צריכה עידוד

daldan

New member
צריכה עידוד

נמאס לי מהעבודה שלי!!! אני אמנם עובדת במה שלמדתי אבל נמאס לי מהיחס שאני מקבלת כאן כשברור לי שאם גבר היה יושב בכסא שלי הוא היה מקבל יחס שונה. אני מכהנת בתפקיד יחסית בכיר בחברה (לפחות הכי בכיר שבו מכהנת אישה) ועדיין יש מצבים שאני בשוק ממה שאומרים לי או מבקשים ממני (היום למשל השומר בשער שאל אותי "מה את לא הפקידה של..."- טוב מה הוא מבין, אבל עדיין זה מרגיז) או שלפעמים המנהל שמעליי פתאום מבקש ממני להדפיס לו משהו - אני המומה מזה במיוחד שברור לי שאם היה כאן גבר הוא בחיים לא היה מבקש את זה ממנו.(נכון שהוא מנסה לחסוך לעצמו זמן בהתמודדות עם המחשב כשלי יש שליטה בEXCEL, אבל שוב...) ראבאק - למדתי כל כך קשה בשביל מה? בטח לא בשביל יחס כזה!!! חוץ מזה שכבר נורא משעמם לי כאן, לא "לילד הזה ציפיתי"
 

נופר30

New member
חוץ מ ../images/Emo24.gif ו ../images/Emo141.gif אין לי מה

להגיד מקווה שיהיה טוב יותר
 

גלי ב

New member
קחי אויר...ו../images/Emo24.gif

אם את מרוצה מהשכר ומהתנאים ומהמקום... תצפצפי על כל המעצבנים ותמשיכי הלאה... אנחנו איתך
 

פלוציקה

New member
קבלי ../images/Emo24.gif, קחי נשימה ארוכה

ותחשבי על הסוף שבוע הקרב... צר לי אבל אין לי הרבה מה להוסיף, רק המלצה אישית, כל עוד יש לך עבודה, תחזיקי בה בציפורניים, מעצבנת או לא, בסוף חודש עדיין את מקבלת את המשכורת,לא? ובימיינו זה יותר ממה שיש לחלק גדול מהאנשים... (מסקנות אחרי 3 שבועות בבית, תוך כדי חיפוש עבודה)
 

rona25

New member
דליה תעשי מה שאני עושה ../images/Emo70.gif

ברגע שאני יוצאת מהעבודה אני עושה DELETE בראש ושוכחת הכל - אני הולכת הביתה לבעל המקסים שלי, לבית החמוד והחמים שלי, פוגשת את החברים הטובים והמשפחה שלי - כי זה מה שחשוב!!! לי אישית אין חברים טובים בעבודה , רק ב"כאילו" (כשיפרתי שאני בהיריון יצאו לחלק מהבנות העינים מהחורים) ובהתחלה הייתי מתבאסת מזה אבל אח"כ החלטתי לצפצף על כולם ולהיות מאושרת בחלקי עם המשפחה והחברים והדברים שבאמת חשובים. לצערנו בחלק ממקומות העבודה כמו מקום העבודה שלך הפכו היום למקום שמתפרנסים בו בלבד - ולא "בית" כמו מקומות העבודה של ההורים שלנו במצב השוק של היום את צריכה להיות מאושרת שיש לך בכלל עבודה - ונכון זה מגעיל לעבור כל יום בצורה הזו ויש רגעי יאוש - פשוט תחזיקי מעמד בתקופה הקשה הזו - וכאשר המיתון יסתיים תעופי משם......
 

