צריכה עזרה!!

s h e e p i t

New member
../images/Emo141.gifמעשה בכלניות../images/Emo141.gif

לפני שנים רבות מאוד בארץ רחוקה שמעבר להרי החושך היו היו שתי כלניות: כלנית לבנה שהיו לה 6 עלי כותרת לבנים ויפים, וכלנית אדומה שהיו לה 6 עלי כותרת אדומים ויפים. יום אחד יצאו הכלניות לטיול והגיעו למדבר. הלכו, הלכו, הלכו, ונהיו צמאות. פתאום, כאילו מאמצע שום מקום הופיע מולן נווה מדבר ובו מעין של מים צלולים. ניגשו הכלניות אל המעין והתחננו לפניו: "מעין, מעין, אנא תן לנו ממימך". ענה המעין: "אתן ממימי, תמורת עלה כותרת אחד". חשבה הכלנית הלבנה: "אם לא אשתה - אתייבש ואמות, כל יופי שבי יהיה לשווא. אולם אם אתן למעין עלה כותרת אחד, יישארו לי עוד 5 עלי כותרת, אשתה ואשאר בחיים". חשבה הכלנית האדומה: "אם אתן למעין על כותרת - יופיי ייפגם ולא יהיה עוד כל טעם לחיי. כפי שהצלחתי להגיע עד כאן, אצליח להגיע למעיין אחר ושם אשתה". הכלנית הלבנה נתנה למעין עלה כותרת אחד, שתתה מים לרווה ואילו הכלנית האדומה נשארה צמאה. הכלניות המשיכו בדרכן. הלכו, הלכו, הלכו, במדבר חם והן שוב נהיו צמאות. לקראת הצהרים, הן מגלות עוד מעין ומבקשות ממנו מים. וגם המעין הזה מבקש עלה כותרת מכל אחת. חושבת הכלנית הלבנה: "כבר נתתי עלה כותרת אחד - כך שאין זה משנה אם אתן עוד עלה כותרת. העיקר לשרוד". חושבת הכלנית האדומה: "כפי שהצלחתי להגיע עד כאן בשלום, אני אתאמץ עוד קצת ואגיע למעין הבא. אשאר יפה ולא אתן למעיין אף עלה כותרת!" הכלנית הלבנה נתנה עוד עלה כותרת שתתה ורוותה, ואילו הכלנית האדומה נשארת צמאה. שתי הכלניות המשיכו בדרכן במדבר. הלכו, הלכו, הלכו, ושוב נהיו צמאות. גם במעיין הבא שראו בדרך נדרשו לתת מעלי הכותרת. הכלנית הלבנה שוב מוותרת על עלה כותרת ושותה. הכלנית האדומה נשארה צמאה ומיובשת. כך סיפורנו ממשיך, הכלניות ממשיכות לטייל, בכל מעיין נדרשות לשלם עבור המים בעלה של כותרת, אחרי 3 מעיינות נוספים נגמרו לכלנית הלבנה כל עלי הכותרת. הכלניות המשיכו בדרך, ובסופו של דבר שתיהן התייבשו ומתו. ומה מוסר השכל של הסיפור הזה: לא משנה אם את נותנת או לא נותנת, בסוף את תמיד נובלת. אבל - זו שנתנה, לפחות נהנתה!
 

Hilaloosh

New member
../images/Emo41.gif המלאך ../images/Emo41.gif

כלונו היינו פעם מלאכים בשמיים - כולם: כל בני האדם, בכל רחבי העולם, עופפנו בין העננים, שיחקנו בין הכוכבים. היינו כולנו נחמדים, והיינו כולנו טובים. צחצחנו קרני ירח - וחממנו קרני חמה. עד שהגענו אל הארץ, ונולדנו על פני האדמה. ופה התברר לכל אחד מאיתנו דבר עצוב כ"כ: פה, על פני האדמה, אי אפשר להיות מלאך. אם תאמין לכולם, לא תחשוד, לא תבקר, אם תתפתה למילים ותמיד תוותר, אם לא תשיב מלחמה, אם תשאר תמים- לא תוכל על פני האדמה הזאת להעריך ימים. זה לא נעים, אולי זה לא יפה- אבל זה כך! על פני האדמה הייה בנאדם אל תהיה מלאך! אבל, דעו לכם רבותיי, בעולם הזה מתהלכים- מספר אנשים שלא הפכו לבני אדם ונותרו מלאכים. אלה הם האמנים האמיתיים והצדיקים המעטים. התמהונים, המוזרים, המושמים ללעג ולצחוק שכולם בזים להם ואומרים: "הם לא יגיעו רחוק!" אלה שלא הולכים בתלם, אלה הצועדים בצידי הדרכים- מי יודע- אולי הם אלה שנותרו מלאכים... כולם היו פעם מלאכים לפני שהם נולדו. ברגע שבו הם נולדו, נגע המלאך על פיהם, ואמר להם להיות בשקט, ולשכוח את כל האמת והסוד על המלאכים ולהיות בני אדם רגילים. ומאז לכל אדם ישנו חריץ מעל השפה העליונה של הפה.
 

