צריכה עידוד

[maayanshor]

צריכה עידוד

היי, אני חדשה כאן בפורום, יש לי ילדה בת 6 בכיתה א'- טרם אבחנתי אותה- אבל ללא ספק יש לה היפראקטיביות + אימפולסיביות +בעיית קשב וריכוז. המורה מתלוננת שהיא לא יושבת בכיתה וכל הזמן זזה. נקבעה לי פגישה עם היועצת לעוד שבועיים. . אני עכשיו כל כך לחוצה- מפחדת שיכריחו אותי לתת ריטלין. ניסתי בעבר שיטות טיפוליות שונות- רכיבה על סוסים, הידרותרפיה, ביופידבק (לא שיתפה פעולה)- אבל עדיין מאוד היפראקטיבית ומפריעה למהלך השיעור. אני אובדת עצות, מרגישה שניסיתי הכל ושפכתי המון כספים לחינם. בעלי בכלל בהכחשה- אומר שהילדה בסדר גמור. מצד אחד חושבת על ריטלין. מצד שני כל כך מפחדת מזה. אני קוראת את התגובות פה על ריטלין ומבינה שזו תרופה קשה עם המון תופעות לוואי. כבר יומיים שאני בוכה ומוטרדת מכך ועל המחשבה שביתי צריכה לקחת "רעל" .

 

[רונן לין]

הנה העידוד שלך...

בואי נתחיל מתרגיל קטן (אבל תעשי אותו באמת !!!): "קחי 5 נשימות, הכי עמוקות והכי איטיות שאת יכולה לקחת..., במהלך הנשימות תקראי לעצמך רשימה אמיתית לגמרי של כל התכונות הטובות שיש בילדה שלך". ומכאן כמה נקודות להתיחסות: יש לך ילדה בריאה ?! יש לה משפחה טובה ?! יש לכם יכולות טובות לטפל בקשיים ? אז תדעי, כולנו היינו בדיוק איפה שאת נמצאת, הדרך לא צריכה להפחיד אותך, רטלין היא תרופה שיכולה לעבוד מצויין עם או בלי שילוב של פעילויות נוספות, אין לך מה לחשוש ממנה, ניסית המון דרכים שלא עבדו - רטלין עוד לא ניסית ! תני צ'אנס לילדה שלך להצליח, להפסיק תמיד אפשר. רטלין היא לא רעל היא תרופה שיכולה להתאים ויכולה לא להתאים, יש פתרונות ואת חייבת לילדה (ולעצמך), למצות את כל האפשרויות. תנשמי עמוק שוב, וצאי לדרך חדשה מתוך אמירה ברורה, שמה שאת עושה הוא לטובת הילדה שלך.

 

[מרב קובי]

ליועצת אין שום סמכות להכריח אותך לתת ריטלין

ולחששות שלך- אני מכירה אותם, כולנו עברנו את זה. אבל- ההסטריה אליו נקלעה רופאת הילדים שלנו לפני 15 שנה , כשאמרתי לה את תוצאות האבחון של הבן גרמו לי למנוע ממנו את התרופה הזו שהצילה את חיו שבע שנים אחר כך. היא הצילה את חיו, אבל לא החזירה לו את הילדות האבודה. וזו, חסרה לו עד היום ... שנית, מה יותר רעיל לדעתך- תרופה שמוכרת כבר 70 שנה, ואחת מהתרופות הכי נחקרות בעולם? או הלעג של הילדים, הכעס של המורים, הכישלון המתמיד בלימודים, הדימוי העצמי הפגוע, הדחיה של החברים והוריהם בגלל בעיות התנהגות, התסכול הנוצר בגלל הפער בין היכולת לביצוע , הקושי לסגור את הפה ברגעים הנכונים, ההתמודדות עם קשיים חברתיים, הקושי להתמיד ועוד ועד.... בתור מישהי שאובחנה בגיל 32, ועברה את כל זה, ויכלה היום להיות במקום אחר לגמרי אם היה לה ריטלין, אני אומרת לך בוודאות, ש"אכלתי אותה"!

 

[היליספיר]