Hadar p

New member
אולי זה רק מן יום כזה שהכל בו מעצבן

אני בטוחה שמכבדים אותך בעבודה ויודעים יופי מה את שווה
ולמה את מסוגלת - אין לי בכלל ספק בכך!
אולי השומר מלמעטה סתם לא ידע מה להגיד אז במקום שלום ובוקר טוב יצא לו מהפה משפט מטומטם
וזה שביקשו שתדפיסי.... גם אני מתעצבנת שמבקשים ממני להדפיס ולפעמים אפילו שואלת למה אחרי כל העבודה שלי אני עוד צריכה להדפיס....ומי שיודע גם פשוט לא מתמודד עם ההדפסה לבד.....אז אומרים שההדפסה שלי נקיה וכמט ללא טעיות ויפה אז בשביל לחסוך זמן מבקשים ממני טובה... אז תסתכלי על זה ככה! את עושה את העבודה כ"כ טוב אז מקשים ממך טובה! אל תתעצבני אני מקווה שהכל יהיה טוב! את בעצמך אומרת שאת עובדת בתפקיד הכי בכיר לאשה....
 

אוסנת123

New member
יש ימים כאלה...

עברתי תקופה כזו לאחרונה ובכיתי פה בפורום רק קצת לעומת הבכיות שעשיתי בבית ולחברות, פשוט קשה מאוד להסביר בדיוק מה קורה פה כי אני עובדת בארגון לא אופייני. בכל אופן - צריך לנשום עמוק ולהמשיך הלאה. יש ימים ויש תקופות רעות שבא לזרוק הכל ולשלוח את הבוס לחפש.... צריך להרגע ולראות את הדברים בפרופורציה - זו רק עבודה!!! אמנם הרבה מהסיפוק שלנו בחיים אנחנו מקבלות מהעבודה אבל זה רק שלב ובמיוחד אם את מספרת שהגעת למיקום בכיר בארגון - אז אחלה!! תנפנפי בזה קצת בפני השומר ואל תקחי ללב - בטח אדם עם סטראוטיפים מטורפים...
 

daldan

New member
בסך הכל הבוס שלי מאד תומך

ורוצה בטובתי. אני יודעת שהוא מאד מעריך אותי ואת העבודה שלי. רק לפעמים (וזה אולי ימים כאלה שאני עצמי יותר רגישה - יש כאלה) אני קצת לוקחת את הדברים אישית. אני מאד אמביציוזית והשאיפות שלי מאד מרחיקות לכת ולכן דברים כאלה לפעמים קצת מרגיזים אותי. אבל מה לעשות - זה עולם של גברים... חאבל המון תודה על ההבנה - אתן מקסימות, אתן תמיד כאן כשצריך אתכן...
 
דליה- אולי קצת אסרטיביות?

למרות שאני בטוחה שאת מתנהגת מאה אחוז כמו שצריך וזו הסביבה שדפוקה וצריכה שינוי, אולי קצת יותר אסרטיביות תעזור. היות ואת לא יכולה לשנות אותם, את אולי יכולה לנסות לחזק בעצמך את המסרים שאת משדרת ואולי זה יעזור. שוב, אני מדגישה, אני לא מכירה אותך ואני בטח לא טוענת שהיחס המחפיר הזה נובע ממך, אלא, ושוב, היות ואת לא יכולה לשנות אותם, אלא רק את עצמך, את יכולה להיות יותר אסרטיבית ואז הם יתנו לך את היחס שבאמת מגיע לך. טון דיבור- לפעמים אנחנו לא שמות לב וגולשות לטונים קצת ילדותיים וכאלה, או מדברות בשקט-בשקט, ככה שלא נפריע. לזרוק מיד לפח! לאמץ טון דיבור של מכי"ת זה גם לא ממולץ, אבל בהחלט לא לפחד להשתמש בקול ואף פעם לא טונים מתפנקים. בגדים - לצערי כל הבגדים היפים הם OUT מבחינת העבודה ושם אני "מבלה" את מרבית זמני. אבל אני מאד מקפידה על מראה פשוט וקז´ואל. אם לא תראי כמו אשה, הם לא יחשבו עליך כעל אשה. זה ממש מטופש, אבל אין מה לעשות. גם לימור לבנת אמרה פעם שכשהיא התחילה לפני כמה שנים להריץ את עצמה, היא ויתרה על הבגדים והתסרוקת ועל הטבעות (פרט לטבעת נישואין- שלא יחשבו שהיא באה לתפוס חתן). זה דבילי אבל גברים לא משוגלים לחשוב על אשה יפה וחכמה באותו גוף. להגיד לא! וגם אם את אומרת כן לבוס שהוא מבקש שאת תריבי עם המחשב במקומו, תגרמו לו להגיש שאת עושה לו טובה, משהו בסיגנון "מה היית עושה בלעדי" אבל בלי ציניות. גם לי היו קטעים של עבודה מטומטמת אבל את ה"מזל שיש לי 18 שנות לימוד" שמרתי לעצמי. זה לא מקדם. וכמו שכולן אמרו- יאאלה!! שיקפצו לך כל הדבילים האלו. את יודעת מה את שווה ותקריני את זה.
 

