צריכה עצה...

[lee_1]

צריכה עצה...

בזמן האחרון התחלתי לעסוק במשהו, אומנם הוא זמני הוא הולך להימשך לא יותר מחודש וחצי אבל עם הזמן הבנתי שפיתחתי אובססיה לגביי הדבר הזה מה עושים כדי לא לייחס לזה משמעות כמו שאני מייחסת ולא להגיע בכל שיחה לעיניין הזה...?

 

[גרא.]

Lee_1,את מדברת בצורה מעורפלת

ביותר.איך אפשר להתייחס ברצינות לשאלה כשאת אומרת שהתחלת במשהוא, שהוא שמני, אות פיתחת אובססיה לגבי הדבר הזה..מה עושים כדי לא ליחחס לזה משמעות,כפי שאת נייחסת, ולא להגיע בכל שיחה לעניין הזה??? זה, יכול להיות אלף דברים שונים, וההתייחסות אינה יכולה להיות כללית וגורפת, אלא ממוקדת בנושא ספציפי שעלייך לומר אותו, אם את רוצה באמת לקבל ייעוץ..אלא אם כן זו לא היתה כוונתך.

 

[lee_1]

אחריי קריאה חוזרת של ההודעה שלי

הבנתי שבאמת "התקמצנתי" בפרטים התחלתי לאחרונה ללמוד נהיגה, כמו רוב החברים שלי אבל חברים שלי לא מייחסים לזה כל כך הרבה מחשבה כמוני זה סובב את עולמי, כל שיחה שלי עם אנשים מגיעה לנושא הזה קשה לי לחכות משיעור לשיעור והפחד הכי גדול שלי זה שיגיע הטסט אני לא אוכל להתמודד עם הלחץ שכרוך בזה

 

[גרא.]

lee_1,המושג אובססיה, לא מתאים כלל

ובמקומו, כדאי להזכיר את המונח "חרדת בצוע"..יתכן ואת אחת מתלמידים רבים הסובלים מחרדת בחינות,כי זה בדיוק מה שאת מתארת כמציק לך בכל הנוגע לטסט. יש כמה דרכים להתמודד עם החשש שלך שלא תוכלי לעמוד בלחץ של הטסט. קודם כל למדי מספיק שיעורים, כדי שתרגישי שאת בטוחה ביותר בנהיגתך, על כל הניואנסים שלה.ואז הסיכוי שלך להכשל יהיה מאד נמוך. אם אכן את מאלה הסובלים מחרדת בחינות,את יכולה ,באם יש לך זמן פנוי וכוח רצון מספיק חזק, ללמוד דרך קלטת שמע,הרפייה עצמית, שתעזור לך,להפחית את מרבית המתח שאת חוששת שיתפתח לקראת הטסט. יש בכך גם רווח ללימודייך בבית הספר..הרי בחינות הבגרות לפנייך..ורכישת היכולת להפחית מתח וחרדה,תמיד עוזרת.בכל מקרה,אני במקומך, הייתי לומד עד כדי בטחון מקסימאלי בנהיגתי, הולך לטסט הראשון,ומנסה לעבור אותו..אם הצלחתי..הכל נשכח, אם החוויה והמתח, היו כל כך טראומטיים,,עד כדי כשלון..לפחות תדעי אז, מה עומד בפנייך, וייקל עלייך להתכונן לזה,גם כפי שהצעתי.

 

[lee_1]

הטסט עצמו לא הוא מרכז הבעיה

חרדת בחינות אין לי ואת זה אני יודעת כי אני כבר עולה לי"ב ובחיים לא נלחצתי ממבחן הטסט עצמו זה קצה הקרחון הבעיה היא שכל היום אני רק חושבת על השיעור הבא, מנתחת כל משפט של המורה זה הפך להיות מרכז החיים שלי...

 

[nutmeg]

כמה שאלות

אם אפשר - כדי למקד: האם את חווה את המחשבות כטורדניות? לדוגמא, האם יוצא לך לצפות בסרט ופתאום, במקום להתרכז בעלילה את חושבת על איזה משפט שמורה הנהיגה אמר ומאבדת עניין או מאבדת אינפורמציה חשובה בסרט? האם התפקוד שלך נפגע? כלומר, האם מצאת את עצמך עסוקה בנהיגה בראש במקום לעשות דברים אחרים, או שזה מונע ממך לעשות דברים אחרים? האם זה יותר "מרכז החיים" לדברייך, כמו שלמשל מעריצים להקה או זמר? (פחות טורדני אבל בהחלט תופס חשיבות)?

 

[lee_1]

כל התשובות חיוביות...

אני יודעת מה ההבדל בין להתעניין במשהו שעוסקים בו (כמו שרוב החברים שלי עוסקים בלימוד נהיגה) לבין שזה יהפוך למרכז החיים, כמו שזה אצלי... אני שוקעת לפעמים לתוך שיחות שהיו לי עם המורה שלי ואם אני רוצה לספר לאימא שלי איזה משהו שקרה זה חייב להיות מיידי ולדוגמא החופש הגדול כבר נגמר מבחינתי כי אני בקורס פסיכומטרי אבל במקום לקום ב8 וללכת לקורס ב9 אני קמה ב7 כדי להפסיק לשיעור נהיגה לפניי הקורס

 

[nutmeg]

לא הצלחתי להבין

אם זה מפריע לך שאת ככה שקועה או שאת מאוד נהנית מכך. גם לא הצלחתי להבין אם זה מפריע לך לתפקוד... הרי את מפנה לזה זמן ביום ועושה עוד דברים, לא? בכל מקרה ממה שקראתי נראה לי שאחרי הטסט זה כבר לא יהיה במוקד חייך. יש לפעמים תקופות כאלו בחיים בהן עסוקים במשהו מעניין במיוחד או חשוב במיוחד שתופס יותר מקום בהוויה. זו עדיין לא אובססיה.