צרפתים?

[prizman]

צרפתים?

כן, צרפתים!

בשולחן לידי עכשיו ישבו שני צרפתים, אמיתיים כאלה, עם תווית MADE IN FRANCE.
אח"כ הצטרף שלישי ואפילו נישק את השניים על הלחיים. צרפתים נו.
שלושתם מבוגרים ממני.
הם הזמינו בקבוק יין אדום עם הארוחה. למרבה הזוועה הם הוסיפו קוביות קרח ליין. לא
קוביה, קוביות. לא התביישתי וספרתי, כ 5 קוביות קרח לכוס.
לא שהיה היום היום הכי חם בשנה, כבר יומיים יורד גשם ברציפות והיה די ערב כך שהטמפ'
לא עברו את ה 30 מעלות, מה שנחשב לסביר לחלוטין כאן.
ולא שאני חושב שצריך לשתות יין כשהוא בטמפ' של 30 מעלות, אבל על כל שולחן במקום
הזה כשיושבים בחוץ, יש אזור מקורה למי שתוהה בקשר לגשם, יש מעין שמפניירה שניתן
לשמור בה את היין מקורר בלי להכניס קוביות קרח לתוכו.
עוד מיתוס התנפץ לי.

 

[ארצנוהקטנטונת]

ראיתי פעם

בקפיטריה של מוזיאון אני לא זוכרת צרפת או ספרד, יין בבקבוק אישי (מכסה מתבג)
גברת לא צעירה בלבוש הדור שתתה עם כוס קוביות קרח, כל פעם הוסיפה יין לקרח, שקשקה ושתתה.
נראה מעניין.
כמובן שמייד ניסיתי אחריה.
לא משהו.
שפריץ יותר טעים.

 

[prizman]

מכסים מתברגים כבר די הפכו לדבר מקובל

בעולם אני חושב, לפחות ממה שקראתי וממה שאני רואה.
די נפוץ ביינות צ'ילאנים ואוסטרלים אבל לא ממש בדקתי לעומק. מניח שביקרים
עדיין נעשה יותר שימוש בפקקי שעם, אני בין אלו לאלו כך שקשה לי לדעת.

שפריץ היה לי דוד ששתה, לא זוכר שניסיתי יותר מפעם אחת.
תודי שגם יין/נוזל הוק לבד זה לא תענוג גדול.

 

[ארצנוהקטנטונת]

לגמרי מקובל

ליין פשוט. בטח שמדובר בגודל אישי (כוס) ויש בהרבה מוזיאונים/אתרי תיירות גדולים בקפיטריה.
אני חשבתי שבגלל שזה יין פשוט (מתברג) אז נהוג לצנן אותו מאוד וקצת לדלל וככה גם אם לא משהוא עדיין ירגיש טוב.
יכול להיות שזו גם הסיבה לשפריץ?

 

[prizman]

זכרתי שקראתי על הנושא.

הרצתי עכשיו חיפוש בגוגל, מסתבר שנכתב על כך רבות.
מסתבר גם שפקקים מתברגים קיימים לא רק ביינות פשוטים
ויש הטוענים שהם שומרים טוב יותר על היין מאשר פקקי שעם.
אישית אין לי דעה בנושא, שני היינות שקניתי אתמול ברמת
מחיר בינונית, סביב ה 70 ש"ח לבקבוק שניהם עם פקק מתברג.
אחד אוסטרלי והשני ניו זילנדי.
בכלל נראה לי שבאוסטרליה זה יותר נפוץ וגם בצ'ילה.

 

[bruno01]

כבר לפני שמונה שנים כשביקרתי באוסטרליה

רוב היינות בטווח המחירים הזול-בינוני (גם יינות שעלו באזור ה-40 דולר אוסטרלי) הגיעו עם פקק מתברג.

הייתי גם בכמה ביקורים ביקבים שם, ובכל אחד מהם הסבירו לנו מחדש על היתרונות של פקק שכזה, ועל כמה הוא שומר טוב יותר על היין מאשר פקק שעם.

אני מאמין שעכשיו זה כבר אפילו עוד יותר נפוץ שם.

 

[prizman]

מאחר ולא נראה לי שבקרוב

אוכל להרשות לעצמי לקנות יין לשתיה יומיומית ב 200 ש"ח לבקבוק
כנראה שאמשיך להיתקל בפקקים המתברגים האלו לעיתים קרובות למדי.

זה די אקראי. עם כמות היקבים כיום אני לא מצליח לזכור את השמות,
הכל יבוא, היין המקומי גרוע ואני לא קונה אותו, מדובר בערך על 3-4 בקבוקים
בשבוע, בד"כ אני מעדיף אדום אבל לא בהכרח, יבש כן בהכרח.