היי תשמעי אני בדיוק נמצאת באותה נקודה כמו שלך

אחרי אינספור טיפולים שונים כול פגישות אצל פסיכלוגית כול שבוע נתינת תמציות באך , אומגה 3 , ריכוזית H וכו הבנתי ששום דבר לא עוזר ומה שנשאר לי לנסות זה ריטלין הבת שלי גם בכיתה א בת 6 עם בעיות זהות לבעיות של הבת שלך רק שאני נמצאת עכשיו במצב שהשלמתי עם העובדה ששום טיפול ממה שניסיתי עד כה לא עזר אז כול מה שנותר לי הוא לפנות לאבחון אצל נירולוג ולנסות טיפול תרופתי . גם אני עברתי לילות ללא שינה ובכי ונמצאת במצב כמו שלך שבעלי צוחק ואומר לי מה את רוצה מהילדה היא בסדר גמור ,אחרי שקיבלתי מס' טלפונים מהמורה ומשיחות עם בתי הבנתי שאין מוצא אחר הילדה סובלת בבית הספר והיא אומרת לי שהיא מרגישה שיש עליה עומס וקשה לה לשבת בשקט בלימודים וגם מבחינה חברתית לא משהו , המורה אמרה לי שלא צריך אפילו לקבוע שיחה עם היועצת מספיק שהיא פונה אליי לכן החלטתי ללכת לנירולוג ומה שהוא יגיד פשוט לעשות . כול מה שנותר לי להגיד לך שנקווה לטוב ויהיה טוב הכי חשוב זה לעמוד מאחורי הילדים שלנו ולעודד אותם לחבק ולאהוב אותם כמה שיותר בהצלחה.............

 

[maayanshor]

תודה על העידוד

איך הצלחת לשכנע את בעלך לתת ריטלין? אני מנסה לאט לאט להכיל את זה. אבל בעלי לא מוכן לשמוע על זה בכלל. לפעמים אני חוזבת שעליי לנסות ריטלין בלי לומר לו כלום

 

[היליספיר]

עדיין לא ממש הצלחתי אבל אני בדרך

פשוט אמרתי לי שאני מהיום יוצאת מהתמונה ( לא באמת יצאתי ) ושיחות עם המורה הוא מבצע ולא אני, שישמע מה שיש למורה להגיד ואכן זה די עבד ,הרבה גברים חושבים שאנחנו בתור אימהות צריכות להתמודד עם הכול ואם קוראים להורים לבוא לבי"ס משמע שקוראים לאימא אני עברתי מסע לא קטן איתו בנושא ואני לא מוכנה להיות שם לבד החלטתי שאם הוא ישמע מה שיש לצוות להגיד אז הוא יבין יותר שיש בעיה וצריך לטפל בה . קניתי ספרים בנושא ונתתי לו לקרוא ( הוא לא היה מוכן לקורא ספר בטענה שהוא לא מסוגל ) אז פשוט התחלתי לקרוא לו כול מיני קטעים לא נעימים שקרו לילדים ונוער שלא טופלו . לי מאוד חשוב שהילדה שלי תהייה מאושרת ויהיה לה טוב קודם כל אני הצבתי לו עובדה וגם לנירולוג הוא יבוא איתי כי ממש חשוב לי שהוא ישמע מרופא מומחה על הבעיה ועל הריטלין וכול הנושא הזה .

 

[עינב140]

אנחנו עברנו תהליך

כל כך קשה שבסופו של דבר לא היה צריך לשכנע אף אחד... לדעתי המחשבה צריכה להיות רק על הילדה! תשוחחי עם בן זוגך ותעלי שאלות: מה בתנו מרגישה בזמן השיעורים? מה זה עושה לה שככככוווול הזמן מעירים לה ונוזפים בה? הרי אם לא נטפל בה עכשיו בסוף היא באמת תחשוב שהיא "בעייתי" "עצלנית" "ברדקיסטית" "טיפשה" "דחויה" הרי בזה אנחנו רוצים לטפל. הריטלין הוא לא כדי להקל על המורים אלא כדי לתת לבת שלכם שקט! לפני חודש התחלנו לתת לבן שלנו ריטלין והדבר הכי משמעותי ששמנו לב אליו זה שהוא התחיל להגיע הביתה אחרי יום לימודים... רגוע! עד אז הוא היה מגיע כל כך נסער, מבולבל וכועס. פיתאום הבנו איזה קרבות יש לו בבית הספר עם ע צ מ ו ! כל הכוחות שלו היו הולכים רק על המיסביב ולא על הלימודים. איך לשבת בשקט, איך לא לדבר, איך לנסות לנסות להעתיק מהלוח... פתאום יש לו הצלחות בתחום ההתנהגותי, הלימודי, החברתי וזה עוזר לו בהתארגנות לאורך כל המשך היום. בהצלחה

 

[נושה2010]

