צריכה עצה
היי לכולן, מאמינה שיש פה רוב של בנות.
אני צריכה עזרה לגבי חבר שלי.
שנינו בני 21, וביחד כבר 8 חודשים. הוא עדיין בצבא.
מאז שאני מכירה אותו אפשר היה לשים לב שהמשקל חשוב לו. הוא הולך לחדר כושר, ומקפיד על עוד שתי פעילויות ספורט בשבוע.
תמיד אחרי שהוא אוכל דברים "מיותרים" הוא ממש מתחרט, וכועס על עצמו. כל הזמן אני אומרת לו שזה בסדר ולא קרה כלום, וזאת בסך הכל עוגה.
אין לו בעיה שהוא מונע מעצמו אוכל, וגם לא בולמוסי אכילה.
כמעט כמו כל גבר צעיר הוא פשוט אוכל הרבה יחסית (יחסית אלי נגיד), אבל לא משהו חריג.
לפני מספר ימים הוא סיפר לי שהוא אכל קינוח במסעדה והרגיש עם זה נורא, וכשחזר הביתה הקיא וזה נתן לו הרגשה יותר טובה.
אמר "הייתי קצת בולמי".
דיברתי איתו על זה. והצעתי לו ללכת אולי לטיפול קב"ן כי זה לא עניין קליל ושהוא צריך עזרה.
הוא לא ממש "התלהב" על העצה שלי.
אני אציין שהוא במשקל תקין לגמרי, והוא פשוט לא מצליח להעריך שום דבר שקשור במראה שלו. ואף פעם לא מבין מאיפה אני מביאה את האמירות שהוא חתיך נגיד..
מה אפשר לעשות? מצד אחד המצב לא חמור, מצד שני אני מפחדת שהוא יישאב לתוך זה.
היי לכולן, מאמינה שיש פה רוב של בנות.
אני צריכה עזרה לגבי חבר שלי.
שנינו בני 21, וביחד כבר 8 חודשים. הוא עדיין בצבא.
מאז שאני מכירה אותו אפשר היה לשים לב שהמשקל חשוב לו. הוא הולך לחדר כושר, ומקפיד על עוד שתי פעילויות ספורט בשבוע.
תמיד אחרי שהוא אוכל דברים "מיותרים" הוא ממש מתחרט, וכועס על עצמו. כל הזמן אני אומרת לו שזה בסדר ולא קרה כלום, וזאת בסך הכל עוגה.
אין לו בעיה שהוא מונע מעצמו אוכל, וגם לא בולמוסי אכילה.
כמעט כמו כל גבר צעיר הוא פשוט אוכל הרבה יחסית (יחסית אלי נגיד), אבל לא משהו חריג.
לפני מספר ימים הוא סיפר לי שהוא אכל קינוח במסעדה והרגיש עם זה נורא, וכשחזר הביתה הקיא וזה נתן לו הרגשה יותר טובה.
אמר "הייתי קצת בולמי".
דיברתי איתו על זה. והצעתי לו ללכת אולי לטיפול קב"ן כי זה לא עניין קליל ושהוא צריך עזרה.
הוא לא ממש "התלהב" על העצה שלי.
אני אציין שהוא במשקל תקין לגמרי, והוא פשוט לא מצליח להעריך שום דבר שקשור במראה שלו. ואף פעם לא מבין מאיפה אני מביאה את האמירות שהוא חתיך נגיד..
מה אפשר לעשות? מצד אחד המצב לא חמור, מצד שני אני מפחדת שהוא יישאב לתוך זה.