צריכה עצה חמה

סנורקה6

New member
קמטים נעלמים

כשנרגעים, וגם שיערות לבנות... פשוט תירגעי, את עם גבר שאת אוהבת, מטורפת אחריו, זה הכי מחייה בעולם. שתהיי בת 17 לנצח
 
רגע

לא היית לפני שנייה שבר כלי מלודרמטי עם בעיות בלתי נסבלות בזוגיות ולב שבור וקשיים בתקשורת?
.

אכן, מזמן לא נצפו בשמי הפורום טרולי צומי מהאקדמיה ללשון
. כאלה שמביאים סיפורים הזויים ומבולבלים סוג ז', המגיעים בעיסקת חבילה עם מגיבים 'מביני עניין תומכים ומזדהים' המחנכים את המגיבים האחרים כיצד לענות, ומביאים תגובות אינטליגנטיות בלשון גבוהה "יצאת סתומה", כיאה לאישיות סוגה עלית. אני מניחה שהתמזל מזלנו לכבוד כניסתו של גנן חדש לתפקיד.

אבל, למקרה שאת לא טרול, אלא באמת אישה מבולבלת, אובדת כיוון וממורמרת על סף קריסה - אז חרם. אל תבזבזי את כוחותיך מול כוחות האופל הדימיוניים בפורום, פן תתישי את עצמך כליל.
שימרי כוחות לקרבות הצ'ילבות הבלתי פוסקים שאת מנהלת עם ההרמון של בעלך
 

סנורקה6

New member
רק שימי לב

יחסית לקוראות ש "לא הבינו מילה " נראה שהן הבינו אחלה: יש לך חבר שווה, נהדר (שאקל)
יש לך "מריבות צ 'ילבות עם ההרמון "
אז עושה רושם שאף אחד פה לא באמת כזה קשה קליטה, מעודד, לא?
עכשי מעניין למה כתבו לך מה שכתבו, למה מיהרו להעמיד פנים שכל כך רחוק מהן עד כדי ש "לא הבינו ".. וכו '...
לא לכולם יש את האומץ והאמונה להשאר עם מי שהם אוהבים ורוצים באמת, אלה שאין להם אומרים לעצמם שהם עשו את ההחלטה הנכונה /חכמה /בוגרת. בסופו של דבר הכל בסדר בינך לבינו
 
נו, כן, הסגירו את עצמם כמה אנשים כאן,

עניתי רק פעם אחת לאיזו מתחכמת מסכנה (ולפי ההיסטריה שלה היא נשמעת לי מסכנה) שנראה שהמטרה העיקרית שלך בחיים היא לנסות לצאת מתוחכמת.
מלבד משפטים הזויים (מלאי שגיאות כתיב) לא הבנתי כלום. יכלתי לשמוע את הנשמה שלה צועקת, היסטרית, לא מאוזנת בעליל, אבל טיעון?! אי אפשר היה להבין מה היא רוצה מרוב היסטריה.
לא מובן לי מדוע קיימת פה הנהלה מנערת כותבים כאלה. תמוה בעיני, סך הכל נושא הפורום מאוד רגיש. אז להכניס פיל בחנות חרסינה?!

כל אחד יכול לשלוט אם הוא רוצה על המקום והאנשים שלידו (אנשים הרי מסכימים לכח הזה גם עד נקודה מסויימת כדי לא ליצור מדון).
השאלה היא האם הם יישארו והאם אף הוא יישאר הרבה זמן בנקודה הזו, כי ...כולם נופלים, חד משמעית.
ככל שאת יותר דורשת את הכוח, ככל שאת יותר כוחנית (גם אם סמויה ובלתי נראית או נשמעת) - כך המפלה שלך חזקה יותר.
זאת עובדה. ראי איפה כל הרודנים נמצאים היום.
כשזה אדם יחיד, אדרבא, המפלה מהירה יותר.
אני חיה יום יום עם כמה נשים כוחניות שמניפולציה הם אם הדרך שלהן, אנשים לא מפוקסים הולכים אחריהן כי בהרגשתם זו הקרקע היציבה לבלבול שהם חשים.
ה"צעקות של זאתי" כאן בפורום די מזכירה לי את הנימה המשתלחת. אני רק מקווה שמריוס חלילה לא מרגיש שמדובר בנימה שיש לשתף עם הקוראים באופן קבוע.
אבל את יודעת איך אני מגיבה לרוב ההתנהגויות האלה?! מתעלמת. למה? כי יש לי באמת בעיות גדולות יותר מכמה תסכולים של אנשים שרוצים להזיק לי.

