צריכה עזרה

צריכה עזרה

אני לפני הצו הראשון(ב29.12 יש לי) ואני מתלבטת אם שירות לאומי או צבא. בזמן שאני מתלבטת אמא שלי החליטה לעשות שיחה עם דודי-שכל חייו זה צבא קבע אחד גדול , והוא אמר לה , שאם אני ארצה שירות לאומי וארצה שהצבא יקבל את זה כדי שלא ישאירו עלי "כתם" אני צריכה ללכת ללשכת הרבנות להצהיר שאני דתיה והם יתנו לי טופס . בעודי הולכת עם חצאית שחורה ארוכה וחולצה ארוכה עוד יותר +מעיל החלטתי לפנות אחורה ,לא יכלתי ללכת לשם ולהגיד דבר כזה,מטעמי מוסר. אני יודעת בבירור שהצבא יעשה לי בעיות-יש לי בעיות נפשיות ,אני לוקחת כדורים , אני בטיפול פסיכולוגי-למה שלא יעשה לי בעיות? אני רציתי לדעת , נאמר ואקבל פטור מהצבא על תקן נפשי-האם שירות לאומי יעשו לי בעיות בנושא ? אני באמת רוצה לתרום ולעזור. אם תוכלו לענות לי אשמח מאוד תודה הדר
 

Mיקי_

New member
../images/Emo101.gifהדר זה שטויות

פרופיל 21 "נפשי" לא משאיר שום כתם אם את עושה שירות לאומי, ודודך חי בקונספציה מאד מיושנת. מתוך הכירות עם הסיפור שלך, ואני אומרת את זה בידידות, אם תרצי להתגייס, תאלצי להליחם על זה ממש חזק, בעוד שפטור מטעמי אי התאמה או בריאות נפש, את יכולה להשיג בתוך שניה וחצי עם הסיפור הסופר מורכב שלך, והדו"ח הפסיכולוגי שהצבא ממילא יראה (אם תרצי או לא תרצי בדו"ח הרופאי שיעבור לצבא יצויינו הדברים הפסיכיאטריים שעברת - ואני אומרת את זה מניסיון) בכל אופן לשירות לאומי תוכלי להתקבל רק אם תוכחי שאת בריאה נפשית, לא בגלל שקיבלת פטור מהצבא על נפשי (זה לא מעניין את השירות לאומי) אלא בגלל הדברים שעברת, לא מקבלים אנשים במצב אובדני לשירות, ואת צריכה לדעת שאם את רוצה לשרת, את צריכה להרגיש יותר טוב, ולהמשיך עם הטיפול, כי השירות הלאומי יבקש חוות דעת (זאת ההוכחה למצב בריאותי תקין). זה יקרה גם אם תצאי על דת, בגלל העבר הרפואי שלך. ועכשיו בנימה עוד יותר אישית, הדר, לתרום זה חשוב, אבל חשוב אף יותר הוא המצב הנפשי שלך, ואני לא יודעת כמה מלחמות עם הצבא על גיוס (במידה וזה מה שתחליטי שאת רוצה לעשות) יועילו למצב הנפשי שלך... ולשירות את תוכלי ללכת אם רק באמת באמת תרגישי טוב, כי שירות לאומי זה דבר קשה, גם אם הוא נראה קל, וזו מסגרת וזו מסגרת מחייבת, אנשים יהיו תלויים בך כמלאת תפקיד זה לא כמו להיות "עוד חיילת" שמחליפים בשניה, בנות ובני שירות הם יחודיים כממלאי תפקיד וכמו שאני מכירה אותך, את בטח תרצי לתרום במקומות שאת מכירה ואוהבת עם ילדים, ויהיו אנשים שיקשרו אלייך. אל תחשבי על הצעד הזה לפני שאת בטוחה שאת יכולה להתחייב נפשית לשירות. וזה לא שאת לא טובה, ומוכשרת, ואמיצה וחזקה, אלא השאלה אם זה יהיה משהו שאת תשלמי עליו מחיר נפשי. ואם התשובה היא כן... אז עזבתי את אמא שלך ואבא שלך ודוד שלך, וכולם ביחד, ותשמרי על ע-צ-מ-ך! גם אם זה אומר לא לשרת ולא לתרום, הבריאות הנפשית שלך הרבה יותר חשובה... הדרי, את יודעת שאת תמיד יכולה לפנות אלי בבקשה לכל עצה, בנושא שלך במקרה יש לי הרבה ניסיון... ואם ציינת את "טעמי המוסר" אז גם כידוע לך גם עם זה,פציפיסטית אני לא מאתמול
אני אשמח לעזור לך, אבל תדעי שתמיד תמיד אני אומר את דעתי, וזה בניגוד לתשובות שלי לשאר הבנים והבנות שכותבים בפורום הזה, כי אני מכירה אותך, וכי את יקרה לי. וחשוב לי שתעשי החלטה נכונה עבורך עצמך, ולא עבור אחרים.
 
../images/Emo9.gif../images/Emo24.gif

העלת על פני חיוך
האחראיות שלי לגבי עצמי היא במצב גרוע אבל שהאחראיות שלי נוגעת באנשים אחרים אני יודעת שאני לעולם לא אנטוש\אעזוב\אאכזב . תודה רבה לך Mיקי :) עזרת לי מאוד
אוהבת , הדר
 
למעלה