הכי מצחיק שאוהדי קובי מבקרים את לברון על החזקה בכדור
ובכלליות אוהדי קובי מצחיקים
 
ולחלק הרציני של ההודעה:
 
כל הביקורת על בוש מבחינת התקפה, היא לא במקום. כשלברון הגיע ווייד היה שחקן טופ 5 בליגה. כשאתה משחק עם שני שחקנים טופ 5 אתה לא הולך לגעת הרבה בכדור, אלא אם אתה טופ 5 בעצמך. לא בטוח שבוש היה טופ 10 באותן שנים - אז הוא לא היה צפוי לגעת בכדור.
 
שימו שווייד ולברון הם שני שחקנים מאוד דומים, שבנויים אפילו דומה, עם סגנון משחק דומה. ווייד יותר אוהב להגיע לקו, לברון יותר אוהב למסור, אבל שניהם חודרים כוחניים, מובילים כדור, והקליעות מחצי מרחק מגיעות בעקבות סכנת החדירה. וכמובן - קליעה ממוצעת ומטה משלוש. כך היה בשנה שלברון הגיע להיט. זה שונה מהותית ממה שהיה לבוסטון - סינרגיה מושלמת בין הכוכבים.
 
ולמרות שבסלטיקס היתה סינרגיה מושלמת, עדיין אחד מהם היה צריך לקחת צעד אחורה בהתקפה, ולכן גארנט הורגש הרבה פחות התקפית. גארנט - בניגוד לבוש - הבין שכדי להמשיך להיות שחקן טופ 10 בליגה, הוא צריך להתבלט, ולא להפוך לרול פלייר. מכיוון שבהתקפה זה היה צפוף, אז KG פשוט הפך לאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, נעל את הצבע והסל, והוביל את הצד הזה של הסלטיקס.
 
אין שום דרך ששחקן כמו בוש יתבלט באותה חמישיה עם ווייד ולברון - אלא אם יש לכם שניים שלושה כדורים על המגרש. וזה לא אשמת ווייד ולברון. שימו במקומם את ג'ורדן, קובי, אייברסון, קרטר או מקגריידי - לצורך העניין סקוררים ושחקנים טופ 5 בליגה בשיאם, ותראו שגם לידם בוש היה נחלש. אין שום קשר ללברון. או לווייד. או לספולסטרה.
ובכלליות אוהדי קובי מצחיקים
 
ולחלק הרציני של ההודעה:
 
כל הביקורת על בוש מבחינת התקפה, היא לא במקום. כשלברון הגיע ווייד היה שחקן טופ 5 בליגה. כשאתה משחק עם שני שחקנים טופ 5 אתה לא הולך לגעת הרבה בכדור, אלא אם אתה טופ 5 בעצמך. לא בטוח שבוש היה טופ 10 באותן שנים - אז הוא לא היה צפוי לגעת בכדור.
 
שימו שווייד ולברון הם שני שחקנים מאוד דומים, שבנויים אפילו דומה, עם סגנון משחק דומה. ווייד יותר אוהב להגיע לקו, לברון יותר אוהב למסור, אבל שניהם חודרים כוחניים, מובילים כדור, והקליעות מחצי מרחק מגיעות בעקבות סכנת החדירה. וכמובן - קליעה ממוצעת ומטה משלוש. כך היה בשנה שלברון הגיע להיט. זה שונה מהותית ממה שהיה לבוסטון - סינרגיה מושלמת בין הכוכבים.
 
ולמרות שבסלטיקס היתה סינרגיה מושלמת, עדיין אחד מהם היה צריך לקחת צעד אחורה בהתקפה, ולכן גארנט הורגש הרבה פחות התקפית. גארנט - בניגוד לבוש - הבין שכדי להמשיך להיות שחקן טופ 10 בליגה, הוא צריך להתבלט, ולא להפוך לרול פלייר. מכיוון שבהתקפה זה היה צפוף, אז KG פשוט הפך לאחד משחקני ההגנה הטובים בליגה, נעל את הצבע והסל, והוביל את הצד הזה של הסלטיקס.
 
אין שום דרך ששחקן כמו בוש יתבלט באותה חמישיה עם ווייד ולברון - אלא אם יש לכם שניים שלושה כדורים על המגרש. וזה לא אשמת ווייד ולברון. שימו במקומם את ג'ורדן, קובי, אייברסון, קרטר או מקגריידי - לצורך העניין סקוררים ושחקנים טופ 5 בליגה בשיאם, ותראו שגם לידם בוש היה נחלש. אין שום קשר ללברון. או לווייד. או לספולסטרה.
