צריכה עצות!!

[young girl315]

צריכה עצות!!

שלום... נושא אחד מטריד אותי... וזאת הסיבה שאיני מצליחה לישון.. היום הייתי אמורה להגיע לבית ב11 בערך ולחשוב כמה מוצלחת היתה הפגישה עם מ'! אבל זה לא קרה!לא היה!שוב ההורים שלי לא הסכימו לי להיפגש איתו,שוב הם ביטלו ושוב לא ניפגשנו.. הם לא מסכימים לי להיפגש איתו,הוא בן 21 (היה לפני שבועיים) ואני בת 16 ו8 חודשים.. עד כדי כך זה נשמע אסור? אני נמשכת אליו ומתחילה לאהוב אותו! קשה לי עם העובדה שחושבים שהוא גדול,הוא בחור ממש חמוד ונראה דווקא קטן לגילו,אבל זה לא הקטע... אף פעם לא נמשכתי לבני גילי,תמיד זה היה מינימום 2 וחצי שנים מעליי! מה לעשות?להילחם?לדבר?לנסות?כבר חודש כל פעם כשאנחנו רוצים להיפגש הם לא מסכימים,והיום החלטנו שנהייה ידידים,כי קשר רציני לא יכול להיות על פגישה חודשית... בבקשה תתנו לי עצות!

 

[תקועה על הירח]

האמת

שלמרות שזה לא נראה לך, יש לכם פער... גיל 16+ זה עדיין גיל צעיר ואת לא מבינה את זה עכשיו כשאת בתוך זה, אבל כשתיהי בת 21 ותסתכלי אחורה תגלי כמה פער יש בין מה שהיית למה שאת תיהי. אני מבינה את ההורים שלך, את ילדה בתיכון, ובואי נודה 16 זה לא 18 ובתקופה הזאת זה מאוד משנה, אפילו שנה ובטח ששנתיים (או שנה וחצי לא משנה), הבדלים בין גיל 16.5 ל-21 זה לא כמו בין 21 ל-24, כי את בתקופה כזאת של גיל ההתבגרות. אני מבינה את הבאסה שלך אבל אני דווקא מאמינה שזה לטובתך. ההורים סך הכל לא רוצים להזיק לך אלא להגן עלייך, אפילו אם זה למורת רוחך.. יש להם ניסיון חיים והם יודעים על מה הם מדברים. תאכלי הרבה גלידה ושוקולד, צאי קצת עם חברות, תבכי קצת על הכרית, ותמשיכי הלאה..

 

[young girl315]

נכון אבל..

תראי.. אי אפשר לשפוט אנשים בלי להכיר אותם,הם לא רוצים שאני אביא אותו אפילו לבית,אחרי הכל לכל אדם מגיעה הזדמנות...ובן גילי יהייה יותר טוב?ההפך,עם הגיל אנשים מתבגרים,משכילים,חושבים אחרת,נותנים לחיים גוון אחר...יש הרבה שאני מכירה בגילי שדווקא רוצים בנות לשעשוע,לרגע,ולא לאהבה אמיתית..אין להם את משמעות המילה הזאת בראש..הם מחפשים מי יותר שווה וזהו!

 

[nate2000]

אם יש איזה מבחן בסוף הקורס

אולי פשוט תקבעי איתו ללמוד ביחד. או פשוט תזמיני אותו לכוס קפה אחר השיעור, בד"כ גבר עם מעט שכל בקודקוד יבין את המצב מהר מאוד.

 

[nate2000]

סורי נועד לשרשור אחר....

 

[קרן אור של החיים]

כשהייתי בגילך התכתבתי...

דרך "מעריב לנוער" (אך, אלו היו הימים

) עם בחור שהיה גדול ממני בשנתיים. ההורים לא הרשו לי לפגוש אותו. כעסתי מאוד, הייתי מאוד מתוסכלת. כנראה שזה מסוג הדברים שבאמת מקבלים עליהם פרספקטיבה אחרת ככל שהזמן עובר... לפי מה שאת מספרת, ניסית לדבר עם הוריך ובכל פעם הם לא מסכימים. מהמקום בו אני נמצאת היום אני לא חושבת שכדאי להלחם. חושבת שיש הרבה הגיון בעמדה של ההורים שלך... אני מבינה שזה מאוד קשה לקבל את זה...מתסכל, עצוב, מכעיס, מייאש...

 

[אדם אוהב וחושב]

תגובה

יתכן שלפי החוק, את קטינה והוא לא, ואז אסור לכם להיות חברים. עדיף שתהיו ידידים. אם תהיו ידידים טובים, בעתיד כשתתבגרי ותעזבי את הבית תוכלו לעבור לחברות. הוריך דואגים לך, קשר זוגי עם גבר מבוגר בהרבה הוא מסוכן.

 

[young girl315]

אין בינינו כזאת אהבה בשביל ש...

