צרכנות ירוקה

Rplus1

New member
צרכנות ירוקה

סתירה? כנראה שכן. מצד אחד אני נערה חומרנית בעולם חומרני ומצד שני אני מנסה בכל זאת להזיק כמה שפחות לסביבה שלי בתהליך. ביום רביעי, ה-25.10, בין 19:00 ל-22:00, יתקיים יריד מוצרי סחר הוגן ב"בית בנמל" בנמל תל-אביב (במעוז הצריכה התל-אביבי...). ובהזדמנות זו אני מקשרת עוד קצת מידע על צרכנות ירוקה.
 

Rplus1

New member
כן ולא

מה זה אורגני? לא כל דבר שאנחנו צורכים הוא אוכל, אז אם צעצועים או בגדים אינם עונים להגדרה "אורגני", אז בהחלט יש צרכנות ירוקה אך לא אורגנית. כנראה שהמוצר האידאלי הוא גם אורגני וגם סחר הוגן.... אם אתקל במוצר אורגני שיש בו פגיעה חברתית, לא אקנה אותו (אני אישית למשל, משתדלת לא לקנות מוצרים שיוצרו בהתנחלויות. הרבה מוצרים אורגניים הם כאלה). מאז שתנובה קנו את "הרדוף" יש לי רתיעה מהם (אם כי אני לא מחרימה אותם, רק משתדלת לבחור במוצרים של חברות אחרות). חשובה לי הבריאות הפיזית שבמוצר (כלומר, שלא יהיה מרוסס, שלא יכל חומרים מזיקים וכו'), אבל חשובה לי גם הבריאות הנפשית - שלא יהיה מבוסס על ניצול והפרת זכויות אדם. אני בהחלט מוכנה לשלם יותר תמורת מוצר שמי שיצר אותו זכה לשכר הוגן. אני מאוד אוהבת את הצעצעועים של בתי שיוצרו במפעלים מוגנים (למשל, צעצועץ של כישורית), ובעיקר כאלה שנעשו ביד על-ידי אוהבים (יש לה פיל שדודה רחוקה תפרה בשבילי כשהייתי ילדה
).
 

אמארונה

New member
אני הייתי פעם הרבה יותר אופטימית

לגבי הכח שלנו כצרכנים להשפיע. היום,אני אופטימית הרבה פחות, לצערי. כשקראתי את הספר no logo לפני כמה שנים הזדעזתי מתנאי העבדות המחפירים שמתוארים שם והעדפתי לקנות מוצרים שלא יוצרו בארצות עולם שלישי, רק כדי לא לקחת חלק בעושק הזה. אבל היום קשה מאוד להתמיד עם העקרון הזה, בייחוד לאור העובדה שכבר אין הרבה מוצרים כאלה שלא מיוצרים בארצות העולם השלישי והעובדה שחברות ומפעלים שלמים בעולם המערבי מעתיקים את הפעילות שלהם לארצות האלה, שם הרווחים שלהם הופכים לגדולים יותר בגלל המשכורות המחפירות שהם משלמים למקומיים. ככה היה גם במקום העבודה האחרון שלי, כשמאות אנשים פוטרו מהמפעל והוחלפו בעבדים סיניים בסין. זה כאילו מאוד רחוק מאיתנו, אבל זה קרוב הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ומשפיע על החיים של כולנו. בגלל זה אני כל כך מוקירה את הפעילות המבורכת הזאת של הארגונים החברתיים ששוקדים על העלאת המודעות לצרכנות ירוקה.
 
חבל שלא הזכרת את שם המפעל.

זה בדיוק העניין. מפעל שמפטר עובדים ישראלים, ועושה הון על גב פועלים סינים, מסבך אותנו מכיוונים שונים. ואנחנו חייבים לדעת ,ולהתייחס לכך.
 

אמארונה

New member
לא הזכרתי את שם המפעל

שבו עבדתי גם כי אני לא רוצה להחשף וגם בגלל שהמפעל הזה הוא לא יוצא דופן. היה לא מזמן איזה קמפיין של תוצרת כחול לבן שעודדו בו את הצרכנים בישראל לקנות רק כחול-לבן. הקמפיין הזה הרגיז אותי במיוחד כי יש כל כך הרבה חברות ישראליות ומפעלים ישראלים שמעבירים את הייצור למדינות עולם שלישי ומעסיקים שם את העובדים המקומיים בתנאי עבדות, וגם מפטרים מאות ואלפי עובדים בארץ בעקבות זה, כך שהכחול-לבן הזה הוא פשוט בדיחה בהרבה מקרים. בדיחה לא מוצלחת במיוחד. וישראל היא רק דוגמא אחת קטנה למה שקורה היום בכל העולם ואותי זה מאוד מדאיג.
 

