לא בילינו יחד יום שלם
אמא שלי הייתה איתי כל היום,
וחמותי באה רק ב13:00 לעשות תסרוקת וב14:00 בעלי בא, וזה לא נקרא לבלות איתה כי היא עשתה תסרוקת ואני מדדתי את השמלה אז זה לא נקרא בילוי משותף.
לגבי הטענה שלך שאני אשמה בזה שהזמנתי אותי אחרי מה שקרה, אז הזמנתי אותה לפני המקרה שהיה 20 יום לפני החתונה, אני לא יכולה להגיד לה אני לא מרשה לך לבוא מהסיבה הפשוטה שהיא אמא של בעלי לעתיד וכמה רעה היא לא תהיה אני צריכה להיות נחמדה אלייה...
זאת הגישה שלי בחיים פשוט, אני יכולה לבחור דרך אחת- להגיד לה אני לא מוכנה שתבוא ולפגוע בה ואז ביום החתונה שלי היא תכעס עליי ובעלי יהיה מבואס מזה, מה הרווחתי פה?
ואני יכולה לבחור בדרך ה-2 שאני אנסה לסלוח על מה שהיא עשתה ולשתוק ולחייך ולהיות נחמדה כי היא אמא של בעלי וזה החתונה שלי ולא מתאים להיות ברוגז עם כולם, וככה גם להרוויח את השמחה של בעלי, ובשעת צרה (כפי שהיה בחו"ל) הוא יהיה לצידי במאה אחוז .
המטרה של הפורום הזה הוא לשתף, אם את חושבת שאני "מתקרבנת" (אין מילה כזאת בכלל) אז זכותך אבל לשם מה יש את הפורום אם לא לפרוק ולשתף? לי קשה על הלב הרבה פעמים עם המצב הזה עם חמותי, ואני באמת צריכה לשתף את מה שעל הלב שלי ואני שמחה שמצאתי כאן תמיכה ובנות שמבינות ואכפת להן והן מגיבות מכל הלב ומייעצות לי.
וקיבלתי הרבה כוח כאן להמשך הדרך כי לפעמים אני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר.
אני האשמתי את עצמי הרבה פעמים שלא הייתי צריכה להזמין אותה, והאשמתי את עצמי הרבה פעמים שהייתי נחמדה אלייה ושלא מגיע אלייה ועוד מלא דברים, אני הרי מודעת לזה, אני חיפשתי פה שאנשים יתנו לי כוח ופתרונות לפעמים הבאות ונתנו לי מלא.
את לוקחת את את זה מאוד ללב, הכוונה שאת ממש מאשימה אותי , אנשים עושים טעויות לפעמים, אני קוראת את ההודעה שלך ואני מרגישה תוקפנות, תחשבי על זה.