בשביל שנשמור קשר לעוד שנתיים,אני לא יודעת מה יכול לקרות בזמן הזה. זה נשמע מופרז,הגיל,אבל אם מכירים לעומק את האדם מבינים שזאת היתה טעות לשפוט אותו קודם,במקרה שלי. אני לא נפגשת עם מסומם,מעשן,אלא עם מישהו חכם,שיודע מהחיים שלו,יודע וחווה דברים. קשר לי לראות את עצמי יוצאת עם אנשים חסרי ניסיון,שלא חוו כלום בחיים,אני צריכה אנשי שיחה..אני לא מתחברת לבני גילי,כל חיי נדלקתי על שנתיים+מעליי. בגיל 13 התאהבתי בצורה עיוורת בבן 16.בגיל 15 וחצי אהבתי בן 17 וחצי.ועכשיו זה זה.

 

[אני סתם אחת מהכפר]

אבל שוב,

שימי לב שהדגש כאן ומה שניסו להעביר לך,זה לא העיניין של הגיל ומספר השנים בניכם,כפי שציינת כאשר היית בת 15-רצית נער בן 17..משמעו שהייתם באותה תקופה בחיים שלכם,שני תלמידי תיכון. הכוונה כאן היא לא הגיל,אלא ששניכם נמצאים בנקודה שונה בחים שלכם,הוא בן 21 ואת בת 16..מבינה? לכל אחד יש רצונות ותוכניות אחרות ואני מבינה למה הורייך מתנגדים.

 

[young girl315]

ולדעתך...

אין טעם לנסות?לדבר עם ההורים? נכון שאלו שני תקופות שונות אבל בכל זאת,יש בינינו משיכה,אנחנו מתגעגעים אחד לשני די הרבה כשאנחנו לא נפגשים... קשה לי עם העובדה שיותר אני לא אראה אותו,לא אחבק,לא אנשק,לא אגע!אני לא מסוגלת לחשוב על זה!

 

[אני סתם אחת מהכפר]

אפשרי,

תיזמי מיפגש נחמד של ארוחת ערב עם הורייך ואיתו,או סתם ישיבה בסלון על כוס קפה,תדברו ותבהירו להם את הכונות שלכם כזוג,תני לו להרשים את הורייך,הראי בגרות ורצינות.. מכאן והלאה,זה תלוי רק בהם,אם יאפשרו לכם להיות זוג.. ובלי קשר-הכל לפנייך ילדונת ונכונות לך המון התאהבויות בהמשך.

 

[young girl315]

צודק..

צפויות לי הרבה התאהבויות,אבל נמאס לי לאהוב ולהיפגע... הפעם אני לא רוצה לוותר. איך ליזום מפגש?ההורים לא רוצים שהוא יבוא אפילו... תמיד ניפגשנו אצלו בבית...

 

[אבא תומר]

אל יאוש

הי . קודם כל אל יאוש , אני מאוד מבין את ההורים שלך גם אני לא הייתי רוצה לראות את הבת הקטנה שלי יוצאת עם מישהו שכבר עשה צבא והיה בכל " מיני מקומות " והספיק לאבד את התמימות ...מצד שני בעוד כמה שנים כשאת תהיי בת 20 וחבר שלך יהיה בן 24 זה יראה מאוד הגיוני . נכון שלנערות יש תמיד את הרצון בחבר גדול יותר כי מה לעשות בנים מתבגרים יותר לאט אבל אם הוא באמת רוצה הוא יחכה קצת (ואם זה לא כל כך חשוב לו אז הוא לא , ושלא ימציא לך תירוצים ..) לא שווה להתחיל מלחמות בשביל זה... ואם כתבת שאת רק מתחילה לאהוב אותו אז עוד לא מאוחר .... * אל תפגעי אבל למה הוא לא יוצא עם מישהי בגילו ? אני בגיל עשרים ואחת ממש לא ראיתי את עצמי עם מישהי בת פחות מ18 ... בכ"א שיהיה בהצלחה צה שלא יהיה ....

 

[young girl315]

אז ככה...

הוא יצא עם בנות גילו... הדבר הראשון כשניפגשתי איתו היה לראות איך הוא. לגמרי שכחתי מהגיל,לא עניין אותי,לא התייחסתי לזה בחשיבות..והנה אני רואה שזה מתחיל כן להפריע... אני לא מפסיקה לבכות,המחשבות שרצות עליו גורמות לי לאי שקט... כשאתה עם מישהי,ותרצה אותה אני בטוחה שתשכח מהכל! כשהכל זורם,צוחקים ביחד,יושבים ביחד,מתחבקים ביחד,מתכרבלים ביחד...גיל זה הדבר האחרון שתזכר בו. הוא לא עבר עדיין צבא,הוא המשיך יג,יד. האופי שלו משך אותי על ההתחלה,זה הכל. ואני לא מדברת עם ההורים,איך אני אדבר איתם עליו?! ולשקר בשביל להיפגש איתו אני לא רוצה.