לארועים מיוחדים אני קונה יינות יקרים וכמובן טובים יותר, אבל בסיטואציות
האלו צריך שיהיו ישראלים או אירופאים. התאילנדים לא ממש שמים לב להבדלים.
אבל אני מניח שגם אני אחשב בור בנושא בעיני המבינים באמת, זה מה שאני
למעשה.

 

[bruno01]

לא נראה לי שזה נורא

ובטח שזה עוזר כשרוצים לשמור את מה שנשאר בבקבוק לעוד כמה ימים...

 

[prizman]

אתה בטח מכיר את פקקי הוואקום,

אז אני משתמש בכאלה.

ביננו, אני לא בטוח שארגיש בהבדל בין בקבוק שסגרתי עם פקק כזה לשלושה ימים
לבין אחד שתחבתי לו חזרה את פקק השעם ובין זה עם הפקק המתברג.

אני כן חושב שחוש הטעם שלי סביר, אבל יש ניואנסים שאני מעדיף להתעלם מהם.
יש כאלו שאני לא מסוגל להתעלם מהם.
זה יוצר מצב שבו בסיטואציות מסויימות אחשב לבור, בחלקן אני באמת בור, באחרות
אחשב לפלצן שזה לא ממש אני. רק יש לי דרישות מינימום

שאלו יהיו הצרות שלנו.

 

[bruno01]

מכיר ויש לי כאלו,

אבל כשאני רוצה לשמור יין לבישול למשל, הפקק המתברג מאוד נוח לי.

גם אני מחשיב את עצמי כבור יחסית בענייני יין, זה בסדר

 

[prizman]

אם כך אנחנו כנראה באותו מקום בערך בנוגע ליין,

בטח לא נתחרה מי יותר בור

בגדול אני מקבל את תפיסת אלו שמדרגים יין לפי רמת הטעים/לא טעים בלבד,
רק שאני לא בהכרח בטוח שטעמם בדיוק קולע לדעתי.
מאידך אני גם ממש לא בטוח שמי שכותב על יין שהוא מצויין כי היה בו רמז לזפת,
אזוב ורפת שהוא בהכרח יקלע לטעמי אם כי אני מסוגל להבין במה מדובר.

בכל מקרה לבקבוק היין או שניים שאנו שותים בשבוע דרוש רק משהו סביר, לא
מעבר.
המעבר שמור למסעדות וזה גם בעייתי.
היא לא חובבת אלכוהול, אם כן זה יהיה מהסוג שאני לא שותה, ובקבוק שלם
לארוחה קצת גדול עלי. לפעמים, רק לפעמים.

אז הפתרון הוא קראף במידה כזו או אחרת וכאן אנחנו שוב מגיעים לשאלה
מתי כדאי למסעדה לפתוח בקבוק.

 

[prizman]

אולי זה המקום גם לכתוב על איך

שותים ויסקי בתאילנד.

שני סוגי הוויסקי הפופולריים הן ג'וני ווקר בלאק לייבל וזבל מקומי שנקרא מה קונג, זה אחד הפופולריים,
יש עוד כמה, אל תיגעו באף אחד מהם!

ממלאים את הכוס בקרח, שופכים למכסה כאמת מידה, המכסה הראשון נשפך לפח למען בודהה או משהו
כזה, אח"כ מוזגים לכוס בערך חצי קולה וחצי סודה.
שוב, לדעתי כאן הוא החישוב לגבי עלות האלכוהול.
בכל אופן במשך לילה יכולים להיגמר שני בקבוקים של חצי ליטר כל אחד.

ממש לא הייתם רוצים לפגוש תאילנדי או קמבודי שיכור, הם אלימים.
תאילנדית או קמבודית שיכורה זה משהו אחר אבל לא תמיד. הסיכוי שזה יגמר רע גבוה.

 

[סמואל ספייד]

אוי כמה באקטים דפקתי שם בסיאם

ג'ני ווקר בלאק לא זכור לי שהיה שם בזמנו, אולם יצא לי לשתות את כל סוגי האלכוהול שם.
מהבירות הכי התחברתי לצ'אנג, למרות הפופולריות של סינגה ,אהבתי יותר את הצ'אנג.

בעיקר אהבתי את הכיסוי המיוחד שם שמגן על הקרירות של הבירה ,זה משמעותי במזג אוויר כה טרופי.
גם בבנקוק ברבעים מסויימים וגם באיים בדרום המדינה יצא לי לשתות את הבאקטים הללו.
באקט-דלי
מין דלי שהזכיר לי שכשהייתי ילד על חוף ימה של חיפה הייתי ממלא בחול ומשחק עם מגרפה,
אממה
בתיאלנד הבאקט הזה היה מלא ב...לא נעים להגיד את המילה,
בכל אופן היו מקומות שמכרו באקטים וליד כל העמדות הונחו אחר כבוד בקבוקים מוכרים וידועים:
ג'וני ווקר הרד לייבל, רום, ג'ק דניאלס ועוד כמה מותגים ידועים מהמערב,
הבאקט היה עמוס בקרח, במים, או בסודה ובמין נוזל ענברי חריף וחזק ששורף את הוושט,
זה היה נוח לתקופתו ועשה היטב את העבודה,
נהוג לש/תות אותו בקשית, הרבה חבורות צעירים נהגו לשתות בצוותא מבאקט משותף,
אני לעולם לא חלקתי את הבאקט שלי.

