צריכה עידוד

[פרפר צהוב20]

../images/Emo99.gif מסקנה.....

אין רע בלי טוב - רק שלפעמים צריך להתאמץ קצת ולחפש את הטוב... וזמן לילה עזרה לך למצוא אותו...

 

[avneh]

חחח בדיוק!!

למה באמת שאני לא אעשה לי חופשה כזו? ) (לפחות עד הצהריים, כשהילדים (שלושה) חוזרים הבייתה ) ) תודה זמן לילה!! חיבוק

 

[ylamm]

נטע שלי-איזה בושה, מרוב שאנחנו

מדברות בטלפון לא שמתי לב שלא כתבתי לך מילות עידוד בפורום. אז קבלי תיקון מכופל ומרובע, קודם כל ראי כמה אוהבים אותך כולם. קראתי את האיחולים וליבי התחמם, זו באמת שעתם היפה של הרוקדים. דבר ראשון לפני הריקודים -זו את, וטוב ש"תפסו" את הבעיה בזמן והניתוח מאחורייך. דבר שני כבר נאמר כאן בפורום, זה כמו רכיבה על אופניים שחייה וכו', כשתחזרי, תראי שלא קרה כלום, ואת מהר תחזרי למעגל. להיפך, רקדן וותיק אמר לי שלפעמים צריך להיות קצת רעבים !!! לריקודים כדי להינות יותר (האמת, כמו לכל דבר, בילוי או סקס....) אז תהני לך מהשמש היפה היום, ותדעי, למרות שאני אחרונה מבין המברכים-אני הראשונה שחושבת עלייך (וחוץ מזה דיברנו בטלפון-וגם עכשיו, הראש שלי לא ממש בעבודה), נשיקות אני

 

[פרפר צהוב20]

נטע, עברו מספר ימים

מהודעתך הראשונה, ורציתי לשאול אותך לשלומך. האם קצב החלמתך משביע רצון, האם את עוברת כבר יותר בקלות מישיבה לעמידה והאם חזר לך כבר ה

... ושוב מאחלת לך החלמה מהירה ושיבה מהירה לרחבת הריקודים

 

[avneh]

פרפר צהוב - את מקסימה!!!

כן. לשמחתי מיום ליום אני מרגישה יותר טוב אני כבר עוברת יותר בקלות ממצב למצב (שכיבה לישיבה, ישיבה לעמידה) וגם מסתובבת בבית הכאבים ירדו והחיוך חוזר ממש ברגע זה עושים שמח אצל אלי סגל בנתניה (החוג האהוב עלי) ואני לא יכולה להפסיק לחשוב על זה אבל לא נורא אני עוד אשלים את החסר תודה על היחס !! חיבוק

 

[פרפר צהוב20]

שמחה לשמוע שמצבך משתפר...

ומאחלת לך שימשיך וישתפר בקצב הולך וגדל.

מנסיוני אני יודעת שהשבוע הראשון הוא השבוע הקריטי ואח"כ כל יום שעובר מקרב את ההחלמה המלאה.

אל תעצבי על ערב ההרקדה שהפסדת - כמו ששרק2 ציין, החזרה תהיה מתוקה יותר (כמובן, בתנאי שלא ילמדו עד אז יותר מ- 30 ריקודים חדשים...

) ושוב מאחלת לך בריאות שלמה ומושלמת....

 

[שושנה כהן של הצאט]

נטע גם אני שמחה לשמוע

שמצבך משתפר, וזה העיקר, הריקודים לא יברחו

 

[gil1603]

../images/Emo140.gif סבלנות והכל חוזר

גם אני עברתי ניתוח לפני כשלושה חודשים (כנראה אותו ניתוח) אז לא רקדתי כחודש ימים ולאחר מכן חזרתי לרקוד בהדרגה. היום כבר שכחתי שעברתי את הניתוח. אין לך מה לחשוש הכל עובר. עודדי את בעלך שימשיך לרקוד גם בתקופה שאת לא רוקדת והוא יעזור לך ללמוד את הריקודים שהפסדת בהעדרותך.

 

[avneh]

גילה, תודה!!

הצעתי לבעלי להמשיך ללכת לסדנת הזוגות בלעדי כדי שלפחות הוא, לא יפסיד את הריקודים גם לא חסרות שם נשים שמחכות שמישהו ירקוד איתן. ה"צרה" היא - שהוא לא רוצה... הוא רוצה לרקוד איתי רק איתי. (בעלי שייך לזן מיוחד מאוד של גברים... )

 

[שביט האחד והמיוחד]

זן מיוחד מאוד של הגברים.

נטע, יש לך אוצר בבית. בעלך אכן שייך לזן האבירי של מתי מעט ,למרות בקשותייך הוא איתך לאורך כל ההחלמה,מטפח את הזוגיות והולך שבי אחרייך. התנהגות מעין זו מהווה שמן על מדורת אהבתכם. אתם תשובו לרחבת הריקודים"רעבים"כזוג הראוי לחיקוי,זוג מנצח, השיבה המהירה לשגרת החיים הרגילים כבר מעבר לפינה,זאת רואה כל מכר ואורח.

 

[באהבה ובמילה טובה]

../images/Emo13.gif ייקח עוד קצת זמן עד שנהייה

זוג ראוי לחיקוי בעלי התחיל לפני 3 חדשים את צעדיו הראשונים בריקודים. אני חזרתי לרקוד רק לפני שנתיים (אחרי הפסקה של 14 שנה) אין לי ביטחון בריקודים של הזוגות, כי אף פעם לא היה לי בן-זוג קבוע. בדרך כלל ישבתי בצד כשהתחיל הסבב של הזוגות. בדיוק כשבעלי ואני עברנו את שלב הלימוד בסדנה והתחלנו כבר להנות מחלק מהריקודים - נפל עלי הניתוח הזה. מקווה שנוכל להתגבר על הפער. בעלי הוא באמת משהו מיוחד. הוא הרגיש שהוא חייב לקחת על עצמו את הפרוייקט ללמוד לרקוד כי הוא לא רצה שאני אלך לבד לריקודים וארקוד חלילה עם מישהו אחר. אף פעם לא חיכיתי לחזור לשיגרה כמו עכשיו

נ.ב. החלפתי את הכינוי מ-avneh ל"באהבה ובמילה טובה"