צריכה עצות .

j u j a

New member
צריכה עצות .

שלום אני בת 19, והבעיה שלי שאני מרגישה שאין לי ממש חיים, וזה בגלל שאני מפחדת. מעולם לא היה לי חבר, ותמיד אמרתי שזה בגלל שאהבה היא תלות ואני לא רוצה להיות תלויה במישהו, אבל שבעצם רק עכשיו הבנתי שאני מפחדת ממערכת יחסים. רישיון נהיגה הוצאתי מאוחר מכיוון שפחדתי לעלות על הכביש, ויש לי עוד המון דוגמאות לדברים שאני לא עושה כי אני מפחדת. אני מרגישה שאני מפספסת המון מעצמי בגלל הפחד ואני לא מוצאת פתרון לזה. אני ידועה בתור בן אדם מאוד חזק, שיש לו כיוון ויודע מה הוא רוצה, המון אנשים אמרו עליי את זה, אבל לאחרונה אני מרגישה שאני בעצמי לא יודעת מה אני רוצה, או בעצם יודעת מה אני רוצה אך לא יודעת איך להשיג דברים בגלל שאני מרגישה מאוד מפוחדת ולחוצה, לא ברור למה וממה. הפחד הזה של להתבגר ולעמוד בציפיות של אנשים ולדעת לעשות דברים לבד ולהיות בן אדם חזק גורם לי להשאר במקום בעוד שאר החברים שלי מתבגרים ומטפסים שלבים בחייהם. בגלל כל זה נהיה לי דיכאון ונהייתי בן אדם שקט, הסביבה שלי לא מבינה למה אני ככה ולי קשה להסביר. למישהו יש פתרון??
 

גרא.

New member
juja,תהליך ההתבגרות, אולי מסתיים

פורמאלית בגיל 18 , אבל אצל רבים, הוא נמשך עוד כמה שנים, לעיתים עד גיל 26.בשלב הזה של חייך,כשאת כחיילת, כמעט לא נוגעת בחיים האמיתיים. גם יש לך הרבה חופשות, יש לך עדיין פטרון (הצבא), וכנראה גם בית הורייך..רק טבעי הוא להרגיש עכשיו, כשאין לך בעצם חופש בחירה,ואינך מודעת לאפשרויות השונות ,ולאן את בכלל יכולה להגיע..חוסר הוודאות הזה,לאן פנייך מועדות, הוא ככל חוסר וודאות,גורם לחששות,ואולי גם מעבר לזה, כפי שאת מתארת שנהיה לך דיכאון, ונהיית בן אדם שקט..להבנתי,זה עוד מוקדם מדי..עדיין אינך חייבת כבר לדעת מה את רוצה להיות שתהיי גדולה..אינך יכולה לטפס כחברייך שלב בחיים, כי את עדיין חיילת..אלא עלייך לגלות לפי שעה יותר סובלנות כלפיי הציפיות של עצמך ממך..אם באמת כל כך קשה לך למה שלא תפקשי לשיחה שתיים עם קב"ן?
 
למעלה