daldan

New member
תראי אני בד"כ מאד אסרטיבית

אבל זה מאבק יומיומי! כל הזמן את נלחמת בהתנהגות הזאת. דווקא הבוס שלי הוא בסדר בד"כ אבל לפעמים הוא מפתיע אותי. אולי זה גם סוג של תגובה קיצונית שלי והוא היה כן מבקש אותו הדבר במידה והיה יושב כאן גבר. אני מאד מסכימה איתך בנושא הלבוש. זו נקודה מאד חשובה, כי היא יוצרת רושם מסוים, אבל בחברה פרובינציאלית כמו שלי. כל מי שבא עם ז´קט נראה פלצן אמיתי, וצריך למצוא את האיזון. אין לי ספק שזה בעיקר נובע מהעובדה שאני אישה והגדרת התפקיד שלי היא לא ברורה לעובדים הזוטרים בחברה. שיכלו ל*** .
 

Ronnie*

New member
אני מבינה אותך...

זה מזכיר לי את תקופת הצבא, כשהיו אומרים לי "את הפקידה של X, נכון?" וכבר נמאס לי להגיד "אני לא פקידה, אני מדריכה...". גם חברה שלי, שהיתה בכלל מאבחנת מחקר, כונתה "הפקידה של הסוציולוגית" (לא שזה כל כך נורא להיות פקידה בצבא, והתפקיד שלי לא היה טוב יותר, אבל עדיין...) מעבר לזה - כמו שכבר אמרו לך, כל כך קשה למצוא עבודה היום, שנראה לי שהרבה אנשים מסתפקים במה שיש להם למרות שזה לא הדבר האידיאלי בעיניהם... גם אני קצת משועממת בעבודה, וגם לא ממש מתוגמלת כמו שצריך עם כל הקיצוצים, אבל אני בהחלט שמחה שיש לי עבודה...
 
דליה- מה את עושה

וכמובן שכחתי מקודם
לעידוד. ואת קריאת הקרב YOU GO GIRL!!! אנחנו איתך.
 

daldan

New member
אני כלכלנית

ומכוון שכלכלן עובד בסמוך למנהל הכספים, ואין לי עובדים שכפופים לי בשלב זה, אז זה מוזר להרבה עובדים שהמושג כלכלן לא ממש מוכר להם והם מפרשים את הסמיכות שלי למנהל הכספים באופן שהם מעונינים לפרש..
 
עזבי מה אנשים חושבים

הם תקועים בתוך הראש של עצמם. כל עוד הממונים עליך יודעים מי את ומה את שווה- אז שכל השאר ילכו לחפש. גם אני מכירה את זה, גם אני הייתי מדריכה (סליחה- את הפקידה של הראש מדור? לא אני לא- אתם לא מריחים את הסולר שנשפך ממני?????). או שהייתי באונ´ אז (ודווקא מבנות אחרות) התגובות ללימוד הנדסה היו "זה לא משעמם אותך? זה נורא מקצוע של בנים". אולי נעשה שירשור של דברים דביליים כאלו שאמרו לנו על העיסוקים שלנו?
 

daldan

New member
ושוב המון המון תודה

מחזירה לכן
ים באמת עודדתן אותי. תודה
 
למעלה