צריכה עצה

[מהלעשות]

בוא נתחיל דווקא מהסוף.

זכותי להחליט לגבי הילד הזה מה שאני ארצה, כי זה הילד שלי. אם זה מוסרי או לא - זה סיפור אחר. מבחינת זכות - אם הוא לא ידע שהילד קיים - מבחינתו הוא לא פספס כלום. לא. זה בהחלט לא היה מכוון. התחלנו לשכב כמה ימים אחרי שהתחלתי גלולות והוא השתמש בקונדוםן. כנראה שהיה פנצ´ר והגלולות עוד לא נכנסו למחזור שלהן. בטח ובטח לא תכננתי דבר כזה ואני בטח לא אנסה להחזיק בכוח גבר שלא רוצה שום קשר אתי שלא אוהב אותי ושרצה ש"נפטר מהדבר הזה" כשרק חשדתי שנכנסתי להריון. כרגע אין לי כל כוונה לתבוע ממנו איזשהו משהו בעתיד הקרוב או הרחוק , כי אם חד הורית מקבלת מספיק עזרה מהמדינה במיוחד אם אין אבא בסביבה. אם לקבל ממנו עזרה יהיה כרוך בזה שהוא יהיה אחראי באיזושהי צורה על החינוך של הילד שלי - אני מוותרת על עזרה ממנו. השיחה האחרונה שלנו היתה נוראית. הוא אמר דברים קשים. אני לא אתן למי שמדבר אליי ועליי ככה להתקרב לילד שלי. או לילדה

 

[מהלעשות]

צריכה עצה ../images/Emo95.gif

היה לי חבר טוב. ידיד נפש. תקופה מסויימת נהגנו לקיים יחסי מין. מכל מיני סיבות הקשר ביננו התנתק באופן בו אנו לא מחליפים אפילו מילה היום. נתק מוחלט. יומיים אחרי שזה קרה גיליתי שאני בהריון ממנו. למרות שנזהרנו. התפקשש. ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות. אני רוצה לשמור את הילד, כי אני אוהבת אותו וכי אני לא מאמינה בהפלות. אני לא רוצה ממנו כרגע שום עזרה, ויודעת שאם בעתיד ארצה עזרה החוק עומד לצדי. השאלה שלי היא אחרת. האם לדעתכם מבחינה מוסרית הוא צריך לדעת שעומד להוולד לו ילד? אנחנו בכלל לא בקשר. וכל נסיון מצדי ליצור עמו קשר נתקל בסירוב מוחלט. אני לא רוצה שבעתיד הוא יהיה מעורב בכל צורה שהיא בחינוך הילד ולו רק משום דעותיו עליי. אבל בכל זאת זה מישהו שאני אוהבת ואני לא יודעת אם זה הוגן שאי שם בעולם יסתובב ילד שלו בלי שהוא ידע. מה דעתכם?

 

[אושר מ]

להגיד גם להגיד..

לדעתי למרותש קיבלת החלטה, את חייבת להגיד לו. זה לא חייב להעשות בשיחה. את יכולה להתקשר אליו הביתה בשעותש את יודעת שהוא לא נמצא ולהשאיר לו הודעה או משהו כזה. אבל לטעמי יש פה טעם לפגם אם את לא אומרת לו...

 

[הסחלב הפראי]

|בהצלחה

היי ילדה תיהיה בטוחה שיש לי חברה באותו מצב אבל אצלה שונה היא נשואה ויש לה ילד מגבר אחר תוך כדי נישואים עם הבעל ... כן ואני חושבת ואומרת שתמיד כדי ורצוי מתי שהו או איך שהו בכל דרך אפשרית מתוקה לספר את האמת ורק את האמת וכל האמת תמיד....אם זה לאבא או אם זה לילד... כי בעתיד ממי יהיו לזה הרבה השלכות ותיקחי בחשבון את כל ההשלכות וכל השאלות וכל הבעיות שיכולים להיווצר... עדיף תמידדדדד רק את כל האמת כמה שיותר מקודם והחיים שלך לא ימשיכו להיות שיקריים כי לא תוכלי לחיות עם זה ככה בשקט המצפון לא יתן לך... הבנת רק את האמתתתתתת לכולםםםםםםםם.....

