חברים יקרים! ונכון, אני אכן מסכים עמכם, הכל באמת מסתכם במילים, אפילו מכתב זה... מה שחשובה היא ההוויה, הרגש, המילים רק מבטאות, וגם רק במעט מאוד, אך מה שכוונתי היתה שלפעמים ישנו רגש הדיכאון שמשתלט על חיי כאשר איני משיג דבר מה לאורך זמן רב וישנו הייאוש... אז עולה המחשבה, מה עלי לעשות? מדוע אין זה מתרחש לי? התשובה: לזרום... המסקנה: קשה....אז איך בדיוק? לא להקשר לדבר? פשוט לתת להכל לחלוף על פני? הכל? תודה אהבה ואור זילברמן ניר...
 

sswitch

New member
ניר...

זה בדיוק העניין....התשובה היא לא "לזרום" . התשובה היא אחרת. חפש אחריה....
 

Rinor

New member
לא לזרום? אז....?

לא לזרום??? וואו, עכשיו ממש סיבכת את כל האמונות שלי? אז התשובה היא...? תודה זילברמן ניר
 

drall

New member
ישנו סיפור

על מחפש אחד שנדד בין הסדנאות והכתות הרבה שנים. יצא להרים , ישב במנזרים ולא בא על סיפוקו. יום אחד הוא שמע על מאסטר , אדם קדוש , נאור שישב במערה אי שם בגבול הודו סין. המחפש נדד שבועות. נדד חודשים. נפל וטיפס , שוטט ואיבד את דרכו. בסוף , עייף ויגע , שרוט ופצוע הוא הגיע אל המערה הנסתרת. שם הוא ראה את המאסטר , איש זקן , לבוש בלואים , עם חיוך ניצחי על פניו. "יש לך את התשובה בשבילי?" שאל המחפש. "כן" ענה המאסטר "החיים הם כמו נהר." "מה?!" צרח המחפש "בשביל השטות הבנאלית הזאת הלכתי עד לכאן?" זה נכון גם לגביך, "לזרום" זה יפה מאוד , זה חכם מאוד וגם מטופש מאוד כי זה כללי. כדי לקבל תמונה אמיתית אתה צריך להבין במה זה כרוך. "לתת להכל להיות" - באותו האופן , הכל שואל אותך אם להיות או לחדול. אתה לא יכול להבין את הדברים מבחוץ. אתה צריך להיכנס אליהם קודם. דרול
 

Rinor

New member
אשמח להרחבה

אשמח להרחבה דרול יקר... איך תגדיר את ההוייה של להכנס לתוכם? בעזרת המדיטציה? תודה
 

drall

New member
אני לא אתן לך תשובות

כי כל תשובה שאני אתן לך תהיה כמו תשובה של הזקן במערה: "החיים הם כמו נהר" החיים הם כמו סודה לשתיה" "החיים הם כמו באגס באני". מה זה יעזור לך. אני גם לא רוצה לדון כרגע בתרגול כמו תרגול של מדיטציה , מכיוון שזה לא מי יודע מה שייך לנושא. אני רוצה להחזיר אותך אל השאלה שלך. דמיין בבקשה את הסיטואציה הבאה: אתה יוצא מהבית והולך לחנות נעליים. פתאום מזנק עליך כלב פיצפון , כזה פינצ'ר אורוות ונובח עליך כמו פסיכי. מה אותה עושה כדי לזרום עם הסיטואציה? אתה יכול להתעלם ולהמשיך ללכת כי החלטת לקנות נעליים ושום כלב לא יפריע לך "לזרום" עם התוכניות שלך. אתה יכול להכניס לכלב בעיטה באף , כי העולם של הכלב הוא עולם פראי ואלים , עולם המתבסס על חזקים וחלשים , טורפים ונטרפים. אם אתה תכה אותו זו לא התאכזרות . זו כניסה שלך לעולם המושגים הברור של הכלב , זו זרימה שלך יחד עם הכלב באותה ערוץ הוויתי. אתה מגיב כמו חיה וחיות אינן אכזריות , הן טיבעיות. אתה יכול לברוח כי אתה , לצורך העניין , מפחד מכלבים ואתה זורם עם האינסטינקט התת מודע שלך ומציית לו. או שאתה הולך על פיתרון של אגו ומתחיל לצעוק "של מי הכלב הזה? למה הוא לא קשור? אני אקרא לפקח!" ככה אתה שואב מהסיטואציה את האנרגיה שנלקחה ממך כאשר האגו שלך נפגע ברגע שהכלב התחיל לנבוח עליך. זו גם איזו זרימה לעולם של אגו אבל הוא לא כמו העולם של הכלבים. הוא יותר דומה לתגובה אנושית. אז מה נראה לך? איפה הזרימה? אין תשובה אחת נכונה. אם אתה בוחר , ואתה תבחר כשתגיע לסיטואציה , אתה צריך להבין למה. דרול
 

drall

New member
אין סוד גדול

הרוחות מתחזקות בהתקרבות אל המקור ורק אז ניתן להרים מפרש.
 

Rinor

New member
הבנתי

שוב תודה על התשובה המפורטת ישנם הרבה דרכים בכל "פיצול" בחיים, אנו בוחרים את הדרך אותה נצעד ונחווה, ולכן אתה אומר שאין דרך אחת שמתאימה לכל אדם ולחייו, זה מה שהבנתי ממך ןזה מה שאני גם מסיק לגבי... לכן כל אחד צועד בדרך שלו ומבין דברים בצורה שונה, אולי נראה את אותו דבר אך כל אחד יפרש בצורה שונה בהתאם לראייתו את דרכו, חייו...האם אתה מסכים עם דברי חבר יקר? בקשר לכלב? הייתי מחייך אליו ומנסה להבין למה הוא נובח...וממשיך לדרכי בשקט...זו "הדרך" שלי, והכלב פשוט היה בצידה ו"בירך" אותי...
אשמח לתגובתך תודה זילברמן ניר...
 

capital

New member
לזרום זו הדרך היחידה

לזרום במובן של קבלה לזרום במובן של התבוננות למה את מתכוונת ב"לא לזרום"? האם יש תשובה נעלמה שמחקה שימצאו אותה?
 

sswitch

New member
קפיטל...

דבריי לא הובנו. שמתי מרכאות רק במילה "לזרום" . לא אמרתי שהתשובה היא "לא לזרום" .לא אמרתי מהי התשובה בכלל. ("מואיפו לי לדעת" :) התכוונתי כי: לומר שהפתרון, התשובה, המזור או מה שזה לא יהיה, לא יכול לבוא בצורת "לזרום". זה פשטני, סתום, כוללני,ריק ועוד ..... כן, ברורה לי כוונתך וכוונת אחרים - לזרום במובן של קבלה, של התבוננות, אבל תכלס "איך מתבוננים"? "איך מקבלים"? לזה התכוונתי. אגב, לגבי תשובה שמחכה אי-שם . לא חשבתי על זה אבל נראה לי כי הכל נמצא וקיים , הכל תלוי ביכולת התפיסה /תפישה שלנו וזה שלא ראינו/הבנו/קלטנו לא אומר שלא קיים.ואולי כך גם לגבי ה"תשובה".אולי היא נמצאת אנו פשוט לא ר ו א י ם . אין צורך להגיב על הודעה זו . מטרתה להסביר את כוונתי בלבד.
 
למעלה