אנונימית 26
New member
צריכה עצה
בעבר כתבתי פה, וקיבלתי מענה ועזרה, ונקודת מבט שלא חשבתי עליה, לצערי אני חוזרת .... בעבר כתבתי שאני יוצאת עם מישהו 6 שנים וגיליתי שהוא ניהל שיחה מינית עם בחורה אקראית, חלקכם אמרו לעזוב וחלק אמרו שלא, אני בחרתי שלא, ובמקום לאחר שבועיים קיבלתי טבעת, עם מלא הבטחות .... התחתנו, יש לציין אנחנו חברים מאוד טובים, מעולם לא נפרדנו, תמיד אנחנו ביחד, רוצים להיות ביחד, הדעות שלנו די דומות, נראה שאנחנו באמת זוג מצליח, אחרי החתונה עברנו להורים לחסוך כסף, ואנחנו אמורים בחודשים הקרובים לעבור לדירה משלנו חדשה, לפני חודשיים נולד הבן הבכור שלנו, מושלם, אבל .... מהיום שנכנסתי להריון רמת הסקס ירדה אם בכלל יש, אנחנו במרתון, לא כ"כ הקפדנו לדבר אחד עם השני, לבעלי יש בעיה עם שיחות רציניות, הוא לא אוהב לדבר על שיחות של בינו לבינה, אם אני באה בטענות הוא מתחמק לא מגיב אבל מקשיב, ומתקן אם צריך, וככה זה היה תמיד, אני אוהבת לדבר על הבעיות אני רוצה לדעת מה הוא חושב מה הוא מרגיש, אבל הוא אף פעם לא חושף,אבל הוא כן מקשיב, תמיד נושא הפרידה עלה אבל לא ברצינות, תמיד אמרתי לו אני רוצה להיפרד, אבל הוא ידע שזה לא רציני ואני ידעתי, ותמיד היינו משלימים. הבעיה היא אני לא מסתדרת עם המשפחה שלו, למרות שעם המשפחה זה הסתדר ובאמת עלינו על דרך המלך, אבל יש את אחותו, היא הבהירה שהיא לא אוהבת אותי וזה הגיע לרמה שהיא לא אומרת שלום במפגשים משפחתיים, אני פשוט לא קיימת, ותמיד יש הרגשה רעה לא נעימה באויר, בעלי מצדיק אותי בכול הסיפור, הוא בדעה שאני צריכה להתעלם גם, אבל לי זה קשה אני לא מבינה אייך נכנסים לחדר ולא מדברים עם בן משפחה, והמשפחה קטנה כולה 6 אנשים, ולה יש את הכוח עלי, כי זה בשטח שלה, בבית של ההורים שלה, אתמול יצאנו למסעדה, ובדרך אמרתי כי אני לא רוצה ללכת להביא את אחותו, לא מוכנה לעשות סיבוב בשביל אחותו שלא מדברת איתי, אפילו לא שלום, מפה לשם התחילו צעקות ... הוא לא מוכן לקבל, את זה, והוא אמר לי " את מסכסכת ואני לא אתן לך" אני בתגובה אמרתי שמשפחה זה הדבר הכי חשוב בעולם, ולכן אני לא רוצה להיות זאת שתהרוס לו את המשפחה, ואם זה מה שהוא חושב עלי אז כדאי לו לעזוב אותי, כי אני לא הייתי מוכנה לקבל ההיפך, כמובן שהכול היה בבכי, ובכעס, למסעדה לא נכנסנו, חזרנו הביתה הוא אירגן תיק והלך, נפרד בנשיקה מהתינוק והלך ואני ירדתי אחריו, אני כבר הייתי יותר רגועה, ואמרתי לו שיחשוב על מה שהוא עושה, הוא ביקש שאני לא אתקשר אליו כי הוא לא יענה, ושהוא הולך להורים שלו, ניסיתי לדבר איתו ללא הצלחה, לפני שיצאתי מהאוטו הוא אמר לי את כלומניקית, את אפס, והדמעות שלי חזרו ועליתי הביתה אני לא יודעת מה לעשות ? הוא יחזור לא יחזור ? אם הוא יתקשר לבקש לקחת את הילד לתת לו לא לתת לו, אני לא יודעת מה אני מרגישה, אני מבולבלת, לדעתי אנחנו לא מתאימים כי הוא לא נותן לי את מה שאני צריכה חום ואהבה, אבל אנחנו חברים מאוד טובים, והיחסים שלנו בנויים על אמון אהבה, באמת, אני אוהבת אותו ברמות הכי גבוהות שקיימות אני לא רואה את עצמי בלעדיו, אבל אני לא יודעת מה לעשות ....... עצות יתקבלו בברכה
