ממש עצוב שהגענו ליום הזה
שכתיבה כל כך גבוהה וריגשית מקבלת תגובות כל כך בזויות. אם הייתה מדברת בשפת ה"לייק" והפייסבוק וחצי סלנג עברית קלוקלת הייתם מבינים יותר? אולי אתם צריכים לפתוח מילון ולרענן טיפה את השפה שלכם?
ובאשר לבעייתך יקירה, אני מזדהה איתך מאוד, גם אני כתבתי פה בפורום לא מזמן על בעיה עם בן זוגי,
, אני חושבת שהנסיבות אולי שונות אבל התסמינים מאוד דומים
אני מריחה באוויר בעיה של חוסר יכולת לשים אותך במקום הראשון, חוסר יכולת (או רצון) להבין מה מפריע לך, אתם הרבה זמן ביחד, נשמע מתיאורך שלא באמת לגמרי ניסית להבהיר את הבעיה, נראה שאת מתארת שרוב הזמן את סופגת, שותקת, לא מעירה, בונה עוד שכבה של חומה, אמרת שאת לא מובנת. אולי בדיוק בגלל זה? האם באמת שמת את הגבולות? הגיוני שאחרי שתיקות כה ממושכות לסיטואציות שמפריעות לך יהיה באמת לא מובן אם פתאום תגידי משהו. כמוני כמוך לקשר יש בסיס טוב, אהבה, כל התנאים הנכונים, אבל משהו לא לגמרי מסתדר שם.
את יודעת מה אמרתי לבן זוגי? אני אוהבת אותך, אני לא אוהבת את הקשר.
מכאן יש רק שתי דרכים ללכת בשביל המשותף שלכם, עבודה הדדית או פרידה לשלום.
לדעתי האישית ומנסיוני (שעדיין מתרחש ברגעים אלו), אם זה אכן מה שאת מרגישה, ואת עדיין לא מוכנה לוותר, הדבר הטוב ביותר בצומת דרכים היא לקחת הפסקה הדדית. לארגן מחדש את המחשבות, להסתכל על הקשר מנקודת מבט חיצונית, לשאול את עצמך את כל השאלות הקשות- האם את מאושרת? האם את מקבלת מה שאת צריכה? האם עשית מספיק? האם נעשה למענך מספיק?
הפסקה כמובן צריכה להיות מוגדרת ומובנת ומקובלת על שניכם, תקופת זמן מוגדרת של חוסר תקשורת והתנתקות אחד מהשני. זה יכול לעזור מאוד.
בהצלחה