צריכה עידוד...

[roonni1]

כמה שאתם עוזרים לי..

שוב תודה רבה... באמת כיף לדעת שיש אנשים שמבינים אותי, שהיו במצבים כאלה, שיכולים לעודד... אני יודעת שאסור לי להאשים את עצמי, כל רגשות האשמה זה בעצם בגלל שכל מה שהפריע לו, גם אני רציתי לשנות בעצמי, בשביל עצמי. ואני יודעת שחלק מהדברים שיניתי. וחלק אני משנה עכשיו, כשאני לבד, וזה סתם מתסכל לדעת שאני יכולה ושהוא לא רואה אותי כך, זה הכל... אבל שוב, אני באמת מנסה להגיד לעצמי שוב ושוב שצריך שניים לזוגיות, והוא לא ראה בי מה שאני ראיתי בו, ושאין לי מה לעשות אלא לעבור את זה כמו גדולה. אני לעד אבכה על הקשר הזה שהתפוצץ לו כאילו לא היה קיים (מבחינתו לפחות), ועל כמעט 5 שנים שנתתי את כל כולי.. אבל אין לי מה לעשות.. אני עכשיו אורזת, עוברת לדירה חדשה, מקווה שזה יעזור להתחלה חדשה.. תודה

 

[המנוצלת]

כן צודק אבל

באמת יש לי מזל שאני נכנסתי לפה כי אני שומעת כל כך הרבה דברים נכונים חכמים שלי לא היה עולה בראוש להגיד למשהו אחר במצבי או לחשוב על זה בעצמי אני מודה!גם מהחבר שניפטר היה לי מה ללמוד מעניין למה אני שוחכת שאני במצוקה למשל הוא לא היה חושב לרגע על נקמה או להכנס להרס עצמי מה שאני באמת עשיתי !אלוכים בשמים עוד חודש וחצי!סבלנות אני חייבת להתאפק ולהיות סבלנית! אתם יודעם כל אדם שרם לי את הדעות החכמות שלו מביותר וגם נכונות פשוט היציל לי את החיים ואני כל זה קיבלתי כאן בחינן ללא תמורה אני אשמור חזק מאוד הל העצות שקיבלתי כאן! אין מילים המון תודה! והלואי שנידע לזהות נוחלים ולא ניפול עוד לעולמים! שנעניק לאדם הנכון את האהבה !

 

[neomiad]

נקודה למחשבה..

היי, נכון שזה נורא קשה עכשיו ומרגיש כמו פספוס אבל.. חשבת אולי שיש קשר בין הדברים, כלומר, את מתחילה לחשוב בכיוונים חדשים,וחבר שלך לא יכול ועוזב? אולי היה לו נוח באיזה אופן שאת היית כל הדברים ההם, שכביכול התלונן עליהם? מניסיון, זוגיות כזו רק היתה מעכבת אותך (ואולי כבר עיכבה אותך) מהצמיחה האישית עליה את מדברת. ולגבי הכאב עכשיו, חיבוק ענק, תחזיקי מעמד

 

[roonni1]

צודקת..

כנראה שזוגיות זו עיכבה אותי.. זאת אדע בעוד זמן מה.. לא נראה לי שהיה לו נוח שאני ככה, כי הוא היה אומר לי שזה מפריע לו, וכן שיניתי ושיניתי, וזה כן עשה טוב, אבל עדיין הפריעו לו דברים.. בכל מקרה, אני יודעת שיש קשר בין הדברים, עוד לא יודעת איזה בדיוק... יהיה בסדר, אין ברירה אחרת תודה רבה על התגובה

 

[chenby]

לי זה נשמע

כמו הזדמנות נפלאה בשבילך לעבוד על בטחון עצמי - שלא יהיה מצב יותר שמישהו ירשה לעצמו לבטא בכלל דברים שמפריעים לו.. עם כל הכבוד לו, הוא לא יכול לשנות אותך כמו שאת לא יכולה לשנות אותו. וכל עוד את חסרת בטחון, תמיד יהיה זה שיביע את דעתו באסרטיבית ברמה שתאמיני לו ותחשבי שבאמת יש בך משהו לא בסדר. את אחלה. את מופלאה כמו שאת. תתחילי לעבוד על להבין את זה באמת. להרגיש את זה. משם תבוא הגאולה חברה.

 

[roonni1]

כמו כל הזמן, המילים החמות מעודדות... תודה לך

 

[שרבוט של החיים]

הפורום הזה הזוי...

