צריכה עידוד.......

Nilss

New member
צריכה עידוד.......

פעם ראשונה שאני כותבת פה.... בכל מקרה אני ממש צריכה עידוד. היה לי היום טסט 3 ו100% שלא עברתי אותו....... אני פשוט מתה לחלוטין.... זה כל כך לא אופר. הכי אני מרגישה חרא בגלל ההורים שלי. הם כל פעם בטוחים שאני עוברת ואז אני מאכזבת אותם. נמאס לי כבר לראות אותם מרגישים לא טוב בגללי. כל עידוד יתקבל בברכה...
 

FreakStyler

New member
אני מבינה אותך אחותי!!../images/Emo4.gif

חמודה, אני ממש מרגישה מה עובר עלייך, ואני ממש מבינה אותך. היום היה לי טסט ראשון, אבל זה אחרי יותר משישים שיעורים, וגם ההורים שלי משלמים לי עבור השיעורים. הייתה לי טעות חמורה היום, וזה מבעס כי זה היה רק לקראת הסוף, ככה דקה לפני הסוף, וחוץ מזה הייתי (השתדלתי לפחות) להיות ממש בסדר. אבל הנה, אכלתי אותה ודווקא בטסט הייתה לי טעות. בשיעורים אגב אני ממש מצוינת. בקיצור, אני מבינה את ההרגשה שלך, כי אני באותו מצב. אני בטוחה שההורים שלך יודעים שלא נכשלת בכוונה, וגם תסבירי להם שהכל עניין של מזל, וזה ממש ככה. כי אם לא היית טובה, לא היו מגישים אותך לטסט. הורים אף פעם לא מתאכזבים מהילד שלהם אם הם יודעים שהוא עשה הכל על מנת להצליח, אולי את חושבת שהם מאוכזבים כי הם משלמים הרבה כסף ותלו בך ציפיות, אבל אף הורה לא מאוכזב מהבן שלו, תאמיני לי. במיוחד שהם יודעים שאת בטח עצובה, הם לא יוסיפו למצב רוח שלך. תהיי אופטימית. קשה, נכון, תאמיני לי אנחנו עוברות את אותו הדבר עכשיו, אבל בוא נקווה שבטס הבא- שתינו עוברות! יאלה חמודה, תתעודדי, זה קורה, אין מה לעשות.. בהצלחה לשתינו בפעם הבאה!! :)
 

shiranmomik300

New member
אין מה לעשות

נקווה שכולנו נסיים עם זה כמה שיותר מהר!! בהצלחה בנות!
 

FreakStyler

New member
תודה..... :(

תודה אחותי!!!!!!!
 

Nilss

New member
תודה לשתיכן..

באמת תודה, אני מה זה מרגישה רע ועזרתן קצת...
 

gilka

New member
שמתם לב

שהרבה כאן אומרים שהטעות שבגללה הם נכשלו קרתה ממש לפני הסוף ולפני זה הכל היה בסדר? לפי דעתי זה פסיכולוגי וזה נובע בגלל מחשבות כמו "יו! עבר כמעט רוב הטסט! אני עובר איזה יופי! רשיווווווווווון!" ואז הריכוז יורד. בקיצור, תנסו להימנע ממחשבות כאלה!
 

FreakStyler

New member
לא נכון, זה מסיבה אחרת אצלי..

אממממ.... לא נכון, ממש לא נכון במקרה שלי... אני אפילו לא ידעתי מתי הולך להסתיים לי הטסט, הייתי מרוכזת והיה לי ביטחון כמעט למשך כל הנהיגה עד ש..... היה איזה קטע אחד עם ירידה, והייתי במקרה על הילוך ראשון וגם ככה האוטו נסע בסדר, כי זה היה ירידה, ברור שהתכוונתי להעלות לשני, אבל במקרה שלי זה לא היה דחוף זה יכל לחכות שתי שניות, והאוטו אפילו לא הרעיש.. אבל הטסטר צעק כמו איזה ערס: לשלב הילוכים לשלב הילוכים!! ונכנס להיסטריה אללה יוסטור.... אז החלפתי לשני והוא צעק: יש לך הרבה הסתבכויות עם ההילוכים! וזה ממש לא נכון לדעתי, כי רק במקרה הזה הייתה לי "בעיה".. נקרא לזה ככה.. אז אמרתי לו: אין לי הסתבכות, זה במקרה.. והוא התפרץ ואמר: כן נכון צודקת, את יודעת יותר טוב ממני, נכון, צודקת, אמרתי לו סליחה אני מתנצלת זה במקרה יצא לי, תבין אני מתרגשת, זה טסט ראשון... והוא התפרץ והשתולל ואמר, לא, את צודקת! הרי את יודעת לנהוג! אני לא! כשנסיים את הטסט תלמדי אותי! הקיצר, אני ביקשתי סליחה כל הזמן והוא השתולל וכל הזמן אמר שאני אלמד אותו לנהוג ובלה בלה.... אז כבר התרשמתי שמבחינתו יש לי בעיה עם ההילוכים (לא!!!), ואין סיכוי, ניסיתי לשמור על אופטימיות, אבל רק עצם העובדה ש"התעמתתי" איתו כביכול, הורידה לי ת'ביטחון, ואז דקה אחרי זה באו לי בשוונג שתי מכוניות מצד ימין, בצומת בעל שני שלבים, והוא נאלץ לבלום אותי, ואז זהו, זה כבר ברור שהוא לא יעביר אותי, במיוחד אחד קשוח כזה..... משום מה יש לי איזה תקווה... לא יודעת למה.. חפיף, אני מקווה שפעם הבאה אני אפול על טסטר הרבה יותר נחמד..
 
למעלה