צריכה עצה..

lironi kuki

New member
צריכה עצה..

היי, אני בת 23, בת יחידה ונשואה עם 2 ילדים.
מאז ומתמיד גרתי בבית של ההורים. אמא שלי ז"ל נפטרה לפני 6 שנים (עדיין הייתי רווקה).
לאחר החתונה המשכנו לגור עם אבא שלי בשביל שלא ישאר לבד.
אין לנו בכלל קרובי משפחה, רק ההורים של אבי. ולכן בחיים לא דיברנו על לעבור לבית משלנו ולעזוב אותו.
בעלי ואבא שלי הסתדרו מצויין בשנה הראשונה ואז התחילו כל מיני מריבות קטנות שגדלו וגדלו,
ותמיד אני מוצאת את עצמי "באמצע". היו מריבות שהגיעו לזה שבעלי עזב את הבית לכמה ימים וישן אצל הוריו.
בעלי לא מוכן להישאר פה יותר ורוצה ללכת ולהשכיר דירה.
ניסינו מיליון פעם לשבת שלושתינו ולדבר, כל אחד אמר את מה שמפריע לו וכו'.. זה החזיק בדיוק שבוע!
אין לי מושג מה לעשות, מצד אחד בעלי והילדים ומצד שני אבא שלי שאני לא יכולה להשאיר לבד.
אשמח לעצה..
 
אם מותר לי קודם שאלה?

אבא שלך עצמאי? מתפקד?
בהנחה שכן, ואינו תלוי בכם, העצמאות והנפרדות חיוניות לבניית המשפחה הצעירה שלכם. ויתכן שגם הוא זקוק לפרטיות שלו, והמריבות הקטנות עם בעלך הן ביטוי לכך.
אני מציעה שתנסו למצוא דרך, גם לשכור דירה, וגם להיות איתו בקשר קרוב, למשל - לגור בסמיכות אליו.
אנחנו גרנו במרחק של חצי ק"מ מאבי, והשילוב של קרבה ונפרדות היה מצויין.
כדי ליישר הידורים, אני ממליצה שתגיעו לטיפול משפחתי, כדי שהמעבר באמת יאפשר לכם לפתוח דף חדש.
בהצלחה

אני מעריכה מאד את הרצון שלך לתמוך באביך!
 

lironi kuki

New member
תודה על תגובתך המהירה

אבא שלי איש בריא [טפו טפו טפו] עובד במשרה מלאה ומתפקד כרגיל,
אבל מאז שאמי נפטרה הוא נהיה פשוט בנאדם בלי שמחת חיים.
פשוט לא מעניין אותו שום דבר, עבודה בית וזהו!
הוא מאוד קשור לבני הגדול אי אפשר לתאר את זה במילים אפילו,
אני לא רוצה לחשוב על זה אפילו אבל אני מפחדת שאם אני יעזוב את הבית הוא יעשה לעצמו משהו.
 

ayaht

New member
אני אתייחס למשפט האחרון שלך ברשותך.

את פוחדת שאם תעזבי את הבית אביך...

הוא איים? רמז?
אם כן, וגם כדי לשלול ולהרגיע את עצמך - גשי להתייעץ עם איש מקצוע.
זו הרגשה איומה ונוראית לחשוש כל הזמן מדבר כזה.
ונסיון חיי הראה שאסור לזלזל באיומים וברמיזות.

אני כן חושבת שמצד אחד את לא אמורה להקריב את חייך ואת הזוגיות שלך כדי לשמור על אביך.
צריך למצוא את הדרך לבנות לעצמך תא משפחתי, ויחד עם זאת כן להשאר קרובה לאביך.
אתם יקרים לו, והוא לכם.
זה דבר שחשוב לשמור.
 

lironi kuki

New member
הוא לא רמז או איים

אבל יש לי הרגשה כזאת בפנים..
כי כמו שכתבתי קודם, מאז שאימי נפטרה פשוט לא אכפת לו מכלום.
לא אכפת לו איך הוא ניראה ומה הוא לובש, לא אכפת לו מה לאכול וכו' ובעבר הוא פשוט לא היה כזה.
אני ממש מרגישה שאני אמא שלו מאשר שהוא אבא שלי.. אין לי הסבר טוב יותר לתאר את המצב. :(
 
תני לו יותר קרדיט, יקירתי

אני מבינה את החשש, ויחד עם זאת, הנפרדות שלכם חיונית לתא המשפחתי שלכם. חיונית לילדים שלך, כמו גם לזוגיות שלך.
תמצאו דרך להישאר בקשר קרוב גם מדירות נפרדות, אני בטוחה.
 

lironi kuki

New member
אני מפחדת לעשות את זה

אני בטוחה שהוא לא יצליח להבין את הצד שלי ויפגע מזה..
אני ממוצא רוסי, ותמיד היה דבר כזה שאם אחד מהסבים נפטר אז השני עובר לגור עם אחד מילדיו.
גם סבתא שלי ז"ל מצד האמא הייתה גרה איתנו.
אני מקווה שאני אצליח להסביר לו את זה איכשהו...
 