עידוד

יש לי נכד בן 7 בכיתה א'. לפני שנתיים היה בגן חובה רגיל ,היה קשה ביותר, לא מרוכז,קופץ ממקום למקום ומפריע. ככה עברה שנה שלמה כי לא היה מקום בגן קטן. כבר אז היו רמיזות על ריטלין והבת שלי אטמה אוזניים. שנה שעברה עבר לגן טיפולי 10 ילדים רק בנים. גננת מדהימה, היה קשה, הפריע בריכוז ובכל פעילות, אלימות אימפולסיביות הפריע לכולם.הגננת ישבה עם בתי ואיתי והסבירה מה יהיה אם לא יטופל כי הילד בעל אינטליגנציה גבוהה וזה הולך לאיבוד. לא דיברה על ריטלין אלא רמזה בעדינות והשאירה את ההחלטה לאמא שכמובן התנגדה. אחרי הגן הלך לצהרון ושם היה גיהנום אמיתי, אלימות ממש, התפרעות ואי אפשר היה להשתלט עליו. הפסיכולוג של הגן ביקש שתעשה נסיון ותתן ריטלין כי חבל על הילד. האמת אני הייתי בעד, מכירה את תופעות הלואי ודי הייתי לא רגועה אבל ראיתי את המצוקה של הילד. התחיל עם ריטלין חצי בקר בגן וחצי לפני שהלך לצהרון. בגן היה שיפור מיידי עם חצי כדור ובצהרון רייבאונד, אלימות ואיבוד שליטה וככה סיים את השנה שכמעט לא הלך בסוף לצהרון. בועדת החלטה ביקשתי בי"ס מיוחד ובתי התנגדה אבל הסברתי לה שאחרת ילך לאיבוד ויסבול. התרצתה.הפסיכיאטר גם החליף את המינון לכדור ריטלין LA בבקר וחצי ריספונד בערב למניעת כעסים. מתחילת השנה הנכד מאושר, רגוע, מצטיין בכיתה ובכל מקצוע בבי"ס, יוגה, תופים, אומנות לחימה ועוד מעט יקבל רכיבה על סוסים. הצוות מדהים האושר מושלם ובתי בעננים ומצטערת שלפני שנה לא שמעה וכולם סבלו בעיקר הילד.בבי"ס יש בעיות עם אוכל דבר ידוע אולם בצהריים טורף פי שניים ונמצא היום בצהרון רגיל בהחלט ומסתדר נפלא עם הילדים. אז הנה קצת אור בקצה המנהרה להחלטתך מה טוב לבתך. הכי חשוב שתהיה מאושרת ורגועה. ערב טוב לכולם נושה

 

[דוריתקליין1]

עידוד ומחשבות נוראיות לתת רטלין

כאמא למודת נסיון קשיים ואף הצלחות יש לי שני ילדים עם הפרעת קשב אחד add adha והילדים כל כך סבלו ללא הרטלין התחלנו לתת וזה לא היה מתאים ונסינו משהו אחר ומשהו אחר והיום אנחנו בנסיון עם אדרל עם הגדול ואני חושבת שאם היו נותנים לי רטלין היו נכסכים ממני כל כך הרבה תיסכולים ושנים איומות שקראו לי תום בוי עצלנית וכל מיני השריטה שיש לי לא תרפה לעולם לעולם אני אהיה הילדה הבעייתית למרות שאני בעלת משפחה ארבעה ילדים מקסימים ובעל נהדר ובאמת מאושרת גם לי היום סיוטים לתת רטלין ועברנו באמת שנתיים קשות היום הילדים לומדים אתמול יצאתי עם דמעות של אושר מאסיפת הורים בחיים לא היתי במקום הזה אני יש לי כסא כבוד אצל המנהלת אני התעקשתי שהילדה תשאר במסגרת רגילה רצתי ממטפל למטפל פסיכולוגים מורות מתקנות רכיבה טיפולית הכל רצתי כמו משוגעת אבל בסוף היום זה משתלם הילדה שלי פשוט לומדת עם היפריות עם בעיות התנהגות שנעלמו כמעט לגמרי עם קושי רגשי גדול אל תעשי עוול לילדה הטיפול התרופתי הוא רק חלק מהטיפול שבלעדיו ילד לא יכול ללמוד הדרכת הורים פסיכולוג וכל מה שצריך אני לא מבינה את ההורים שלא מוכנים לתת רטלין לא מובן לי יש סטיגמה איומה בנושא כמובן הכל בפיקוח וזהירות רבה אל יאוש אם תחליטו שניכם שאתם הולכים בראש פתוח ועוזרים לילדה בכל תצליחו אנחנו היינו שם ולמדנו על בשרנו בכאב וביסורים אבל התוצאה פשוט שווה הכל בהצלחה

 

[אורית 120]

קיראי את העידוד ששלחתי לאמא אחרת למעלה

תחת הכותרת "מצטרפת למעודדים (אמא עם פרספקטיבה)" - הייתי בסיטואציה מאד דומה לשלך כשהילדה היתה בכיתה א', וכיום היא בכיתה ז'. אם תתני לבעלך לקרוא אולי גם הוא יבין שלפעמים הנזק בלקחת תרופה יותר קטן מהנזק באי-לקיחתה. אצל בתי תופעת הלוואי היחידה היתה פגיעה בתיאבון (לכן גם לא נתנו לה ריטלין בסופ"ש וחופשות), לעומת זה ללא טיפול תרופתי היה סיכוי סביר שהיו מעיפים אותה מבי"ס (כבר הגענו למנהלת...), וגם אם לא - כנראה היה יוצא לה בקרב המורים שם של ילדה בעייתית והחברות היו מתרחקות ממנה. מה עדיף? תגידי את... בסוף זה כל מקרה לגופו. שיהיה בהצלחה ולא להתייאש!