 

[רונלד מקדונלד]

אני בהלם רק מעצם המחשבה..

בשום פנים ואופן לא להסתיר את זה ממנו!! זה הילד שלו בדיוק כמו שהוא שלך, וזה שאת סוחבת אותו זה לא אומר שיש לך איזו סמכות לקחת את זה ממנו, ולא חשוב מה הוא חושב עלייך, ולא חשוב מה טיב היחסים בינכם. זכותו לדעת וחובתך ליידע אותו. אני חושב שלא כדאי לעשות הפלה. אין דבר נפלא יותר מילד משלך, ולא חשוב הנסיבות שבהן נכנסת להיריון. בכל מקרה, עלייך לשתף אותו בהיריון הזה, ולהגיע איתו להסדר (בית משפט או בינכם) על הטיפול בו בעתיד. ונקנח בסיפור קטן ומתאים: גבר ואשה בתהליכי גירושין דנים בבית משפט אצל מי ישאר הילד. האשה התרוממה בפתאומיות ואמרה "כבוד השופט, אני ילדתי את הילד בכאב ובעצב. הוא צריך להשאר אצלי". שאל השופט את הבעל: "מה יש לך להגיד להגנתך?" האיש חשב רגע, ואז התרומם לאט ואמר: "כבוד השופט, אם אני שם מטבע במכונת משקאות ויוצאת לי פחית קולה, של מי הפחית? של המכונה או שלי?"

 

[מהלעשות]

תשמע.

כשהתחלתי לחשוד בעניין סיפרתי לו והתגובה שלו היתה שאין בעיה להפטר מזה... לא מגיע לאחד כזה לגדל ילד שהוא רצה לרצוח. מה גם שאני מעדיפה שאם הוא ידע זה יהיה כשזה יהיה כבר סגור. לא הפיך. אבל עם הגישה שלו אליי ובכלל לילדים אני לא רוצה שום התערבות שלו בחיי הילד. הלוואי ויכולתי ליידע אותו עם הבטחה שהוא לא מתקרב לילד. השיחה האחרונה ביננו היתה ממש מכוערת. וגם ככה הוא לא עונה לטלפונים מיילים או כל הודעה אחרת ממני, אז אין לי ממש איך להגיד לו. ואתה יודע איך זה - עד החודש הרביעי זה לא וודאי בכלל שההריון יישמר. אולי אני אחכה עד לסופו ואז נספר?

 

[אושר מ]

סליחה

אני אמנם חושבת שההחלטה היא לא רק שלך... אבל החלטת כבר. מה זאת אומרת לא הפיך? הוא לא יכול להכריח אותך לעשות הפלה, ולכן זה לא משנה באיזה שלב של ההריון את מספרת לו. אבל את חייבת לספר לו. ככל שתעשי את זה מוקדם יותר כן ייטב!

 

[lilu2]

שאלה...

תגידי לי, בני כמה אתם?

 

[לאזארוס לונג]

אז מה?

נשים הן מכונות? מכשיר לייצור תינוקות?????? סתם, אני בטוח שצחקת. לשאלתך - את חייבת לספר לו, יש לו זכות וחובה לדעת. גם אם את לא רוצה את עזרתו, וגם אם את לא רוצה שום קשר איתו - ספרי לו.

ו-

 

[נגמלת1]

מתערבת לרגע....

גלולות + קונדום ונכנסת להריון??? איך זה קרה?? גם אם הגלולות עדיין לא עשו את פעולתן, קונדום - כל עוד אינו נקרע אמור לשמור אותך בטוחה.. ואם נקרע- מה עם גלולת היום שאחרי? אני אישית חושבת שהגישה הזו לכפות אבהות על אדם היא פסולה. הוא נזהר- השתמש באמצעי מניעה ועשה הכול כדי שזה לא יקרה משמע- הוא אינו בשל לאבהות ואינו חפץ בה. למרות זאת החוק עלול לחייב אותו כלכלית לכל ימי חייו לילד שלא רצה בו מלכתחילה מאישה שאינו אוהב ואינו מעוניין בקשר איתה. לדעתי אין לכפות על אישה או על גבר את ההורות - במיוחדאעם נהגו באחריות בזמן קיום יחסי המין. האם ייתכן שקיימת םיחסי מין ללא אמצעי מניעה ? אם כן, אזיי שניכם נהגתם בחוסר אחריות וכאן יש מקום לשיקולים אחרים, כלומר מישהו מכם לקח ביודעין את הסיכון שדבר כזה יקרה. אני באמת סקרנית לדעת - מעולם לא שמעתי על שימוש ב2 אמצעי מניעה בו זמנית וכניסה להריון למרות זאת. אשמח לדעת על כך יותר . מה שלא תחליטי- בהצלחה לך. ודרך אגב- בני כמה אתם?

