צריכה עצה

[צבינגית]

צריכה עצה../images/Emo53.gif

אני נורא מתלבטת אם הפסיכולוג שבחרתי מתאים לי. בכלל לא ברור לי, איך יודעים דבר כזה? הרי המטרה היא לא רק שארגיש נוח ונעים, אלא גם לעבוד על דברים, לא? אז אם אני מנסה לבודד את הבעיות, הדברים נהיים לי עוד יותר מסובכים: הוא כל הזמן מדגיש את העובדה שעיקר הבעיות שלי נובעות ממותה של אימי בגיל צעיר. (שלי, ומן הסתם גם שלה). זה עוד איכשהו בסדר, למרות שלי נראה שמה ש"דפק אותי" יותר היא ההתעללות הקיצונית שעברתי ע"י אישתו של אבי. נראה לי כאילו הוא החליט שעליו למלא תפקיד של אמא בעולם שלי ולשמור עלי. וזה משגע אותי! בחיים אף אחד לא שמר עלי (עד שהכרתי את בעלי, אבל זה נושא אחר), ולא ברור לי בכלל מה זה אמא, איזה תפקיד היא אמורה למלא בחיים שלי, איזה תפקיד היא ה י ת ה אמורה למלא, ומה, לעזאזל, זה אומר ששומרים עלי? אני גם לא כל כך יודעת איך לדבר איתו, ופוחדת נורא להכנס לפרטים רגרסיביים מהעבר שלי. נראה לי שבכל מקרה זה קורה, ואני פוחדת לאבד שליטה. מישהי כתבה כאן בעבר שהפסיכולוג אמור למלא מקום חשוב בחיים. אני לא מרגישה שזה ממש משמעותי מצד אחד, אבל זה עולה לי המון כסף מצד שני! בכל מקרה, אני ממש לא רוצה שהטיפול יותר יזיק מיעזור. בבקשה, בנות, תעזרו לי לעשות סדר בבלגאן יש פה בנות שנראות לי ממש טובות ב"לעזור לסדר את הראש" תודה!

 

[vered51]

אשמח לעזור

אהלן, שמי ורד, יש לי ניסיון עם פסיכולוגים, יותר נכון פסיכולוגיות כבר 4 שנים. שהחלטתי ללכת בדקתי כמה אפשרויות ואז הגעתי למישהי נהדרת. הייתי איתה שנה וחצי, פעם בשבועיים שלושה עד שאימי נפטרה. לא הבנתי מה קורה איתי ואז חברות שלי המליצו לי לעבור למישהי אחרת כי גם מטפל טוב צריך להחליף כל כמה שנים שתהיה אפקטיביות לטיפול. אז....שוב הלכתי לבדוק 2-3 וברגע שנכנסתי לנוכחית הרגשתי שיש לי כימיה איתה. אומרים שכימיה זה דבר חשוב מאד עם מטפלים ואני חושבת שזה חשוב מאד גם כן. אם את מרגישה שהפסיכולוג לא נותן לך את מה שאת צריכה,כלומר התקדמות בחיים, תמיכה נפשית חזקה, עוזר לך לעשות סדר בכל המחשבות והתהיות אז כנראה שהוא לא בשבילך. אני כל פעם אומרת לפסיכולוגית שלי שתודה שהיא הלכה ללמוד פסיכולוגיה. אל תתייאשי ופשוט תחפשי או לפחות תנסי ללכת לעוד מישהו/י. יש המון גישות בטיפול פסיכולוגי ולא צריך "להיתקע" על הראשון שמכירים. אם את הולכת למישהו/י תלכי רק עם המלצות. זה מאד הכרחי בעיניי. בהצלחה אשמח לעזור בכל דבר ביי

 

[צבינגית]

תודה ורד, ובקשה נוספת...

