צריכה עידוד

26יפעת

New member
צריכה עידוד

יובלי נשאר פעם ראשונה לבד במשפחתון ועכשיו אחרי שגמרתי לבכות (אני לא מאמינה שאני כזו בכיינית) עליתי לאוניברסיטה לסיים את הצעת התזה שלי. אני אשאר כמה שאני ארגיש שאני יכולה ואז אחזור לבדוק שהכל בסדר וחוזר חלילה... דרך אגב שמתם
שאני בפורום ולא בתזה נכון???
 
יפעת../images/Emo24.gif

יהיה בסדר. תאמיני לי. אז זה כואב לנו ולהם, אבל אנחנו כל היום חושבים על זה והם משחקים ושרים. זה עוזר, ללא ספק. אז תחזרי היום מוקדם. מחר יותר מאוחר, עד שהוא ישאר יום שלם... מחזיק אצבעות....(את יודעת למה...)
 

26יפעת

New member
תודה אורן

זה כבר היום השלישי ורק היום עזרתי אומץ להשאיר אותו לבד, היום הוא נשאר יום שלם ואני פשוט אקפוץ כל שעתיים שלוש לבקשר...
 
יפעת 26 מכיוון שאני גם מנהלת משפחתו

ן אני יכולה רק לעודד אותך לך זה יותר קשה מאשר הילד שלך והכול תלוי איך המטפלת מתייחסת גם לעניין האם היא אוהבת ומחבקת ואני מאמינה שכן כי אחרת לא היית משאירה אותו.יש לי שיר בשבילך אבל כרגע הילדודס ישנים אז אני אדפיס לך מאוחר יותר.להתעודד את תראי
 
יפעת, קבלי ../images/Emo24.gif ועידוד

הרי אנחנו יודעים שלנו יותר קשה מאשר להם - בטח בגיל כזה קטן. אבל, אני בטוחה שיובלי יהיה בסדר, ואני בטוחה שבחרת עבורו את המסגרת הכי טובה. אז שיעבור בקלות
 

26יפעת

New member
תודה מתוקות -הספירה לאחור

עברה כבר שעה!!! אני יושבת לי פה ומסתכלת על תמונות שלו, נו אפשר לחשוב... מזל שיש לי מה לעשות וכך אני מעסיקה את עצמי
 
יפעתי ../images/Emo24.gif גדול גדול

אני בטוחה שליובל כיף במשפחתון התינוקות שלנו סתגלנים בצורה מדהימה, שולחת לך מלא
ו...לכי לסיים את התזה.
 

עדי 4

New member
יפעת../images/Emo24.gifים ממני

יאללה סיימי את העבודה ורוצי חזרה הביתה
 

26יפעת

New member
תודה זה באמת מעודד

זהו עברו שעתיים ואני חוזרת לשם! כבר דיברתי עם המטפלת בטלפון והיא סיפרה לי שהכל בסדר אבל אני משתגעת...
 

גלשני

New member
עכשו כבר בטח אספת את יובלי מהמעון

עד שהגעתי למחשב.... אבל שולחת בכל זאת
גדול שיהיה שמור איתך ויתן לך כוח גם למחר... שיעבור בקלות
 
עדכון

שלום לכולם, רק רציתי לספר לכם שהיום סוף סוף אמא הקרציה עזבה אותי קצת בשקט לשחק עם סוזי הבלונדה המדליקה. אומנם היא נראתה קצת עצובה אבל היא כזו גדולה וחכמה בטוח שהיא תסתדר ואם לא אני אחייך אליה וזה תמיד גורם לה לשמוח. בגן היה לי ממש כיף שיחקתי, אכלתי, ישנתי ושוב פעם אמא באה והתחילה להתקרצץ ולאכול אותי. ואז היא שוב הלכה ושוב שיחקתי, אכלתי וישנתי ואז אמא שוב באה הפעם היא נראתה קצת פחות עצובה אבל שוב היא לא הפסיקה לנשקק אותי. עכשיו אנחנו בבית ואחרי כל היום הארוך הזה אני קצת עייף אבל אמא מתעקשת על "זמן איכות", קצת קרציה אמא שלי אבל אין כמוה!!! דרך אגב היא ביקשה ממני להודות לכם על החיבוקים הוירטואלים (מה זה בכלל?)
 
יפעת משהו רק בשבילך:

"אני בכלל לא פוחד מהיום הראשון בגן. זו אמא שלי שלא ישנה בלילה לפני- מפני ש- היא לא מכירה את הגננת ודואגת. אני חושב שאמא קצת מקנאה ולא מבינה איך- אני מסכים להשאר גם עם אחרים ולא רק איתה. היא מחזיקה לי את היד חזק חזק מחייכת אל הגננת , ושואלת רועדת: זה בסדר?זה בסדר? אני יכולה ללכת? תיכף אשוב היא מבטיחה אקנה לך שוקולד וסוכריה, רק אל תבכה. וכאני שומע את זה, אני קצת בוכה. חמוד שלי היא מלטפת תראה כולם נשארים בלי אמא. אתה כבר גדול. אני יכולה ללכת? מצידי - לכי אני חושב בליבי ונצמד אליה. רק שמשהו ישאר, הרגל או היד. ואז - הכי כיף- אמא מבטיחה לי חנויות ממתקים וחנויות צעצועים. שרק אשאר ושלא אבכה יותר. עוד נשיקה- אני מבקש ותקני לי גם אוטו מכבי אש אקנה ודאי אז שלום היא נפרדת שוב יוצאת וחוזרת, הוא בוכה? היא שואלת הכל בסדר מרגיעה הגננת. מתי כבר ילכו הביתה? אני מחכה לכל הדברים שאמא הבטיחה, אם שכחה משהו- לא נורא מחר- זה היום השני ומי אמר שהתרגלתי לגן? גם מחר מותר לי לבכות , כי אני עוד קטן.
 
למעלה