לגבי אם הכל בסדר ביני לבינו?! ממש לא. אני מקווה שאקבל איזו זווית אור שתאיר לי את הדרך איתו.
 
אני מאוד מודה לך על התגובה אבל...

אני לא מתרגשת ממנה ושכמותה.
יותר עצוב לראות מהצד איך מתמקדים בטפל ולא בעיקר.
איך קיימים אנשים שמרוב שהם "רוצים לעזור", הם רוצים לעזור לעצמם.
או תופעות של כאלה שרוצים לצאת שנונים בעיני אלה שלידם אז מנסים לזרוק איזו הערה על חשבונך (ויש מלא חסרי ביטחון כאלה, הרי איך אנשים מלאים בעצמם אם לא בניסיון על חשבון אחרים אבל אז את מבינה בהיכרות איתם שהם הסתירו עד כמה הם קטנים למעשה),
אז או שמתעלמים או שעונים להם בהיגיון פעם אחת ומקווים שיימגר הטמטום. כי תאכלס, אפשר היה לבקש לדעת מה בדיוק לא ברור מאשר לענות בדרך הזו.
החיים שאני עוברת מתוך בחירה הם מאוד קשים ולהתחיל להתייחס לכאלה שמתמקדים בטפל או שיפוטיים או שמנסים להראות שנונים על חשבון אחרים הוא בזבוז של זמן ואנרגיה.
אני מתמקדת בלנסות להכניס הרבה פסיכולוגיה להתמודדות שלי כמו שמחה, זרימה והתעלמות. את הלמידה שלי והעזרים כדי לתת מענה לבעיות שלי אני שואבת מאלו
שאני יודעת שיוכלו לתת לי תשובות חכמות. מריוס קלע למשל לכל הסיטואציה מתוך ידע שיש לו. ענה לי בהרבה אמפתיה ולעניין ולו נתונה הרבה תודה!
גם לא הרבה מכירים את התופעות האלה ומי שיודעת ומתנסה בכך, מבינה עד כמה הרבה דברים בחיים הם למעשה....שוליים,לא עקרוניים.
מי שקוראת אותי ומרגישה הזדהות עם המקרה שלי ובחרה לחיות לצד גבר כזה ומעוניינת בעצה קטנה להתמודדות עם הסוגיה:
אני מציעה לזרום. לשכוח מהר דברים, לאמץ רוח שטות, לגמד חשיבות של הרבה סיטואציות ולהתמקד במשפחה ובצרכים שלה.
זה לא נקרא להדחיק או לטאטא בעיות או להתנהג כמו יען עם ראש באדמה אלא לשלם את המחיר ( היקר) של הבחירה שלך לחיות לצד הגבר שאת באמת אוהבת
זה לא נקרא חוסר הערכה עצמית או ביטחון אלא עד כמה הנשימה שלך חזקה לצד הבחירות שלך. עד כמה את מתפשרת ועל מה.
אבל מריוס צדק, כנראה גם לזה יש קיבולת ואולי הגיע הזמן למסקנה שעדיף לא ביחד, זה הורס את הנשמה.
 

אמיריצה

New member
אהבתי את המשפט - ואני ברשותך אשתמש בו מעודכן

"..אני מאוד אוהב אותך.. אבל אני לא אוהב את היחסים שלנו.."
 