Mishkafofer

New member
סין מזוית אחרת

אפשר בקלות לכעוס על מפעלים שעוברים לסין ומעבעדים עובדים בתנאי שאת לא אוהבת, וכמובן אי אפשר להצדיק מפעל שמתעמר בעובדיו ולא נותן להם זכויות שמגיעות להם אפילו לפי חוק סיני אבל מפעל שנותן משכורת ראויה (לפי סטנדרט סיני) הוא מפעל ראוי ומבורך בסין זה מדינה שבעברה היתה חקלאית ברובה, הקומוניסטים התעמרו בחקלאים ופגעו בהם מאוד, כל יוזמה פרטית נהרסה (קולקטיבזציה ועוד) אבל לבוא לאומר ולהגיד שדולר או יותר ליום זה ממש קצת אבל כשאלטרנטיבה היא לגור בכפר סיני הנשלט על ידי בירוקרט קומוניסטי ולהתקיים על מה שהחלקה שלך מסוגלת להפיק זה הרבה יותר גרוע אני מאמין שכרגע בסין מליוני סינים בוחרים את היותר טוב מהרעות שיש לפניהם
 

אמארונה

New member
תמיד אפשר להשוות מצב גרוע נוכחי

ולומר שיגידו תודה שזה לא יותר גרוע ושיש להם בכלל עבודה, אבל נשאלת השאלה למה המצב צריך בכלל להיות כ"כ גרוע ולמה צריך לשמר את המצב הגרוע הזה? למה המפעלים המערביים מנצלים את המצב הגרוע הזה ונהנים ממנו? למה הם מפטרים את העובדים שלהם בארצות השפע ומעתיקים את הייצור לארצות החוסר, שלא מכבדות זכויות אדם וזכויות עובד, וכל זה רק בכדי להגדיל את הרווחים שלהם? כמה סדנאות יזע שנותנות משכורת ראויה ותנאים ראויים ולא מושתתות על ניצול, פחד ושיעבוד אתה באמת חושב שקיימות בעולם השלישי?
 

Mishkafofer

New member
הגרוע הוא חלק בהתפתחות המדינה

עובדי המפעלים הסיניים כרגע נמצאים בתחתית שרשרת המזון. הם מקבלים שכר זעום בהשוואה אפילו לנערים בעובדים במקדונדלס ישראלי. אני לא חושב שאם תסעי לסין תגשי לאחד העובדים ותגידי לו, אתה חופשי רוץ אל הטבע, רוץ במבי, הוא יחייך יבין את טעותו ויברח. את מדברת על אנשים שאין להם כל אלטרנטיבה אחרת, ואני לא מדבר על עבודות ממשלתיות בסלילת כבישים או עבודה במכרות פחם. הניצול המערבי כמו שחלק אוהבים לדבר עליו הינו האופציה היחידה שלהם להתפרנס, אלה עם כן לעשות מספר בחצר בשביל תייר גרמני זה תעסוקה ראויה. אני מאמין שסינים בדרך למעלה, מי שחושב שבכלכלה קאפיטאליסטית חיים יפה מהתחלה חיי באשליות. העובדים שכורעים את התחת היום, הם הסינים המאושרים של מחר, ואם לא הם אז ילדיהם. תתחילי ללמוד סינית, הסינים לומדים ומהר הדור הישן עבד בחקלאות הדור הנוכחי קורע את עצמו במפעלים מי שלא מבין למה סינים עובדים קשה היום לא מבין הבדלים בין כלכלה יצרנית לכלכלת שירותים. היום סינים יצרנים והאמריקאים עוסקים בשירותים ומסחר. העובודות לא ברחו לסין, להיפך, אמריקאים הגדילו סקטור מסחר ושירותים והם מעצמה פיננסית, תיירותית, מובילים בתכנון ועיצוב את זה סינים עדיין לא מסוגלים לקחת על עצמם, בבוא היום כן מי שבוכה על כך שאין לא עבודה והיא הלכה לסין שיבין שהוא חיי במדינה שבה סקטור יצרני אינו מסוגל לגדול ויש לו הזדמנויות פז בסקטור מסחר ושירותים רק מה הדרך לשם רצופה במכשולים, לא כל אחד יכול לפתח קישורים אלה
 

אום נטע

New member
אבל אני תוהה גם לפעמים

אם מצבם של אותם עובדים בעולם השלישי לא היה יותר גרוע בלי המפעלים מהמערב. אני באמת תוהה, לא שואלת בציניות.
 

