Santa Clown
New member
צרת החינוך לנוער
שלום לחברי הפורום, כותב לך סנטה על נושאים שאני חייב לשתף אתכם בהם, וחשוב לי שתחשבו עליהם ואולי גם תעשו משהו בנידון. את 12 שנות לימודי סיימתי כרוב התלמידים, סביב ציוני 75-85 אבל יצאתי מבית הספר בתחושת בורות כלשהי. בית הספר כפי שלי יצא להתרשם ממנו, לא מעמיק בנושאים. זה יכול להיות חכם לגרום לתלמידים לשנן חומר, ולפעמים הם אפילו זוכרים את החומר אחרי הבחינה, אבל האם בית הספר שם דגש במקומות הנכונים? לאחר שסיימתי את לימודי, נתקלתי בשאלות מהותיות, בנושאים שונים. ובשיחות עם תלמידים שונים על (לדוגמא, אחת מהמוני דוגמאות אחרות) מחלמת העצמאות, גיליתי שהתלמידים לא יודעים דיו, שאלתי אותם מדוע זה, הם הסבירו לי- החומר ירד מהבגרות. אז תלמידים יקרים, לפני שתגיעו, כמוני וכמו אחרים, לסיום הלימודים, דעו לכם שבסוף כל יום, שכבר אין לכם על מי להסתמך בעולם, תמיד יהיה לכם את עצמכם ואת האינטלקט שלכם. אל תתנו לקיטורים על עומס השעות והלימודים בבית הספר לעצור אתכם מללמוד באמת, והעמקה בחומרים, בית הספר לא מלמד. הייתי רוצה שתענו לי על שאלה לדוגמא, שתבהיר את נקודתי: כל יום אתם נתקלים במושג "חילוני", "דתי", "יהודי". האם שאלתם את עצמכם והצלחתם לספק תשובות מספקות לגבי ההגדרות של כל אחד משלושת הנ"ל הללו? נסו לחשוב, מהו חילוני? ידוע שחילוני אינו דתי, אבל מה הוא כן? האם הוא חופשי יותר מהאדם הדתי? מהו דתי בכלל? מהו יהודי? אתם מרגישים יהודים? מה עושה אדם יהודי? ענו בבקשה על השאלות האלו לפני שאר חברי הפורום, דונו בהם בעומק שמגיע להם שידונו בהם. תראו שהדברים הם לא שחור ולבן כפי שהם נראים לכם. ועצה, תעמיקו בדברים, על תתנו לחיים לחלוף על פניכם. החיים קצרים, לימדו להנות בהם. אחרי שעניתם על השאלות למעלה, ראיתם בוודאי שיש המון לומר בנושא, כל תשובה היא נכונה, וגם האנשים שמקבלים רק ציוני 100 בבית הספר, ראו שהציונים שהם מקבלים לא משקפים בהכרח את יכולת העמקה שלכם. קחו לעצמכם ספר לידיים, בית הספר מלמד אתכם לא לאהוב קריאה, קראו ותעמיקו תחילה בדברים שמעניינים אתכם הכי הרבה, תגיעו לרמות אישיות גבוהות מאוד, רמות שלא ידעתם שקיימות בכם. אני מאחל לכולם שיחיו את חייהם בתובנה. ושלעולם לא תפסיקו לחייך. (והלוואי ומישהו היה גורם לי להפעיל את השכל בתקופה שלי בתור תלמיד)
שלכם תמיד, סנטה קלאון. נ.ב. את ההודעה הזו פירסמתי בפורומים לנוער, החלטתי להביא את הודעתי לכאן מסיבה שונה, ברגע שינתנו תשובות רציניות לשאלות שהעלתי כאן לפני כן, אולי ואולי הדברים יראו טיפה אחרת.
שלום לחברי הפורום, כותב לך סנטה על נושאים שאני חייב לשתף אתכם בהם, וחשוב לי שתחשבו עליהם ואולי גם תעשו משהו בנידון. את 12 שנות לימודי סיימתי כרוב התלמידים, סביב ציוני 75-85 אבל יצאתי מבית הספר בתחושת בורות כלשהי. בית הספר כפי שלי יצא להתרשם ממנו, לא מעמיק בנושאים. זה יכול להיות חכם לגרום לתלמידים לשנן חומר, ולפעמים הם אפילו זוכרים את החומר אחרי הבחינה, אבל האם בית הספר שם דגש במקומות הנכונים? לאחר שסיימתי את לימודי, נתקלתי בשאלות מהותיות, בנושאים שונים. ובשיחות עם תלמידים שונים על (לדוגמא, אחת מהמוני דוגמאות אחרות) מחלמת העצמאות, גיליתי שהתלמידים לא יודעים דיו, שאלתי אותם מדוע זה, הם הסבירו לי- החומר ירד מהבגרות. אז תלמידים יקרים, לפני שתגיעו, כמוני וכמו אחרים, לסיום הלימודים, דעו לכם שבסוף כל יום, שכבר אין לכם על מי להסתמך בעולם, תמיד יהיה לכם את עצמכם ואת האינטלקט שלכם. אל תתנו לקיטורים על עומס השעות והלימודים בבית הספר לעצור אתכם מללמוד באמת, והעמקה בחומרים, בית הספר לא מלמד. הייתי רוצה שתענו לי על שאלה לדוגמא, שתבהיר את נקודתי: כל יום אתם נתקלים במושג "חילוני", "דתי", "יהודי". האם שאלתם את עצמכם והצלחתם לספק תשובות מספקות לגבי ההגדרות של כל אחד משלושת הנ"ל הללו? נסו לחשוב, מהו חילוני? ידוע שחילוני אינו דתי, אבל מה הוא כן? האם הוא חופשי יותר מהאדם הדתי? מהו דתי בכלל? מהו יהודי? אתם מרגישים יהודים? מה עושה אדם יהודי? ענו בבקשה על השאלות האלו לפני שאר חברי הפורום, דונו בהם בעומק שמגיע להם שידונו בהם. תראו שהדברים הם לא שחור ולבן כפי שהם נראים לכם. ועצה, תעמיקו בדברים, על תתנו לחיים לחלוף על פניכם. החיים קצרים, לימדו להנות בהם. אחרי שעניתם על השאלות למעלה, ראיתם בוודאי שיש המון לומר בנושא, כל תשובה היא נכונה, וגם האנשים שמקבלים רק ציוני 100 בבית הספר, ראו שהציונים שהם מקבלים לא משקפים בהכרח את יכולת העמקה שלכם. קחו לעצמכם ספר לידיים, בית הספר מלמד אתכם לא לאהוב קריאה, קראו ותעמיקו תחילה בדברים שמעניינים אתכם הכי הרבה, תגיעו לרמות אישיות גבוהות מאוד, רמות שלא ידעתם שקיימות בכם. אני מאחל לכולם שיחיו את חייהם בתובנה. ושלעולם לא תפסיקו לחייך. (והלוואי ומישהו היה גורם לי להפעיל את השכל בתקופה שלי בתור תלמיד)