לא קשה לחסל אחד כזה לבד,
הבעיה שבגלל שאני משוכנע שהאלכוהול היה מזוייף ומיוצר באיזה מחסן מעופש בבנקוק זה גרם ברוב הפעמם ביום למחרת להאנג אובר מטורף.

למרות ההנג-אובר המשכתי בערב הבא לשתות שוב ושוב
בדרך כלל זה היה מתחיל בסיבוב של כמה צ'אנגים ואז באקט או שניים,

נזקים----באחד הערבים באי פוקט בעודי רוכב על אופנוע מצאתי את עצמי בעיקול כנגד כיוון התנועה ונמרחתי על איזה עמוד עץ רחב ועבות,
לא יודע איך, לא יודע מאיפה, אבל תוך כרבע שעה הגיעה כנופייה של מקומיים ובראשם האיש שממנו השכרתי את האופנוע,
הוא דרש ממני פיצוי על נזק קל שנגרם לרגלית ולמגן פלסטיק האחורי, הבעיה שהמחיר שהוא ביקש היה כמעט כמו עלות של אופנוע חדש.
הוא לא קיבל ממני את מבוקשו,יצאתי בשן ועין מהארוע,
אמנם נחבשתי במרפאה מקומית ביד וברגל ,אולם למחרת שוב סחבק מצא את עצמו רוכב לעבר השקיעה כשבגופו זורם אלכוהול זול מקומי עם טעם של סירופ השיעול הידוע תוסוסידן))))))))))
.

 

[pix37]

לא ידעתי שאסור

לפעמים - בשישי בצהריים אחרי חדר כשר
אם אני יודע שאני לא חייב להיות מאוד חד ועירני עם הילדים.
גמאני שותה יין עם קרח - פשוט טעים ועושה את העבודה.

 

[prizman]

מותר, ודאי שמותר.

אם זה עושה לך טוב אז אין סיבה שלא.
העובדה לי זה נראה מוזר או לא טעים לא אמורה להפריע לך.

הייתי מוכן לשלם פי 4 על יין שיעשה את העבודה שלי אבל עם
או בלי קרח עוד לא מצאתי כזה.

 

[עמית אהרנסון]

יין לבן עם קרח

זה דבר מוצלח מאוד. בחתונות קיץ זה המשקה שעל פי רוב מלווה אותי לאורך הערב - מרווה, לא מפיל, ועל הדרך אתה מכניס לגוף גם קצת מים ולא רק אלכוהול...
ובאותו עניין - כשטיילתי בקמבודיה גיליתי ששם מקובל מאוד לשתות גם בירה עם קרח - ככה זה במדינה שבה אין יותר מדי מקררים אבל יש מפעלי קרח עצומים. והאמת? זה ממש לא רע.

 

[prizman]

לטעמי האישי,

בירה עם קרח זה דבר מגעיל ביותר, מזכיר לי יותר מהכל נוזל גוף מסויים.
ניסיתי יותר מפעם אחת.
נהוג לשתות כך בירה בכל המזרח, לא דווקא בקמבודיה.
הסיבה שהם שותים את זה כך היא לא מחסור במקררים, אם היית שם לב
היית רואה שגם לבירה שיוצאת קרה מהמקרר מוסיפים קרח.
הם טוענים שזה יותר טעים להם כך, לדעתי הסיבה האמיתית היא חסכון.
בירה שמוסיפים לה קרח כל הזמן לוקח בערך פי 3 זמן לגמור.

גם יין לבן עם קרח אני לא מסןגל לשתות. אולי כשיויו ימיר את דתי לרומניות
אתחיל לשתות שפריץ...

 

[יויו13]

אין כמ שפריץ אבל מותנה על בסיס

של כרמל הוק

יש עוד ?

 

[החתולית]

לטעמי זה דילול היין במים קרים

ביום שני היינו בחתונה, וביקשתי בבר יין לבן, הברמנית לקחה את הבקבוק מהמדף ומזגה לי לכוס. כשאמרתי לה שהיין חם, היא ענתה מיד: "אני יכולה לשים לך קרח".

הסברתי לה שיותר עדיף שלא תגיד את המשפט הזה, אבל כנראה שטעיתי ויין מדולל במים, זה משהו טרנדי.

 

[מיכלי56]

במצפה הימים הציעו לי...

בירה עם קרח

...
הבירה לא היתה קרה וזה היה הפתרון