האם אוכל לקבל עוד המלצות על מטפלים ספציפיים? באיזור המרכז, רצוי לא תל אביב, אם אין חניה. רצוי גם לא מאוד יקר. אפשר לתת לי פרטים על ממולצים/צות במסר. המון תודה

 

[vered51]

המלצה

המטפלת שלי מקבלת בת"א ליד אונברסיטת ת"א. אין בעיית חניה לעולם כי זה אזור מגורים פרטי. היא לוקחת בין 300 ל350 . זה אולי יקר אבל היא שווה כל אגורה. אם את צריכה עוד משהו, אשמח לענות ולעזור... בהצלחה

 

[סְקָאלִי]

נסיון ...

אני אחלק את תשובתי לכמה חלקים: ראשית, אני מניחחה שמה שהפסיכולוג שלך עושה בדאגתו אליך, זה לנסות ולהמחיש לך באיזושהי צורה פונקציה של אם, ולראות את את מגיבה לזה ומתייחסת לזה. שנית, נראה לי שחשוב שתבררי לעצמך למה את חוששת מלחשוף בפניו פרטים שהגדרת "רגרסיביים". לא הבנתי בדיוק למה התכוונת, אבל בכל מקרה - המטרה של הטיפול היא לסייע לך, ובשביל לעשות זאת חשוב למטפל לדעת כל מיני פרטים עליך. אני חושבת שבכך שאת מנסה להסתיר פרטים מסוימים, את בעתם תוקעת לעצמך מקל בגלגלים, ולא מאפשרת לו לעשות את כל העבודה שלו - שהיא בעמם לעזור לך. שלישית, ועקרונית מאוד - אני בעד להיות בטיפול שבו יש כימיה עם המטפל, כמו שגם ורד כתבה לך. הענין הוא, שחשוב קודם כל לברר את הקרע לתחושת אי הנוחות שלך. האם זו בעיה של כימיה, שסתם לא נעים לך איתו, או שיש משהו שנתקע בטיפול, ואז שווה לברר מה. וכאן גם חשוב לי לדעת - כמה זמן את כבר בטיפולו? כי אם זה מפגש שניים - הייתי אומרת שוטי הלאה למצוא מישהו אחר. אבל אם השקעת כבר יותר - שווה לברר מה שורש הבעיה. רביעית - זה בדיוק הענין. לדעתי חשוב שתנסי ללבן איתו ומולו את הקשיים שלך. אל תרגישי לא נעים. תפקידו הוא לשרת אותך, לתת לך את הטיפול הכי מתאים לך. לצורך הענין, את הלקוחה והוא נותן השירות. ואת משלמת על השירות הזה, והרבה. חוצמזה, הוא לא בהכרח מודע למה שעובר לך בראש - לקושיות ולאי הבהירות. תני לו צ'אנס להסביר לך מה הוא עושה ולמה הוא עושה - בכך שתשאלי שאלות. אולי הוא יתן לך הסבר שנינח את שדעתך. אם לא - הרי תמיד תוכלי לעזוב ולהחליף. מה דעתך?יש מצב ללבן איתו את הדברים? חשוב לי לשמוע תגובה שלך על זה, אם זה לא מכביד עליך.

 

[צבינגית]

תודה סקאלי../images/Emo51.gif!

