קאמבק

[מקטובי]

קאמבק

היי לחדשים ולוותיקים, מצטערת על הניתוק אך יש לי ימים קשים של התחפרות בעצמי עם המתיחות הקשה בצפון גם אני נכנסתי למתיחות כנראה והילד/חייל כמעט לא בבית וחומצמזה שלחתי חבילה ענקית לפני כשבועים ורק עכשיו זה הגיע יש למישהו מושג למה זה אני חושבת שלחיילים האלה מגיע קצת יותר מאמץ ולהעביר להם חבילות קצת יותר מהר

 

[מעוז אישה]

למקטובי

פעם לקחתי את מנהל סניף הדואר לשיחה . הוא הסביר לי ככה: הדואר מתחייב להעביר כל חבילה לצבא תוך 48 שעות לכל כתובת. הבעיה נעוצה ביחידה עצמה. היחידה חייבת להגיע לסניף הדואר הקרוב אליה ולמשוך את הדואר משם. יש יחידות שבאות יום יום. כניראה היחידה של בנך קצת עצלים בענין. חבילות ששלחתי לבני מצפון הארץ ביום שישי-ביום ראשון היו אצלו בדרום הרחוק מאוד.מספר פעמים. צר לי לשמוע על הזמן הארוך - ואולי במשהוא עזרתי.

 

[מקטובי]

חבילה דואר

נראה לי שהחבילה לא נלקחה בזמן בגלל שהייתה תקופה של כוננות גבוהה כח המנהלה ביחידה יצאה מהשטח בכל אופן אולי את יודעת עם אפשר לברר על כך בצבא

 

[מעוז אישה]

לכל חבילה יש מספר מקודד

ניתן לעקוב אחריה דרך הדואר.אין לי ניסיון אישי במעקב מהסוג הזה. משקית ת"ש ודאי עוסקת בענין החבילות והיא הכתובת. שהבן יפנה אליה ויברר מה קרה לחבילה הזו. תשמרי את הניירת של החבילות עד שתקבלי אישור שקיבל אותה ( ודאי את עושה את זה)

 

[מקטובי]

הבן יפנה

מצאת לך מי יפנה

 

[מעוז אישה]

../images/Emo6.gifמוכר כל כך...

 

[האילתית 2]

למקטובי, זה בדיוק הזמן להיות כאן

אני יכולה להבין לליבך,אך דווקא בגלל המתח של המתיחות בצפון אולי היה מקל עלייך אם היית משתפת אותנו בקשייך. לגבי חבילות ,אני כמו מעוז בדקתי את הנושא ואכן זה עניין של ניחידות עצמן. שנראה אותך יותר ?

 

[מקטובי]

שיתוף רגשות

דיברתי השבוע עם קרוב משפחה שאמר שאני חייבת לחשוב חיובי אבל... זה כל כך קשה למה רק דברים רעים עולים בראש אני מאוד משתדלת להעסיק את עצמי ועוד יותר מרגיז אותי לקרוא את מה שקראתי קודם על כל המתנגדי גיוס למיניהם שיעשו מה שהם רוצים בלי הרבה רעש

 

[י רדן]

מקטובי יקרה שתפי אותנו.. אנו כאן

בדיוק בשביל מטרה זו.. דברי ספרי את אשר על ליבך.. החשיבה החיובית היא עבודה יומיומית.. ובאמת לא תמיד אנו מצליחים בה.. אך תעסוקה, אכן מאוד עוזרת..

 

[מקטובי]

../images/Emo57.gifתעסוקה יומיומית

דווקא אני מאוד עסוקה ביומיום אני עובדת מהבוקר עד לשעה 1600 ואחר כך יש לי עוד ילדים בבית אבל..... הקושי מתחיל בערך בשעה 2200 שכולם ישנים וגם אני נרדמת מעייפות ומתעוררת בשעה 0200 וזהו ואז מתחילות המחשבות אני מנסה לעבוד על עצמי ורק המחשב מחזיר אותי לשפיות קודם כל אני בודקת שכל הגזרות שקטות ושלכל החיילים אי שם שלום ואני מאוד לכוללללם על ההתענינות, מה קורה אצלכם עם הבנים/נות ני מקווה שאצלכם יותר שקט