סליחה שאני נדחף כאן...לפורום "איך להדריך מישהי שלגמרי מאוהבת בבן זוג שלה והוא בודאות מאוהב בה, להמשיך הלאה בחיים" מה זאת אומרת "איבד את הביטחון" ? למה ? זה הזוי לי מידי שגבר פשוט "יקום וילך" אחרי כל כך הרבה שנים... וכל אלה מסביבך שאומרים שהוא הפסיד, מכירים אותו בכלל ? ומה שאני שואל לא מוזר כי אני מכיר כמה זוגות מבודדים שכאלה... הם יודעים מה את מפסידה ? מצטער על השאלות מכיוון קצת אחר של תמיכה ואין לי שום ספק שאם תמשיכי בחיים ,תשכחי אותו והכל ימריא במסלול חדש... אם לא איכפת לך לדבר על למה ? אני אשמח... זה יכול להיות יעיל גם לך בצורה קצת אחרת...להבין כמה את צודקת או כמה את טועה. זה לא תמיד טוב ונכון להמשיך הלאה...

 

[rarariot]

בוודאות ידוע דבר אחד

אם הוא היה מאוהב בה ואוהב אותה, לא היה עוזב אותה. שורה תחתונה שק-ש-ה מאד לקבל, מי כמוני יודעת. אי אפשר להכריח, אין טעם לשכנע. הכל צריך לבוא מרצון משותף או לא להיות בכלל. במקרה המדובר (כמו גם במקרה שלי) אין רצון של הצד השני להיות ביחד. וכאן נכנסת התמיכה, איך חיים עם זה? איך ממשיכים הלאה, בכל זאת?

 

[שרבוט של החיים]

rarariot

זה כל כך לא נכון שאם הוא היה אוהב אותה הוא חייב להשאר שאני לא יודע מאיפה מתחילים... אולי היא פגעה בו...? אולי כל המחשבות הגדולות שלה על חיים אחרים דרסו אותו... אולי היא לא ידעה לכוון את האיש שהיה לצידה 4 שנים ודחפה ודחפה ? יש פה הרבה שאלות...

 

[שרבוט של החיים]

ועוד בקטנה...

4 וחצי שנים הוא היה שם איתך כש" לקחת את הזמן " לגדול ולהתפתח... מצטער הכל בהודעות שלך נשמע לי קסום מדי. ובין השורות מוצאים מישהי שחבר שלה היה שם הרבה זמן באהבה למרות שהרגיש לבד...ו"פתאום" משהו הביא אותו למקום שהוא רץ לאיזה ריקנות גדולה... אולי קמו המלפפונים על הגנן ? מנסה להבין...

 

[roonni1]

אני אנסה להסביר..

אהבנו בטירוף, רצינו להיות יחד כל החיים, הוא בן אדם מאד שונה ממני, לדעתו, יותר מדי. היה לנו טוב, אבל כנראה שהוא הרגיש בשלב מסוים שהוא ה"מניע" היחידי בקשר, ששום דבר לא מגיע ממני. תכלס, זה לא מדוייק.. אמנם אני יכולה להעיד על עצמי שקשה לי עם שינויים, ליזום דברים, אבל זה לא שאני איזו בחורה שיושבת כל היום בבית, ממש לא. עובדת, לומדת, רק שעוד לא מצאתי כיוון בחיים. אני עובדת ולומדת כי צריך, לא כי באמת מצאתי מה מעניין אותי. לא היו לי יותר מדי שאיפות, או בטחון עצמי, וזה הפריע לו. כן אומר שהייתי עושה בכל זאת הרבה. השקעתי את כל כולי בזוגיות. הוא הרגיש לאחרונה כל מיני הרגשות שגרמו לו להפסיק לעשות דברים, אם זה דברים בבית, או לי, הוא כאילו התרחק. כן היינו החברים הכי טובים, ומאד רצינו להקים משפחה, והיו לנו אותם מטרות סך הכל, אך האופי שלי הפריע לו מדי. העניין הוא שכפי שרשמתי כבר, הרבה ממה שהפריע לו בי, הפריע לי בעצמי. לא הבנתי למה אני נמנעת מ"לחיות את החיים בחופשיות", כאילו משהו עצור בי.. קשה לי להסביר.. לאורך השנים שיניתי הרבה דברים בעצמי, אך הוא הרגיש עדיין שהוא לא בטוח. בקיצור, לא יודעת כבר מה לחשוב..

