SuperGirl המקורית
New member
צריכה עצה/עזרה ...
היי לכולם ושבת שלום =] הבעיה שלי לא קלה ... ככה אני מרגישה לפחות. אני בת 20 ומשרתת בצבא בתפקיד מעולה,חיילת מצטיינת, מאוד מוערכת . הבעיה העיקרית בחיי שמפריעה לי לנהל חיים מאושרים-תלות רגשית באנשים סביבי. זה התחיל כנראה מגיל ילדות...ההורים שלי התגרשו כשהייתי קטנה,אף פעם לא זכיתי להרגיש ב"משפחה" נורמטיבית,עם אחים,אמא,אבא.טיולים,ארוחות יחד,הורים עובדים...לא יודעת מה זה משפחה. הכל עקום ומכוער במושג "משפחה" אצלי. גם בשנים שההורים היו יחד כמובן הייתה אלימות,שנאה,דיכאונות וכו'. אמא בדיכאון שנים,מעשנת דברים לא טובים,אבל מתפקדת בצורה מינימלית. וכל הזמן אומרת שהיא אוהבת אותנו. אבל קשה לה,ו"אין לי כוחות אפילו לעצמי ואין לי מי שיטפל בי אז איך אטפל בכם כשתצטרכו אותי". ככה בערך. והיא לא עובדת. הכל יוצר אצלי מן חרדה לעתיד. נכון,אני סומכת על עצמי, ולמרות שגדלתי במשפחה קשה מאוד ויכולתי לצאת אחרת, יצאתי מי שאני-חיילת,עובדת,מלא חברים. אבל בכל זאת ... כנראה שזה לגיטימי לפחד בכל זאת. לאורך כל חיי נקשרתי לדמויות סמכותיות יותר וסמכותיות פחות ופיתחתי תלות במסווה של אהבה רומנטית, (משיכה מינית,געגועים וכד').ותמיד כלפי נשים! (אבל אני מגדירה עצמי לסבית). אני בוגרת מספיק , גם אחרי טיפול פסיכולוגי של שנה וחצי, ויודעת שלא תמיד מדובר באהבה מהסוג הזה אלא יותר בתלות ורגשות מהסוג הזה. זה מעמיד אותי בקשיים של פרידה וקשיי הסתגלות בכל מיני מקומות - לימודים,צבא,עבודה . כל פעם זו דמות "אימהית" מבוגרת אחרת שאני כאילו מתאהבת בה, אבל בעצם לא... ולפרק את החבילה יגרום לי לפחדים מחודשים שוב ושוב. בקיצור, מחפשת באמת עצה טובה, עזרה, מאנשים מקצועיים שיכולים להבין על מה אני מדברת מבין כל השורות האלה ... תודה רבה ולילה טוב.
היי לכולם ושבת שלום =] הבעיה שלי לא קלה ... ככה אני מרגישה לפחות. אני בת 20 ומשרתת בצבא בתפקיד מעולה,חיילת מצטיינת, מאוד מוערכת . הבעיה העיקרית בחיי שמפריעה לי לנהל חיים מאושרים-תלות רגשית באנשים סביבי. זה התחיל כנראה מגיל ילדות...ההורים שלי התגרשו כשהייתי קטנה,אף פעם לא זכיתי להרגיש ב"משפחה" נורמטיבית,עם אחים,אמא,אבא.טיולים,ארוחות יחד,הורים עובדים...לא יודעת מה זה משפחה. הכל עקום ומכוער במושג "משפחה" אצלי. גם בשנים שההורים היו יחד כמובן הייתה אלימות,שנאה,דיכאונות וכו'. אמא בדיכאון שנים,מעשנת דברים לא טובים,אבל מתפקדת בצורה מינימלית. וכל הזמן אומרת שהיא אוהבת אותנו. אבל קשה לה,ו"אין לי כוחות אפילו לעצמי ואין לי מי שיטפל בי אז איך אטפל בכם כשתצטרכו אותי". ככה בערך. והיא לא עובדת. הכל יוצר אצלי מן חרדה לעתיד. נכון,אני סומכת על עצמי, ולמרות שגדלתי במשפחה קשה מאוד ויכולתי לצאת אחרת, יצאתי מי שאני-חיילת,עובדת,מלא חברים. אבל בכל זאת ... כנראה שזה לגיטימי לפחד בכל זאת. לאורך כל חיי נקשרתי לדמויות סמכותיות יותר וסמכותיות פחות ופיתחתי תלות במסווה של אהבה רומנטית, (משיכה מינית,געגועים וכד').ותמיד כלפי נשים! (אבל אני מגדירה עצמי לסבית). אני בוגרת מספיק , גם אחרי טיפול פסיכולוגי של שנה וחצי, ויודעת שלא תמיד מדובר באהבה מהסוג הזה אלא יותר בתלות ורגשות מהסוג הזה. זה מעמיד אותי בקשיים של פרידה וקשיי הסתגלות בכל מיני מקומות - לימודים,צבא,עבודה . כל פעם זו דמות "אימהית" מבוגרת אחרת שאני כאילו מתאהבת בה, אבל בעצם לא... ולפרק את החבילה יגרום לי לפחדים מחודשים שוב ושוב. בקיצור, מחפשת באמת עצה טובה, עזרה, מאנשים מקצועיים שיכולים להבין על מה אני מדברת מבין כל השורות האלה ... תודה רבה ולילה טוב.
מקווה שעזרתי. אשמח אם תגיבי...