בעבר כתבתי פה, וקיבלתי מענה ועזרה, ונקודת מבט שלא חשבתי עליה, לצערי אני חוזרת .... בעבר כתבתי שאני יוצאת עם מישהו 6 שנים וגיליתי שהוא ניהל שיחה מינית עם בחורה אקראית, חלקכם אמרו לעזוב וחלק אמרו שלא, אני בחרתי שלא, ובמקום לאחר שבועיים קיבלתי טבעת, עם מלא הבטחות .... התחתנו, יש לציין אנחנו חברים מאוד טובים, מעולם לא נפרדנו, תמיד אנחנו ביחד, רוצים להיות ביחד, הדעות שלנו די דומות, נראה שאנחנו באמת זוג מצליח, אחרי החתונה עברנו להורים לחסוך כסף, ואנחנו אמורים בחודשים הקרובים לעבור לדירה משלנו חדשה, לפני חודשיים נולד הבן הבכור שלנו, מושלם, אבל .... מהיום שנכנסתי להריון רמת הסקס ירדה אם בכלל יש, אנחנו במרתון, לא כ"כ הקפדנו לדבר אחד עם השני, לבעלי יש בעיה עם שיחות רציניות, הוא לא אוהב לדבר על שיחות של בינו לבינה, אם אני באה בטענות הוא מתחמק לא מגיב אבל מקשיב, ומתקן אם צריך, וככה זה היה תמיד, אני אוהבת לדבר על הבעיות אני רוצה לדעת מה הוא חושב מה הוא מרגיש, אבל הוא אף פעם לא חושף,אבל הוא כן מקשיב, תמיד נושא הפרידה עלה אבל לא ברצינות, תמיד אמרתי לו אני רוצה להיפרד, אבל הוא ידע שזה לא רציני ואני ידעתי, ותמיד היינו משלימים. הבעיה היא אני לא מסתדרת עם המשפחה שלו, למרות שעם המשפחה זה הסתדר ובאמת עלינו על דרך המלך, אבל יש את אחותו, היא הבהירה שהיא לא אוהבת אותי וזה הגיע לרמה שהיא לא אומרת שלום במפגשים משפחתיים, אני פשוט לא קיימת, ותמיד יש הרגשה רעה לא נעימה באויר, בעלי מצדיק אותי בכול הסיפור, הוא בדעה שאני צריכה להתעלם גם, אבל לי זה קשה אני לא מבינה אייך נכנסים לחדר ולא מדברים עם בן משפחה, והמשפחה קטנה כולה 6 אנשים, ולה יש את הכוח עלי, כי זה בשטח שלה, בבית של ההורים שלה, אתמול יצאנו למסעדה, ובדרך אמרתי כי אני לא רוצה ללכת להביא את אחותו, לא מוכנה לעשות סיבוב בשביל אחותו שלא מדברת איתי, אפילו לא שלום, מפה לשם התחילו צעקות ... הוא לא מוכן לקבל, את זה, והוא אמר לי " את מסכסכת ואני לא אתן לך" אני בתגובה אמרתי שמשפחה זה הדבר הכי חשוב בעולם, ולכן אני לא רוצה להיות זאת שתהרוס לו את המשפחה, ואם זה מה שהוא חושב עלי אז כדאי לו לעזוב אותי, כי אני לא הייתי מוכנה לקבל ההיפך, כמובן שהכול היה בבכי, ובכעס, למסעדה לא נכנסנו, חזרנו הביתה הוא אירגן תיק והלך, נפרד בנשיקה מהתינוק והלך ואני ירדתי אחריו, אני כבר הייתי יותר רגועה, ואמרתי לו שיחשוב על מה שהוא עושה, הוא ביקש שאני לא אתקשר אליו כי הוא לא יענה, ושהוא הולך להורים שלו, ניסיתי לדבר איתו ללא הצלחה, לפני שיצאתי מהאוטו הוא אמר לי את כלומניקית, את אפס, והדמעות שלי חזרו ועליתי הביתה אני לא יודעת מה לעשות ? הוא יחזור לא יחזור ? אם הוא יתקשר לבקש לקחת את הילד לתת לו לא לתת לו, אני לא יודעת מה אני מרגישה, אני מבולבלת, לדעתי אנחנו לא מתאימים כי הוא לא נותן לי את מה שאני צריכה חום ואהבה, אבל אנחנו חברים מאוד טובים, והיחסים שלנו בנויים על אמון אהבה, באמת, אני אוהבת אותו ברמות הכי גבוהות שקיימות אני לא רואה את עצמי בלעדיו, אבל אני לא יודעת מה לעשות ....... עצות יתקבלו בברכה