 

[נגמלת1]

אויש- הבהרה

יוצא כאילו אני אומרת שאם בני זוג נהגו בחוסר אחריות מינית, זה מצדיק כפייה של הורות על אחד מהם. אז לדעתי זה אינו כך- ואם הטעיתי מצטערת. הורות משמעה מחוייבות, מוכנות רגישית ונפשית ובשלות. מי שעוד לא הגיע למקום הזה, עדיף שלא יוכרח להפוך להורה כי אז הנזקים הן לו והן לילד הם כאלה ששום זמן או רופא לא יכול לתקן, וחבל.

 

[מיטללל]

אוי ואבוי

את חייבת לספר לו שהחלטת להמשיך את ההריון. את חייבת לתת לו את הזכות ואת הבחירה האם לקיים קשר עם הילד שיהיו לו. את חייבת את זה גם לתינוק שיוולד וגם לו. הדבר הכי זוועתי שאפשר לעשות זה להוליד תינוק בלי לספר לאבא. זה לא מוסרי. הוא לא יוכל להכריח אותך לעשות הפלה. זה לא צריך להיות מה שירתיע אותך. אפשר גם לנסות להיבן את התגובה הראשונית שלו. אני מניחה ששניכם צעירים. לא היה ביניכם קשר מחייב. את חייבת להבין שזה הפחיד אותו. וכן התגובה הראשונית שלו אולי הייתה שצריך לעשות הפלה. אבל יש הבדל, הבדל ענק בין הידיעה שאת בהריון לבין הידיעה שאת ממשיכה עם ההריון והתינוק הזה יוולד. ואת חייבת להגיד לו ולתת לו לעכל במוח שהתינוק יוולד ומה הוא רוצה ויכול לתת מעצמו.

 

[shellyland]

יו, המצב קשה. לא מקנאה בך.

אני בהחלט יכולה להבין את הדילמה שלך ואני חושבת שההחלטה שאת צריכה לעשות היא מאוד קשה. אני לא חושבת שמישהו כאן יכול להגיד לך מה נכון או מה מוסרי לעשות. זו החלטה אישית קשה ומורכבת ואת זאת שתצטרך להתמודד עם ההשלכות שלה במשך כל החיים. את והילד/ה. את כותבת שכל ניסיון ליצור איתו קשר נתקל בסירוב, וההרגשה שלי היא שאת מנסה להשתמש בזה כתירוץ לא לספר לו. לדעתי זה לא צריך להיות בכלל שיקול. אם את חושבת שנכון לספר לו אז תכפי עליו את התקשורת ואם לא, אז שלא זאת תהיה הסיבה. בעקרון, אני יכולה מאוד להבין את הרצון שלך ללדת ולגדל את הילד/ה לבד, בלי שהוא יתערב או יהיה חלק מהחיים שלכם. במקרה כזה, את חייבת להשאר שלמה עם ההחלטה שלך ולדאוג שהוא לעולם לא ידע. אמירה נוסח "אני לא רוצה ממנו כרגע שום עזרה, ויודעת שאם בעתיד ארצה עזרה החוק עומד לצדי" היא לא פיירית בהקשר הזה (למרות שהיא אכן חוקית), כי להפיל עליו ילד או ילדה בעוד שנתיים-שלוש או עשר שנים, רק בגלל שקיבלת החלטה שאת לא מסוגלת להתמודד איתה, זה מעשה אכזרי! אם את מחליטה לבד - אז לכי עם ההחלטה הזאת עד הסוף. בלי חרטות לכל החיים. בהצלחה.

