צריכה עצה 
שלום לכל חברי הפורום, רציתי לשתף אתכם במצב אליו נקלעתי לאחרונה.. מצטערת מראש על אורך המגילה, מקווה שתבינו היה קשה לי לקצר בדברים. אני סטודנטית בשנות ה-20 לחיי, לא מזמן יצאתי ממערכת יחסים די ארוכה (שנתיים) בגלל חוסר התלהבות ואדישות כלפי, הוא התייחס אלי כמובן מאליו. רצית לקום ולעזוב, אבל לא יכולתי - הייתי רגילה אליו מדי. הכרתי בחור שלומד איתי כמה קורסים (גדול ממני בשבע שנים) הוא היה חמוד והוא פלרטטן מטבעו, וכך יצא שאולי בגלל רמיזות שלי וזרימה מצידו, ישבנו ודיברנו שעתיים בחוץ - וממש התחברתי אליו. כמובן שלא קרה כלום, אבל הרגשתי שאנחנו ממש תאומי נפש - הדברים ההזויים ביותר שאני מכירה על עצמי - מתברר שהוא בדיוק כזה, ומה הסיכויים? הרגשתי רע לגבי החבר, כי התחלתי לחשוב על גבר אחר ונפרדנו. עבר מאז בערך חודש.. ואני והוא (הבחור החדש) התחברנו מאוד, מדברים כמעט כל יום במשך כמה שעות, ישבנו גם פעם איפשהוא כמה שעות.. הוא מצידו לא הראה נכונות לקשר או לדייט אמיתי, אבל נתן רמזים קטנים ולא מחייבים על דברים לא אפלטוניים (או שאני הוזה) כמו חיבוק כשקר ודיברנו בפתיחות על סקס ופורנו (מה שהוא ואני ציינו שבחיים לא דיברנו על זה עם אף אחד בפתיחות כזו) בקיצור - הפכנו לידידים טובים, בערך. אבל.. שנינו נראים טוב, ואני נמשכת אליו והוא אליי. וכך יצא שבפעם הראשונה שהיתי אצלו בדירה עניינים נגררו לכיוון המיטה.. לא היה סקס, כי באתי מוכנה לכל תרחיש (סטייל ברידג'ט ג'ונס בערך) אבל היה שם הרבה מעבר לידידות אפלטונית. למרות שלפני שכל זה קרה, ובהתחלה של כל ההתמזמזות - הוא אמר שהוא לא רוצה או חושש שנעבור מאפלטוני ללא אפלטוני. כך כל הלילה היו רגעים של התמזמזות - ואז הפסקה לנסיון לשינה או לשיחה עמוקה. בשלב מסוים הוא התחיל לספר לי על משהו קשה מהעבר שהוא לא סיפר לאף אחד - ואז נתתי לו חיבוק של הזדהות והוא נישק אותי. אחרי כמה נשיקות נפלט לי משהו טיפשי לחלוטין אך הרגיש נכון באותו הרגע - אמרתי שכיף להתנשק בלי להרגיש כלום. והוא אמר שהוא אוהב שאמרתי את זה. מאז אני כולי אוכלת סרטים לגביו.. אני מבינה שהוא לא רוצה, או לא מספיק רוצה. כי הוא לא מתרחק מאז אבל גם לא מתקרב או מנסה, הוא ממש מנסה לשמור "על הידידות" בינינו.. הוא גם לא "שחקן" כמו שחשבתי שהוא בגלל הפלרטטנות שלו, היו לו שתי מערכות יחסים ארוכות מאוד, ולא היו לא סטוצים אפילו. הוא אמר שזו פעם ראשונה שהוא מגיע למצב כזה (כמו שאנחנו הגענו) כשחשבתי על זה לעומק הבנתי שאני בעצם הייתה זו שדחפה את כל הסיטואציה לאן שהיא הגיעה, אני יזמתי יותר שיחות (גם אם הן היו מתורצות היטב - היו גם כמובן כמה מצידו) ואני איפשהוא גרמתי לכל העניין הזה להיגרר למיטה - והוא פשוט "זרם" אבל עצר כמובן, הוא לא ניסה אף פעם בכוח, בשום מצב. בקיצור, וסליחה על החפירה הנוראית (אני אדם כזה ששופך את ליבו כמו סופר בשנקל חח), אני חושבת שאני מתחילה להתאהב, ואני נורא מפחדת שהוא לא רוצה, אני יכולה לעצור את עצמי כי זה עדיין בשלב התחלתי, אבל אם הוא כן? שווה לנסות? ואם כן, איך? כמו שאמרתי הנשיקה הייתה אחרי שהוא נפתח בפניו - לא בפרץ חרמנות.. הוא כן מכבד אותי מאוד, אם זה ברמה של פתיחת דלת ולחכות שאעבור וגם אני מרגישה יחס שונה כלפיו יחסית לשאר "הידידות" שלו.. בהן הוא נוגע כדרך קבע, סתם ככה. ובי לא. חברה אמרה לי שאולי הפרשי הגילאים ביננו מפחידים אותו, אבל אני יודעת, כי אני בוגרת לגילי והוא טיפה ילדותי. ככה שאנחנו מסתדרים מעולה בסה"כ.
