צריכה עצה
אני נשואה כעשר שנים + ילדים. אני לא רוצה להגיד מה 'לא בסדר מולו' כי אני מפחדת שיתפסו אותי כאן במילה. אבל בכל זאת, הוא לא אדם שיודע לעמוד במילה שלו, הוא די עצלן ודי "ילד של אמא".זה מפריע לי כיוון שהוא אף פעם לא מגונן עלי מהדיבורים והמעשים שלה מולי. הוא גם אמר לי 'אני לא אריב עם אף אחד בשבילך'. זו גם משפחה די לא נעימה ולא חיובית אל אחרים, מאשימים את כולם בבעיות שלהם, מקניטים את כולם, מזיקים לכולם ואפילו בתוך תוכם. הכל שם מסתובב 'בכאילו'. כשהוא מגיע הביתה, הוא לא מסתכל על אף אחד שעתיים. אני מטפלת בתאומים הקטנים לבד, ללא עזרה מאף אחד. ונראה שמבחינתו אני "בחופש" בבית. הטענות שלו כרימון על כל דבר שרק אפשר. ואם אומרים לו משהו שזה לא לרוחו, הוא אומר "אין לי כוח לריב איתך". אני לא יודעת איזו עצה בדיוק לקבל מכם, אולי בעצם חיזוק.. אני מאוד סובלת, וכשאני מדברת איתו - מבחינתו, הוא הכי בסדר בעולם ואני הכי לא... כשאני בעצם היא זו שקורעת את עצמה 24 שעות על 24 שעות בעבודת בית תובענית. אין לנו חיי חברה כי הוא לא מעוניין בהם, וכשלפעמים חברה מתקשרת ומזמינה אותי לקפה, הוא מעקם פרצוף ואומר לי להשאר עם הילדים. הוא צועק ל'גהץ לו חולצה', הוא לא מדבר יפה, אין יחסי מין כי הוא "לא מרגיש שמתנהגים אליו יפה" וכשאמא שלו מתקשרת אליו ועושה מה שעושה מבלי לשאול אותו - הוא שותק ועושה. כשהיינו בטיפול זוגי - המטפלת ביקרה אותו והוא שתק כאילם ומאז לא רוצה ללכת. אני לא יודעת מה לעשות, אני ממש אובדת עצות. הוא מבחינתו - אחלה, נתגרש. אנחנו לא הראשונים ולא האחרונים.
אני נשואה כעשר שנים + ילדים. אני לא רוצה להגיד מה 'לא בסדר מולו' כי אני מפחדת שיתפסו אותי כאן במילה. אבל בכל זאת, הוא לא אדם שיודע לעמוד במילה שלו, הוא די עצלן ודי "ילד של אמא".זה מפריע לי כיוון שהוא אף פעם לא מגונן עלי מהדיבורים והמעשים שלה מולי. הוא גם אמר לי 'אני לא אריב עם אף אחד בשבילך'. זו גם משפחה די לא נעימה ולא חיובית אל אחרים, מאשימים את כולם בבעיות שלהם, מקניטים את כולם, מזיקים לכולם ואפילו בתוך תוכם. הכל שם מסתובב 'בכאילו'. כשהוא מגיע הביתה, הוא לא מסתכל על אף אחד שעתיים. אני מטפלת בתאומים הקטנים לבד, ללא עזרה מאף אחד. ונראה שמבחינתו אני "בחופש" בבית. הטענות שלו כרימון על כל דבר שרק אפשר. ואם אומרים לו משהו שזה לא לרוחו, הוא אומר "אין לי כוח לריב איתך". אני לא יודעת איזו עצה בדיוק לקבל מכם, אולי בעצם חיזוק.. אני מאוד סובלת, וכשאני מדברת איתו - מבחינתו, הוא הכי בסדר בעולם ואני הכי לא... כשאני בעצם היא זו שקורעת את עצמה 24 שעות על 24 שעות בעבודת בית תובענית. אין לנו חיי חברה כי הוא לא מעוניין בהם, וכשלפעמים חברה מתקשרת ומזמינה אותי לקפה, הוא מעקם פרצוף ואומר לי להשאר עם הילדים. הוא צועק ל'גהץ לו חולצה', הוא לא מדבר יפה, אין יחסי מין כי הוא "לא מרגיש שמתנהגים אליו יפה" וכשאמא שלו מתקשרת אליו ועושה מה שעושה מבלי לשאול אותו - הוא שותק ועושה. כשהיינו בטיפול זוגי - המטפלת ביקרה אותו והוא שתק כאילם ומאז לא רוצה ללכת. אני לא יודעת מה לעשות, אני ממש אובדת עצות. הוא מבחינתו - אחלה, נתגרש. אנחנו לא הראשונים ולא האחרונים.
