שירלולה חוזרת לחיים
New member
צריכה עצות
היי אני נמצאת עם בחור כבר 4 וחצי שנים, זה התחיל כהתאהבות טוטאלית, אבל דברים החלו להציק, כי אחרי שההתאהבות הופכת למשהו יותר יציב, מתחילים לחשוב על דברים בצורה יותר רציונלית, האם יש לנו עתיד?, הדבר שהציק זה שהבן זוג הוא לא יהודי ולא מעוניין לעבור גיור בשום אופן, הבעיה הרצינית היא שהמשפחה לא מוכנה לקבל את זה.
זה הציק לי מאוד במיוחד בגלל שנלחמתי נגד כל העולם בהתחלה בשביל להיות איתו, התנתקתי מהמשפחה שלי למשך זמן רב, מה שפגע באופן קשה בקשר שלי עם ההורים שלי שעדיין ממש לא מקבלים אותו. ואז חשבתי לעצמי- רגע, איך זה שאני מוכנה להקריב כל כך הרבה בשבילו והוא לא מוכן לעשות משהו בשבילי? למרות שמצד שני אני ממש מבינה אותו כי זה באמת תהליך לא פשוט שצריך לכלול גם מילה, ולא פשוט לגבר מבוגר לעבור דבר כזה, אני בטוחה. אבל עדיין איפשהו, זה מציק, ביחד עם זה שאני לא מרגישה באופן כללי שזה גבר שייתן מעצמו ויקריב בשביל האישה שלו, ואני חושבת שזה מה שבני זוג צריכים לעשות.
בזמן האחרון ממש התחלתי לחשוב בכלל על העתיד שלנו ביחד, הוא שונא את המדינה, רוצה אפילו לא לגור בה.
באתי להיפרד ממנו, אבל בסוף איכשהו השלמנו, בנוסף לזה יש לנו קשר טוב, וסקס טוב, והוא מצחיק אותי, ויש משיכה, אבל עדיין ההגיון איפשהו תמיד נכנס להפריע ומכניס בי היסוסים.
בדרך חזור אחרי שהחלטנו להישאר ביחד, עובר לשבת לידי בחור יפה תואר, מתוק ומקסים, אומר לי "משעמם לשבת לבד", הוא היה נראה ילד חמוד, ובאמת סתם פתחנו בשיחת חולין. הוא חבש כיפה, וסיפר לי שהוא עלה לארץ מארה"ב כדי לשרת בצבא, החלפנו פייסבוקים שירדתי.
אני לא יודע אם מה שעשיתי מוגדר כבגידה, אבל אני בטוחה שאני לא אעשה איתו שום דבר, הוא גם לא באמת בשבילי כי הוא קטן ממני ב-4 שנים (אני בת 25 והוא בן 21), למרות שאני בטוחה שאם הייתי פנויה הייתי נותנת לזה צ'אנס. בקיצור, אני לא מתכוונת לבגוד, אבל הבעיה היא שהבחור הכל כך ערכי, שמזכיר לי דברים שאין לי בבן זוג הקיים, גורם לי לחשוב עליו נון סטופ, כמו ילדה שלגמרי יצאה מהמציאות. אני לא יודעת מזה אומר לגבי הקשר שאני נמצאת בו!? אני אוהבת את הבן זוג שלי, אבל הרבה דברים חסרים לי בו, המחשבות על זה שאין עתיד מציקות לי ממש, אומנם אני לא לחוצת חתונה, אבל אם אני כבר בקשר ארוך ורציני, אני מרגישה שצריך לראות עתיד, וקשה לי. למה לעזעזל החלפתי פייסבוק עם בחור זר?! ולמה לעזעזל אני חושבת על ילדון שקטן ממני ב 4 שנים?
היי אני נמצאת עם בחור כבר 4 וחצי שנים, זה התחיל כהתאהבות טוטאלית, אבל דברים החלו להציק, כי אחרי שההתאהבות הופכת למשהו יותר יציב, מתחילים לחשוב על דברים בצורה יותר רציונלית, האם יש לנו עתיד?, הדבר שהציק זה שהבן זוג הוא לא יהודי ולא מעוניין לעבור גיור בשום אופן, הבעיה הרצינית היא שהמשפחה לא מוכנה לקבל את זה.
זה הציק לי מאוד במיוחד בגלל שנלחמתי נגד כל העולם בהתחלה בשביל להיות איתו, התנתקתי מהמשפחה שלי למשך זמן רב, מה שפגע באופן קשה בקשר שלי עם ההורים שלי שעדיין ממש לא מקבלים אותו. ואז חשבתי לעצמי- רגע, איך זה שאני מוכנה להקריב כל כך הרבה בשבילו והוא לא מוכן לעשות משהו בשבילי? למרות שמצד שני אני ממש מבינה אותו כי זה באמת תהליך לא פשוט שצריך לכלול גם מילה, ולא פשוט לגבר מבוגר לעבור דבר כזה, אני בטוחה. אבל עדיין איפשהו, זה מציק, ביחד עם זה שאני לא מרגישה באופן כללי שזה גבר שייתן מעצמו ויקריב בשביל האישה שלו, ואני חושבת שזה מה שבני זוג צריכים לעשות.
בזמן האחרון ממש התחלתי לחשוב בכלל על העתיד שלנו ביחד, הוא שונא את המדינה, רוצה אפילו לא לגור בה.
באתי להיפרד ממנו, אבל בסוף איכשהו השלמנו, בנוסף לזה יש לנו קשר טוב, וסקס טוב, והוא מצחיק אותי, ויש משיכה, אבל עדיין ההגיון איפשהו תמיד נכנס להפריע ומכניס בי היסוסים.
בדרך חזור אחרי שהחלטנו להישאר ביחד, עובר לשבת לידי בחור יפה תואר, מתוק ומקסים, אומר לי "משעמם לשבת לבד", הוא היה נראה ילד חמוד, ובאמת סתם פתחנו בשיחת חולין. הוא חבש כיפה, וסיפר לי שהוא עלה לארץ מארה"ב כדי לשרת בצבא, החלפנו פייסבוקים שירדתי.
אני לא יודע אם מה שעשיתי מוגדר כבגידה, אבל אני בטוחה שאני לא אעשה איתו שום דבר, הוא גם לא באמת בשבילי כי הוא קטן ממני ב-4 שנים (אני בת 25 והוא בן 21), למרות שאני בטוחה שאם הייתי פנויה הייתי נותנת לזה צ'אנס. בקיצור, אני לא מתכוונת לבגוד, אבל הבעיה היא שהבחור הכל כך ערכי, שמזכיר לי דברים שאין לי בבן זוג הקיים, גורם לי לחשוב עליו נון סטופ, כמו ילדה שלגמרי יצאה מהמציאות. אני לא יודעת מזה אומר לגבי הקשר שאני נמצאת בו!? אני אוהבת את הבן זוג שלי, אבל הרבה דברים חסרים לי בו, המחשבות על זה שאין עתיד מציקות לי ממש, אומנם אני לא לחוצת חתונה, אבל אם אני כבר בקשר ארוך ורציני, אני מרגישה שצריך לראות עתיד, וקשה לי. למה לעזעזל החלפתי פייסבוק עם בחור זר?! ולמה לעזעזל אני חושבת על ילדון שקטן ממני ב 4 שנים?