שלום לכל חברי הפורום, רציתי לשתף אתכם במצב אליו נקלעתי לאחרונה.. מצטערת מראש על אורך המגילה, מקווה שתבינו היה קשה לי לקצר בדברים. אני סטודנטית בשנות ה-20 לחיי, לא מזמן יצאתי ממערכת יחסים די ארוכה (שנתיים) בגלל חוסר התלהבות ואדישות כלפי, הוא התייחס אלי כמובן מאליו. רצית לקום ולעזוב, אבל לא יכולתי - הייתי רגילה אליו מדי. הכרתי בחור שלומד איתי כמה קורסים (גדול ממני בשבע שנים) הוא היה חמוד והוא פלרטטן מטבעו, וכך יצא שאולי בגלל רמיזות שלי וזרימה מצידו, ישבנו ודיברנו שעתיים בחוץ - וממש התחברתי אליו. כמובן שלא קרה כלום, אבל הרגשתי שאנחנו ממש תאומי נפש - הדברים ההזויים ביותר שאני מכירה על עצמי - מתברר שהוא בדיוק כזה, ומה הסיכויים? הרגשתי רע לגבי החבר, כי התחלתי לחשוב על גבר אחר ונפרדנו. עבר מאז בערך חודש.. ואני והוא (הבחור החדש) התחברנו מאוד, מדברים כמעט כל יום במשך כמה שעות, ישבנו גם פעם איפשהוא כמה שעות.. הוא מצידו לא הראה נכונות לקשר או לדייט אמיתי, אבל נתן רמזים קטנים ולא מחייבים על דברים לא אפלטוניים (או שאני הוזה) כמו חיבוק כשקר ודיברנו בפתיחות על סקס ופורנו (מה שהוא ואני ציינו שבחיים לא דיברנו על זה עם אף אחד בפתיחות כזו) בקיצור - הפכנו לידידים טובים, בערך. אבל.. שנינו נראים טוב, ואני נמשכת אליו והוא אליי. וכך יצא שבפעם הראשונה שהיתי אצלו בדירה עניינים נגררו לכיוון המיטה.. לא היה סקס, כי באתי מוכנה לכל תרחיש (סטייל ברידג'ט ג'ונס בערך) אבל היה שם הרבה מעבר לידידות אפלטונית. למרות שלפני שכל זה קרה, ובהתחלה של כל ההתמזמזות - הוא אמר שהוא לא רוצה או חושש שנעבור מאפלטוני ללא אפלטוני. כך כל הלילה היו רגעים של התמזמזות - ואז הפסקה לנסיון לשינה או לשיחה עמוקה. בשלב מסוים הוא התחיל לספר לי על משהו קשה מהעבר שהוא לא סיפר לאף אחד - ואז נתתי לו חיבוק של הזדהות והוא נישק אותי. אחרי כמה נשיקות נפלט לי משהו טיפשי לחלוטין אך הרגיש נכון באותו הרגע - אמרתי שכיף להתנשק בלי להרגיש כלום. והוא אמר שהוא אוהב שאמרתי את זה. מאז אני כולי אוכלת סרטים לגביו.. אני מבינה שהוא לא רוצה, או לא מספיק רוצה. כי הוא לא מתרחק מאז אבל גם לא מתקרב או מנסה, הוא ממש מנסה לשמור "על הידידות" בינינו.. הוא גם לא "שחקן" כמו שחשבתי שהוא בגלל הפלרטטנות שלו, היו לו שתי מערכות יחסים ארוכות מאוד, ולא היו לא סטוצים אפילו. הוא אמר שזו פעם ראשונה שהוא מגיע למצב כזה (כמו שאנחנו הגענו) כשחשבתי על זה לעומק הבנתי שאני בעצם הייתה זו שדחפה את כל הסיטואציה לאן שהיא הגיעה, אני יזמתי יותר שיחות (גם אם הן היו מתורצות היטב - היו גם כמובן כמה מצידו) ואני איפשהוא גרמתי לכל העניין הזה להיגרר למיטה - והוא פשוט "זרם" אבל עצר כמובן, הוא לא ניסה אף פעם בכוח, בשום מצב. בקיצור, וסליחה על החפירה הנוראית (אני אדם כזה ששופך את ליבו כמו סופר בשנקל חח), אני חושבת שאני מתחילה להתאהב, ואני נורא מפחדת שהוא לא רוצה, אני יכולה לעצור את עצמי כי זה עדיין בשלב התחלתי, אבל אם הוא כן? שווה לנסות? ואם כן, איך? כמו שאמרתי הנשיקה הייתה אחרי שהוא נפתח בפניו - לא בפרץ חרמנות.. הוא כן מכבד אותי מאוד, אם זה ברמה של פתיחת דלת ולחכות שאעבור וגם אני מרגישה יחס שונה כלפיו יחסית לשאר "הידידות" שלו.. בהן הוא נוגע כדרך קבע, סתם ככה. ובי לא. חברה אמרה לי שאולי הפרשי הגילאים ביננו מפחידים אותו, אבל אני יודעת, כי אני בוגרת לגילי והוא טיפה ילדותי. ככה שאנחנו מסתדרים מעולה בסה"כ.