אמיריצה

New member
תיקון חשוב

"..שנינו מאוד אוהבים אחד את השני.. אבל שנינו לא אוהבים את היחסים שלנו.."
 

newron26

New member
לא ממש הבנתי על מה מדובר ... אבל

ממה שכן הבנתי לבחור שלך יש הרבה ידידיות,
הוא מזיין מהצד ? או שזה רק אפלטוני ?

קשר של גבר פתוח עם ידידות, וסגור עם אשתו זה סוג של בעיה עם אינטימיות כשהיא מחייבת ... הוא לא הולך להשתנות, מצטער לומר.

זה סוג של מגננה, ורצון לשמור על עצמו מפגיעה,
כשמישהו לא רוצה להיפגע ממקור מחייב (אישה אמא אבא .. בוס) הוא מחפש את המקום הרחוק יותר בכדי ליצור אינטימיות - הידידה, האינטרנט, החברים ....

אני באיזור ? קלעתי ?
 

אייבורי

New member
אז את נשואה לפלרטטן מוקף ידידות

אני מניח שתמיד היה ככה.

אז מה השתנה ?
 
לא השתנה כלום מלבד התחושה הפנימית שלי.

שזהו, נגמר לי כבר.
אני כבר אדישה לקו הרף שכבר עבר מזמן את גבול הטעם הטוב.
נשבר...
 

אייבורי

New member
מתקשה להאמין

כלומר למה לא נשבר לך לפני שנתיים או שלש?

אני חושב שכדאי שתחשבי עם עצמך, למה בעצם נשבר לך עכשיו
 

nirity1

New member
נראה לי שעם משהו כזה

הדבר היחידי זה לעשות שברו את הכלים. אם הוא שנים מתעלם ממה שאת מרגישה , את צריכה לנער אותו קצת...ולהוציא אותו מהבועה שהכל בסדר בהתנהלות שלו...
 
על הזוגיות עם נרקיס מלך הביצה...

שלושים כמו תשעים יקרה,

הניק שבחרת מבטא את תחושת הזקנה שקפצה עליך, שאולי הנה תוצאה של הקשיים הרבים שעולים בקשר שלכם.
לפני שאתייחס באופן ספציפי לקשיים שהעלית, חייבת לציין כי כאשר קראתי את הפוסט הרגשתי שהוא, מאפשר לי להרגיש משהו ממה שאת חווה ביום יום - הרבה מאד סתירות פנימיות, בלבול, מבוכה, מסרים כפולים, ובעיקר הצפה של כאב וחוסר אונים. לדוגמא: בפסקה אחת את כותבת ש "שאני מקבלת אותו על חסרונותיו וחוזקותיו כי זה האדם שבחרתי להיות לידו אחרי שבחנתי ואהבתי את המכלול שבו"... ובפסקה הבאה "לפעמים התקשורת בינינו מאוד חלודה כי נוצר כבר מרחק שלדעתי אין לו גשר, כשאני תרמתי רבות, בריחוק שלי למשל"...
איני מביאה את הציטוטים הללו, כדי לנגח או לזלזל חו"ח, אלא לחדד את המצב המורכב בו את מוצאת עצמך. מצד אחד את מרגישה שהתחתנת עם סוג של יהלום יקר ונדיר עד מאד, שנשים מוכנות להרוג בשבילו (ולא מפסיקות לנסות...), ואילו את מכולן זכית בטופס הלוטו הנכסף. מנגד, הוא לא מפסיק לגרום לך להרגיש בתחרות אינסופית, מקיף עצמו בנשים לרוב, אמנם מעת לעת מקריב אחת מהן ו"עורף את ראשה" למענך (וכך אינך יכולה להלין עליו אלא רק עליהן), אבל בסוף היום, את נותרת מאד מאד פגועה, ומרגישה אפילו אשמה, על כך שאינך מסתפקת באושר הגדול שנפל בחלקך, ואולי גם אינך מספיקה עבור ה"שאקל הגדול". לא פלא שאת מרגישה לא מובנת, מתעטפת בשתיקתך, ומרגישה ש"לא נותר מאיתנו כלום". כך שאפילו אינך יכולה לסמוך עליו, שכן פעם אחר פעם את מרגישה שאת "נאלצת לסגת".