אני מבינה שהוא (הפסיכולוג) באמת מנסה להעביר לי את כל עניין האמא, וזה מה שכל כך קשה לי. לא נתפס לי כל כך העניין הזה באמת. לגבי הפרטים הרגרסיביים, רמזתי על כך: עברתי התעללות מאוד קיצונית על ידי אשתו של אבי, ובעבר אף הייתי מאובחנת כסובלת מפוסט טראומה. העניין הוא ששילמתי מחיר יקר מאוד בגלל זה, בחיי האישיים בעיקר. לכן רציתי מאוד ללכת לפסיכולוג בלי לדבר יותר מידי על העבר, כי אני פוחדת שאם אני אתחיל לדבר על העבר אני מפחדת ששוב אכנס לאותם מצבים קשים מבחינה נפשית ואני פוחדת, בעצם לאבד את השפיות שאני כל כך מתאמצת לשמור עליה בשנה וחצי האחרונות. וכשנכנסתי לטיפול אמרתי לפסיכולוג הזה, שאני חוששת מזה, והוא אמר שבאמת צריך לשמור עלי. וזה היה אחד הדברים ש"קנו" אותי. המשפט "לשמור עלי" אבל, גם נורא הפחיד אותי. גם מרגיז אותי עניין האמא. הוא גבר, איך הוא יכול להיות אמא? בעצם, נראה לי, שאני מעוניינת ללכת לטיפול כדי לדבר על ההווה ועל העתיד, ולא (או, הרבה פחות) לדבר על העבר. האם זה בכלל אפשרי בטיפול פסיכולוגי? אני לא יודעת. לגבי כימיה עם המטפל, אני חושבת שהיא קיימת, לפחות במידה מסויימת. הוא אדם אינטילגנטי, ונראה אדם חם (במגבלות המקצוע, של לא לגעת פיזית, וכו') מאוד חשוב לי העניין שהוא יהיה ברמת שיחה מתאימה לי. והוא נראה מתאים. מצד שני אני יודעת בוודאות שמאוד קשה לי עם סוג כזה של קשר. וקשה לי לסמוך עליו. ונראה לי מפחיד כל העניין הזה. אני הייתי אצלו 4 מפגשים כבר, כך שזה לא ממש חדש חדש, אבל גם לא קשר ממושך. אולי אני פשוט צריכה לדבר איתו יותר בפתיחות באמת, ולהעלות את הקשיים שלי. האם יש אופציה לבקש ממנו איזושהי תוכנית טיפול? האם זה לגיטימי? כי באמת חשוב לי להבין אם יש כיוון, ולא סתם לבוא למישהו שישמע אותי. בטח שלא במחיר כזה. יש גם מין תחושה כזאת, כאילו פסיכולוג אמור לדעת עלי יותר ממה שאני אומרת לו. אני לא אומרת שהוא לא צריך להבין לפי עוד גורמים כמו שפת גוף וכו', אבל אולי אני באמת מגזימה בציפיה הזאת ממנו. נראה לי שאני אנסה לפתוח את זה ביום שישי, בשיחה הבאה. אשמח לשתף ולשמוע מכן.

 

[סְקָאלִי]

בואי נמשיך ...