הדסהש1

New member
בוקר אור את בחורה צעירה עם שני ילדים

ויש עלייך עול כבד מצד אחד המשפחה \ובצד האחר האבא
את צריכה לבדוק עם יש באפשרותכם לעבור לשכירות
שהיום מאוד יקרה.צריך לשמע את שני הצדדים.
נכון שזה לא קל לחיות עם אדם מבוגר אבל למרות שעברו כבר
6 שנים מפטירת אימך..
דברי עם בעלך שיחה נוקבת ותשמעי מה יש לו לומר.
 
אני מניחה שהדסה לא התכוונה

שהיא תנקב את בעלה או תעשה לו משהו, חלילה.
אלא שהכוונה היתה שיחה גלויה, פתוחה, בה כל צד שומע את כל מה שמעיק על ליבו של הצד השני.
 
מה הקשר בין שיחה נוקבת

ללנקב מישהו?
לרגע חשבת שחשבתי שהיא הולכת לעשות חור בבעלה?
לא הבנתי
שיחה נוקבת זו שיחה קשה
משתמע מהדברים כאילו הבעל לא בסדר
וזה ממש לא ככה
 
זה היה הומור מפוצלח

התכוונתי לומר שהכוונה מן הסתם לא היתה לשיחה קשה אלא לשיחה גלויה עם הקלפים על השולחן.
ולדעתי האישית? הבעל סופר בסדר פלוס פלוס. יותר מנורמלי לרצות לנהל חיים משלך בלי שהם מתרחשים אצל חמיך (שאיבד עניין בחיים באופן כללי ובטח זה לא כיף גדול).
 
ולכן השיחה הגלויה צריכה להעשות עם האב

מה בדיוק היא יכולה להגיד לבעלה?
 
שהיא חוששת שאבא שלה

ישים קץ לחיו. ולהציע את פתרון יחידת הדיור לאב או לחילופין לחפש לו מישהו שישמור עליו.
 
אני מניחה שבעלה יודע למה הא חי עם חמו כל כך

הרבה זמן
אבל אם היא לא סיפרה לו עד היום אז באמת הגיע הרגע



בכל מקרה אני ממש מופתעת שנושא יחידת הדיור לא עלה עד היום,ממש מוזר
 
האמת? לא בטוח בכלל

קבלתי את הרושם שבעלה חושב שהם גרים שם בגלל נושא התרבות.
לגבי נושא יחידת הדיור, צריך לשבת באמת ולחשוב על פתרון כדי להגיע לזה. אם היא מבחינתה - גרים אצל אבא וזהו. ככה נהוג. והוא מבחינתו - אני משתגע פה, לא מענין מה, העיקר לברוח... לא עוצרים וחושבים על אופציה.
חוץ מזה, יש כאן גם נושא תקציבי. צריך לאשר מול האב להשכיר /למכור את הדירה שבה הוא גר היום (בהנחה לרגע שהיא שלו ועל שמו,לא זוכרת אם היא כתבה) וזה גם אומר להשאיר את הזכרונות מהאם - מה שאולי יצא לטובה. ולהשתמש בכסף הזה, יחד עם הוצאה כספית מצידם שעד היום לא היתה (הם הרי חיו אצלו) על בית עם יחידת דיור. זה חתיכת סכום.
 
בכל מקרה,העובדה שבעלה עזב את הבית

ואבא שלה עמד מנגד ונתן לזה להתרחש נראית לי מוזרה עד מעיקה מאוד
 
גם לי. מאוד.

כתבתי פה (וגם לך) כמה פעמים שאבא שלי היה מאוד נגד האקס שלי, אבל הוא בעיקר היה נגד הרעיון שבסופו של דבר נצטרך להיפרד (מה שהוא חזה מלכתחילה).
אני לא יודעת אם האב שם יודע שהבעל עזב את הבית בגללו ובגלל המצב מולו, אבל רק זה בתור הורה, היה גורם לי להתחיל לשנות יחס
 
חייבת להבין

אבא שלך ראה שבעלך עזב אותך והוא לא מציע שתלכי עם בעלך ותגורי בקרבת מקום?
את חייבת להבין שבעלך לא צריך לחיות בצורה כזו והוא צודק במליון אחוז,להיות בקשר חם ואוהב עם אביך את יכולה גם בדירה משלך
ואבא שלך יצטרך להתחיל להתמודד עם החיים האמתיים ואולי כשלא תגורו אצלו הוא יכול להתחיל חיים חדשים,להכיר אישה ולא להעביר את חייו תתלוי בבתו וחי חיי בדידות
אין לי ספקמשבעלך צודק ואין לי ספק שאביך צריך לקבל טיפול שיעזור לו לחזור לחיים
 
למעלה