אני מדגישה מראש, שהדברים שאני כותבת, אינם בהכרח משקפים את המציאות, שמוצגת כאן על ידך בלבד, ובאופן מובן, חסרים לנו חלקים משמעותיים בפאזל, על מנת להבין את תמונת חייכם המורכבת, כל שכן להשיא לך עיצות. עם זאת, ניכר שאת מוצאת עצמך, כמו באגדה המפורסמת, בתפקיד "אקו" שקולה אבד, וכל מה שהיא מסוגלת זה להדהד את דבריו של נרקיס. הנסיך יפה התואר, שכביכול מאוהב בעצמו, אך אבוי, למעשה, כאשר הוא מתבונן פנימה אל תוך המראה של נפשו, הוא מת, כיוון שמאד מאד ריק וחלול שם בפנים. רק ההערצה של נשים (ונכון, במקרה הנ"ל גם גברים) מעניקה לו את תחושת החיים, ומונעת ממנו להתבונן פנימה, להתחבר לעצמו, ולהתחבר אליך.
הוא אינו מסוגל להבחין, להבין ולבטא אמפתיה למצוקה שאת חווה, ואינו ער לכך שלא מסוגל להקנות לך את התחושה שאת האחת והיחידה בחייו, ושאת מספיקה לו על מנת למלא את הצמא להערכה, הכרה, כבוד, האהבה...
ולפינת העיצה: אינני אשת בשורות במובן של מתן עיצה כיצד למצוא את מפתח הזהב לליבו ולהרגיש שם בטוחה, מובנת, ונאהבת. כלל לא בטוחה שהבעיות שעלו כאן נובעות ממחסור או לקויי כלשהו בתקשורת ביניכם, ונוטה לשער, כי מקורן במצוקה רגשית עמוקה יותר, כאשר התקשורת הנה רק התוצאה והביטוי שלה. סבורה שיש כאן צורך בטיפול עומק כדי לחולל שינוי, תוך התבוננות אמיצה אל תוך מעמקי הנפש, שם יש לתת מענה לחסך הגדול, ואליו יש להתייחס על מנת לאפשר לו ולך להתמלא בדרך שאינה הרסנית לקשר.
ממליצה בחום על טיפול מקצועי.
הרבה בהצלחה,
ד"ר גלית לזר
 
זמר שלוש התשובות

מילים: נתן אלתרמן
לחן: אריה לבנון




הוא אמר: "אם תלכי אחרי
לא קטיפה תלבשי ולא משי
יהיה מר עד בלי כח אולי"
אז אמרה היא: "לאט, כח יש לי
אם צריך אתהלך בסחבות
כלובשת קטיפה מבריקה
אם צריך אקרצף רצפות
ואהיה בעיני כמלכה.

כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיה טוב, אהובי, יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כח"

אז אמר: "מה יהיה אם אבגוד
ואותך אעזוב מיותרת
בלילות ארוכים לחכות
עד שובי מזרועות האחרת?"
"אם צריך לחכות אחכה"
כך אמרה ופניה באור.
"אם צריך לא לבכות לא אבכה
העיקר שאדע כי תחזור
כל אשר תבקש ותשאל
אעשה ואוסיף לשמוח
יהיה טוב אהובי יהיה קל
לעולם לא יחסר לי כח"

אז אמר: "מה יהיה אם אגיד
כי עליך לקום וללכת
ולשכוח אותי ושנית
לא לשוב כי לרחוב את מושלכת?"
היא רק רגע שתקה ותחייך
אז דברה ופניה ככפור
"אם תאמר לי ללכת, אלך,
אם תאמר לא לחזור, לא אחזור.

אך דבר רק אחד אל תשאל
אל תאמר לי אותך לשכוח
כי את זאת אהובי לא אוכל
בשביל זה לא יהיה לי כח.
 
למעלה