 

[המנוצלת]

אני ואת באותו סירה

אני לא יודעת כמה אני יכולה לתת לך להרגיש טוב אבל אולי אני אספר לך בקצרה! היה לי חבר אחד חבר אמיתי שאהב אותי באמת ואני אהבתי אותו אני באצם יכולה להגיד שהוא אהבת חיי הינו צריכים להיתחתן אבל הוא ניפטר 3 חודשין ליפני ואני לא מאכלת לאף אחת!שעות על גבי שעות היתי יושבת ליד קברו ב3 שנים הראשונות יום יום! אני אמרתי והאמנתי בכול ליבי שלעולם לא יוכל לאהוב אף גבר בחיים שלי ואמרתי לכולם לכל המכירים שלי שאין לי לב יש לי אבן ושהתאהבתי לקח שנתיים לא שמתי לב נכון שזה בן אדם הלו נכון נכון שהוא חראה נוכל פגע בי ומה לא אבל אני עדיין בוכה על החראה הזה מצד שני באה לי לתת לו סתירה ותקשיבי נתתי לו פעם סתירה היה מגיעה לא יותר ואני ליפני כולם בכיתי כמו מפגרת על כך שנתתי לו סתירה! הוא צחק ואני בכיתי אפשר להאבין את זה! אני גם מנסה להתחזק ולצאת מזה הוא כרגע לא מתיסח אלי בשכונה שלו הוא צדיק רב אני כרגע כואסת כותבת בשבת וכואסת שבגללו אני במצב כזה רוחנית! אולי אני מאשימה אותו יותר מדי?

 

[roonni1]

תודה על התמיכה, משתתפת בצערך..

 

[פרינסס פטל]

תשני נק' מבט

ותתחילי להסתכל על זה כך שהוא בעצם העניק לך מתנה: את הרי לא באמת רוצה להיות עם מישהו שחי איתך קרוב לחמש שנים ובמקום לקנות טבעת הוא מתחפף והולך נכון? חוץ מזה, שעם כל הקושי את חייבת (לדעתי האישית בלבד) לא להיות בקשר איתו. א. אין לך בשביל מה. הוא הרי קם ועזב. ב. זה רק יקשה עליך עוד יותר להתחיל מחדש כמו שצריך

 

[נשואה למודת ניסיון]

הכל לטובה

היי תחשבי שהכל אבל הכל לטובה וגם מה שלא רואה כרגע כטוב! יכול כי זה מאפשר לך להביט קצת על עצמך במקום לראות רק אותו וללמוד לאהוב את עצמך כל כך שתגיעי לנקודה בה תאמרי שמי שלא ממש בוחר ורוצה להיות איתי עדיף שילך! כי אני מקסימה ומיוחדת וזו זכות להיות איתי שמי שלא רואה זאת ואם הוא בוחר ללכת שילך! את צריכה להיות חזקה לעצמך ולהתחיל לעשות למען עצמך. תרשמי על נייר את כל מה שאת חולמת לעשות ושלא ממש יצא לך שהייתם יחד.והעיקר למלא לעצמך את עצמך כי לשבתו לשקוע במחשבות יהרוס אותך גם בבית אחר. יקירתי הנקודה היא שהוא הפסיד יותר מימך ,ואת חייבת להכיר בכך ולהאמין בעצמך ובזה שכגל דבר קורה לטובה! שבת שלום ממני

 

[roonni1]

תודה.... ברור שהכל לטובה אבל

קשה לי לראות את זה כרגע, מן הסתם.. ברור לי שהוא מפסיד, אבל שוב, הוא זה שעזב אותי, אז הוא לא חושב ככה.. אני כל הזמן מנסה להכניס לי לראש, שדי! אין מה לעשות! לא רוצה לא צריך! ואז שוב נכנסת לעצב.. ושוב מתאוששת, ושוב שוקעת.. אני פשוט לא מבינה איך הוא היה יכול... איך.. כל הזמן אומרת שיכולנו לפתור הכל, הכל! אני פשוט ממה עצובה כל הזמן... למרות שמנסה כל הזמן לחשוב אחרת..

 

[chenby]

זה חלק מהתהליך

הכחשה, כעס, משא ומתן, דכאון וקבלה.. תני לרגשות מקום.. הם לא ישארו כך לאורך זמן.