 

[zimes]

../images/Emo45.gif מהלשות,

חשבתי וחשבתי מה להגיד לך, ואז פשוט ביקשתי משלי שתכתוב, ובלי לתאם, בלי להתיעץ - היא כתבה מצוי מה שרציתי לומר. תשנני היטב את התשובה שלה, נתחי אותה, כשתביני אותה עד הסוף (את יכולה לשאול פה ונסביר כמה שצריך) - תחליטי אם לספר. לא מקנאה בך, בילדך, ובגבר.

 

[אפי היקרה]

מסכימה לחלוטין עם שלי וצימעס

ורוצה גם להוסיף על דבריה של תוהה, שעד כמה שידוע לי, "ההקלות" לאמהות חד הוריות, הלכו והצטמקו עם התקציב האחרון, וכמדומני שהיום כבר אין הנחה משמעותית בארנונה, לא בגני הילדים ולא בהטבות אחרות. בלי קשר, לא ענית לנו בת כמה את, ואני מאוד מקווה בשבילך שאת בעלת אמצעים ויכולת פיזית ונפשית לגדל ילד לבד (כשהכוונה היא בלי תומך) כי אולי הרעיון נשמע יפה ואינטימי, אך מידע מסוים בנושא, זו כלל אינה חוויה מרנינה. ההחלטה כמובן היא כולה שלך, אך כמו שאת רואה, שאלת את כולנו, וכולנו הסכמנו שיש לפחות ליידע אותו. התגובה שלו עשויה להיות שלילה מוחלטת, הכחשה, ואולי גם כעס. אבל היא בהחלט עשויה להיות אחרת, ואת תודי על הרגע שבו החלטת בכל זאת לספר לו. את כמובן טוענת שאין לך דרישות אליו, אך כמו שאת יודעת, את דעתך את עשויה לשנות, ומן הראוי שגם הוא יידע ויקבל החלטה האם להיות חלק מחייו של התינוק או לא. בלי להכנס לאיך זה קרה, והחלטה להשאיר את התינוק התקבלה - מעכשיו את מקבלת החלטות עבור שניכם, ולא רק עבורך, ואם תעצרי שניה ותחשבי, אני בטוחה שהוא שם בפנים אומר לך שהוא רוצה לשמוע מה יש לאבא שלו להגיד, כדי לא לחיות כל החיים בידיעה שאולי אבא שלו היה שמח להיות שם בשבילו.

 

[shellyland]

אה... לא כולנו

חלקנו חשבנו ועדיין חושבים שזכותך המלאה לו לגלות לו כלום אם את לא רוצה אותו בחיים שלך יותר. בתנאי, כמובן, שאת מבינה את כל ההשלכות של החלטה כזאת ולוקחת עליה אחריות מלאה מעתה ועד עולם, ולא מתחרטת בעוד, נגיד, חמש שנים, כשהמצב ייעשה קשה מנשוא (והוא ייעשה כזה. סמכי עלי!).

 

[nutmeg]

ומה עם הילד?

כלומר - גם אם את לא מספרת, מה תגידי לילד? אני מאוד מכבדת את אמונתך באי-הפלה ומכיוון שבאמת מדובר בחיי אדם חשבי גם על אזו איכות חיים את מסוגלת לתת לו, איזו נקודת ואיזה רשת ביטחון לעתיד. מהרגע הזה לא מדובר רק עליך.

 

[zimes]

ומה אומרת לילד

חד הורית מבחירה מבנק זרע? כמובן, ש"מה תגידי לילד" הוא שיקול חשוב בשמירת הריון ובכל צעד שעושים, אבל זו לא סיבה חד משמעית נגד (משהו).

 

[nutmeg]

לא אמרתי

ש"מה אומרים לילד" זו סיבה נגד או בעד או מה שלא יהיה. כל הענין הוא שכל מערכת השיקולים שלה משתנה כשיש ילד, מה שלא שמעתי מטון הדברים שנכתבו. הכל היה שיקוליה היא.

 

[zimes]

../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif ../images/Emo45.gif