אמארונה

New member
יותר גרוע מלעבוד בתנאים מחפירים

עם תנאי שכר שלא מספיקים למחיה, ללא זכויות עובד, ללא זכויות אזרח עם ניהול בסגנון צבאי והתעללות, כשהפחד שולט? הדבר היחיד שיכול להיות גרוע יותר זה שלא תהיה להם פרנסה בכלל, ואת זה כל אותם תאגידים מבינים טוב מאוד ומנצלים את הכח שזה מקנה להם. מצטטת מתוך המאמר המצורף: "...צמצום בני האדם לכדי משאב הוביל לנדידה של מפעלים ממדינות עשירות למדינות עניות, שבהן המשאב האנושי זול יותר. במקרים מסוימים, הסתכם שכרם של העובדים החדשים באחוזים בודדים משכרם של העובדים המערביים שהחליפו. אם לא די בכך, כל ניסיון מצד המדינה המארחת להעלות את שכר המינימום הוביל מיד לנדידת המפעלים או "מחסני כוח עבודה", כפי שכינה אותם הכלכלן הפיליפיני אנטוניו טוחאן לארצות אחרות, שבהן שכר המינימום נמוך עוד יותר (עמ' 245). תופעה זו היא שגרמה, למשל, לקריסת כלכלותיהם של "הנמרים האסיאתים", שאחריה היה השכר שהרוויחו העובדים במדינות אלה נמוך עוד יותר מאשר היה לפני תחילת "הנס הכלכלי".עשרות מיליוני בניאדם מרוכזים ב"מחסני עבודה" בכאלף אזורי ייצור לייצוא export processing zone בשבעים מדינות שונות. תנאי העובדים באזורים אלה דומים בכל רחבי העולם. זכויות אזרח, ובכלל זה זכויות עובד, הקבועות בחוק, אינן חלות בהם. יום העבודה ארוך 14 שעות בסרי לנקה, 12 שעות באינדונזיה, 16 שעות בדרום סין, 12 שעות בפיליפינים. רוב מכריע של העובדים הוא נשים, תמיד צעירות, ותמיד מועסקות עלידי קבלני משנה מקוריאה, טאיוואן או הונג קונג. קבלני משנה אלה ממלאים בדרך כלל הזמנות של חברות מארה"ב, בריטניה, יפן, גרמניה או קנדה. הניהול הוא בסגנון צבאי. מנהלי העבודה מתעללים לעיתים קרובות בעובדים, השכר אינו מספיק למחייתם של העובדים, והעבודות אינן דורשות מיומנות והן משעממות. במפעלים רבים אסור לעובדים לשוחח ביניהם או אפילו לחייך. הפחד מושל באזורי ייצור לייצוא. הממשלות חוששות מבריחת המפעלים הזרים; המפעלים חוששים לאבד את הלקוחות אם לא יעמדו בלוחות הזמנים הצפופים; והעובדים חוששים לאבד את מישרותיהם הארעיות. באזורים אלה, בתנאי עבודה בנוסח אירופה של המאה ה19, מיוצרים מוצרי הצריכה המונחים על מדפי החנויות במרכזי הקניות של ערי המערב. וכך, מבלי דעת, עשוי אדם לקנות תלבושת לבובת ברבי, אשר ייצורה היה כרוך בניצול ילדים בני 12 בסומאטרה. או לחילופין, אדם רוכש פיג'מת פוקאהונטס, אשר יוצרה במפעל בהאיטי, שבו נאלצות העובדות להאכיל תינוקות במי סוכר בעוד שמייקל אייזנר, מנכ"ל חברת דיסני, שחו לצותיה מיוצרות במפעל, מרוויח קרוב ל10,000 דולר לשעה, סכום השווה לשכרה של עובדת במפעל במשך כ17 שנים. הסחורות המיוצרות באזורי ייצור לייצוא בחצי הכדור הדרומי של כדור הארץ, "נמכרות אחר כך בידי כוח עבודה אחר, המרוכז בצפון, שגם הוא מורכב ברובו מצעירים המשתכרים שכר מינימום בקירוב, רובם בגיל העשרה ותחילת העשרים" (עמ' 257). ילידי שנות ה80 במדינות הצפון העשירות גילו, כי פתוחות בפניהם פחות ופחות מישרות טובות, ורבים מהם נאלצו להסתפק ב"מק'ג'ובים" Mcjobs" מישרות שמתאפיינות ב"מיומנות נמוכה, תשלום נמוך, לחץ גבוה, ועבודה מתישה ולא קבועה" (עמ' 257)..." ממליצה להמשיך ולקרוא את המאמר (וגם את הספר NO LOGO, כמובן) כי הוא מדבר על כמה המקור לבעיה הזאת קרוב גם אלינו ומשפיע על כולנו.
 
כן, במידת האפשר אני מעדיפה את

המתחרים הקטנים. אבל תנובה מפתה אותי במחירים שהקטנים אינם יכולים להתחרות...
 

Rplus1

New member
כך בדיוק הם הורסים את הקטנים

את משלמת בזול על התוצרת, אבל ביוקר על הרס החברה שלנו. איך פועלות החברות הגדולות? הן מכופפות את הידיים של הספקים שלהם, משלמות פחות לעובדים שלהם והורסות את הפרנסה של עסקים קטנים מתחרים. כך לספקים ולעובדים יש פחות בחירה ואפשר לכופף אותם יותר וחוזר חלילה...
 
למעלה