שמחה שענית. קודם כל, מעניין שבחרת בפסיכולוג זכר ולא נקבה. האם חשבת על הסיבה? אני משערת שחשבת על כך. אצל פסיכולוגית-אשה אני מניחה שתפקיד האם היה נראה טבעי יותר. לא שפסיכולוג גבר לא יכול להיות אפקטיבי כמו אישה. סתם נקודה לציון. לגבי הפרטים הרגרסיביים, אני מתנצלת: לא התכוונתי למשוך אותם בלשון, התכוונתי שלא הבנתי את משמעות המילה - כי רגרסיבי בפסיכולוגיה משמעו חזרה לשלבים מוקדמים יותר בהתפתחות [למשל, ילד בכיתה א' שחוזר להרטיב במכנסיים או למצוץ אצבע] - חשבתי שהתכוונת לפרטים מהעבר, אבל רציתי להיות בטוחה. צר לי לשמוע שעברת התעלות כזו. האם אפשר ללכת לפסיכולוג בלי לדבר על העבר? האמת, קשה לי לראות אפשרות כזו. תראי, בגדול יש כמה סוגי טיפול; יש את הטיפול הפסיכודינאמי שנשען על פרויד וחבריו המודרניים יותר, שמטרתו היא באמת להבין את העבר, כדי לפתור בעיות בהווה ובעתיד. יש גם טיפולים אחרים שבגדול נקרא להם קוגניטיביים, למרות שהכללתי כאן קצת בגסות, והם לא חותרים כמו הקודמים לעיסוק כה אינטנסיבי בעבר, ולהעלאת תכנים מהלא מודע, אלא ממוקדים יותר בכאן ובעכשיו. אבל גם בהם קשה לי לראות טיפול שיתעלם לגמרי מעברך, כי בשביל לייעץ לך - צריך לדעת מי את, וחלק ממי שאת היום זה העבר שלך. 4 מפגשים זה לא הרבה - את עדיין יכולה להחליף אם תרצי, זה לא קשר ממושך. יחד עם זאת, לא הייתי עושה כזה דבר לפני שהייתי מבררת איתו את כל הדברים שהעלית כאן בצורה הכי פתוחה. לדעתי דווקא כדאי להבין מאיפה הקשיים שלך, ולהבהיר לו מצד שני את הצורך שלך למקד את הטיפול גם בהווה ובעתיד. לגלות בפניו את החשוות שלך מהטיפול, ולשמוע מה הוא אומר. לא יודעת אם הוא יכול לתת לך "תכנית טיפול" - אבל הוא יכול להסביר לך דברים מסוימים וכיווני טיפול. את בהחלט יכולה לבקש ממנו שיסביר לך למה הוא עושה דברים שהוא עושה, ולשאול אותו מה הולך להיות אופי הטיפול. אחרי שהוא יתן לך את התשובות תצטרכי לחשוב עם עצמך אם זה מתאים לך או לא. אם לא - תוכלי או לבקש ממנו שינויים, או לעבור הלאה. אבל את לא יכולה לוותר על שיחת הבהרה איתו. ועיתה מכל הלב - גם אם זה לא קל - תעלי בפניו הכל - את כל הקשיים שהעלית כאן. אפילו תעשי לך רשימה. כי זכותך לקבל הבהרות, וחובתך לגבי עצמך לתת לבסס את החלטותיך על נתונים שקיבלת ממנו ולא רק על השערות. אם יבוא לך לשתף איך הייתה השיחה, אני אשמח מאוד לשמוע. אם את רוצה להעלות עוד נושאים להתייעצות לפני הפגישה - את כמובן מוזמנת. גאה בך על האומץ שלך ועל המחויבות שלך להצלחת הטיפול שלך.

 

[צבינגית]

המשך,

ביום שישי, במפגש האחרון היה הרבה יותר טוב. הפסקתי ללכת סחור סחור ואמרתי לו שאני רוצה שיזה יהיה יותר ברור, מה קורה. אם אני ממש חושבת על זה, הוא לא ממש אמר דברים מפורשים יותר, אולי קצת חידד. הוא באמת רוצה לראות את עצמו ממלא תפקיד של אמא עבורי, אבל הוא לא פוסל את העובדה שיש גם נזקים פסיכולוגיים כתוצאה מההתעללות הקשה מהאם החורגת. התחלתי לספר מעט על מה שהיה שם, ולהפתעתי זה לא גרר אותי למקומות קשים. הוא קיבל מאוד יפה את הזכות שלי בכלל לשאול שאלות לגבי הטיפול. עכשיו ההרגשה הרבה יותר טובה. תודה ענקית סקאלי. העזרה שלכ(ן) באה לי ממש במקום

 

[סְקָאלִי]

ממש שמחתי לשמוע את העדכון.

אני חושבת שעשית צעד חשוב מאוד, אפילו בינך לבינך - שעמדת על זכותך לקבל את ההסברים ולהיות שלמה עם עצמך. וכמו שאת רואה - שום דבר לא קרה, והוא אפילו העריך את זה. אינני יודעת מה השלכות ההתעללות, אבל אני מניחה שזה יכול ליצור גם חוסר אמון במבוגרים, שש לבקש דברים וספקנות לגבי שיתוף פעולה. ולכן היה לי כ"כ חשוב שכן תעשי את הצעד הזה. ואגב, גם אם כבר שאלת, והוא הסביר, ויש לך שאלות נוספות, את תמיד יכולה לחזור ולבקש עוד הסברים. ואם הוא רוצה לשחזר דמות אם, על אחת כמה וכמה - את מי שואלים הכי הרבה 'למה?' ... את מוזמנת להמשיך ולשתף. זה מאוד מעניין ומחזק לראות איך את בונה את הדברים. אני גאה בך מאוד ומחזקת את ידייך!!!