Hilaloosh

New member
../images/Emo14.gifסיפור הנחל השותק../images/Emo14.gif

פעם אחת היה נחל... והוא אהבילד קטן אחד. כל יום היה הילד בא ומשחק בנחל. משכשך רגליים במים הזכים, מקפץ בין חלוקי הנחל, בונה "סכר" ומשיט סירות מעלים יבשים במורד הזרם. הילד אהב מאוד את הנחל, והנחל אהב את הילד מאוד מאוד. ושניהם היו מאושרים. אך הזמן חלף, והילד גדל, ואז יום אחד בא הילד אל הנחל והנחל אמר: "בוא ילד, תשחק בנחל. תשיט סירות מעלים יבשים, ותהיה מאושר" והילד אמר: "אני גדול, ולא אוכל להשיט סירות בנחל. אני רוצה להרוויח כסף. אני רוצה להיות תעשיין." כך אמר הילד ולא חזר הרבה זמן. והנחל היה עצוב. ואז... יום אחד חזר הילד. הנחל רעד מרוב שמחה, ואמר: "בוא ילד, בוא תשחק בנחל ותהיה מאושר." והילד ענה: "אני יותר מידי עסוק בשביל לשחק בנחל! אני רוצה להיות תעשיין מוצלח, ובשביל זה אני צריך מים, הרבה מים! יש לך לתת לי מים?" "קח מהמים שלי!" ענה הנחל, "השתמש במים שלי ותהיה מאושר." והילד בנה משאבות ושאב הרבה מים למפעל שלו. והנחל היה מאושר. הילד לא חזר זמן רב. והנחל היה עצוב. וכשהוא חזר הנחל כ"כ שמח, שבקושי הצליח לדבר... "בוא ילד, בוא תשחק בנחל... תשיט סירות מעלים יבשים ותהיה מאושר!" "אני מבוגר ומודאג מידי בשביל לשחק..." אמר הילד. "כדי להיות עוד יותר עשיר אני צריך עוד מים!" "קח את המים שלי!" אמר הנחל, "השתמש בהם ותהיה יותר עשיר." והילד בנה עוד משאבות וצינורות . והנחל היה מאושר. הילד הלך ולא חזר זמן רב. והנחל היה עצוב. אחרי זמן רב, שוב חזר הילד. "אני מצטער, לא נותר לי שומדבר לתת לך. המים מעטים אצלי בנחל, אני סתם אפיק שחציו חרב. הלוואי ויכלותי לתת לך משהו ילדי. "אני לא צריך הרבה" אמר הילד. "יש לי כבר מפעל מצליח והרבה כסף. אני רק זקוק למקום בו אוכל לשפוך את מי הביוב. אליך?" והנחל... שתק! והילד חיבר צינורות מהמפעל שלו אל הנחל, והזרים את מי הביוב, את כל שפכי המים המזוהמים. והנחל... שתק! והנחל עד היום שותק, ובכלל לא מאושר!
 

Hilaloosh

New member
../images/Emo20.gifההד../images/Emo20.gif אחד האהובים עליי!!!

בין הרי הגליל יש עמק מופלר. ההד עולה ממנו עונה על כל שאלה ומשאלה. אל העמק הזה הגיע עלם צעיר, לשאול מה יעשה בנערתו. ולפניכם מובאת השיחה בין העלם להד: -הד יקר, מזמן רציתי לדבר איתך, ודאי תדע על מה. -עלמה, עלמה, עלמה... -צדקת הד, פגשתי בחורה נאה. -אה, אה, אה... -אמור לי הד, כיצד עושה עצמה יפה יותר מקודם? -אודם, אודם, אודם... -ומה רוצה היא להשיג בצום ובסיגוף? -גוף, גוף, גוף... -ומה תאמר לי יום אחד כשנתחתן? -תן, תן, תן... -ומה תרצה שאביא לה? -וילה, וילה, וילה.. וכיצד אעמוד נוכח הדרשות? -שוט, שוט, שוט... האם כדאי לי בכלל להנשא? -נסה, נסה נסה... -ומה אעשה בכדי שלא אשכח אותה? -קח אותה, קח אותה, קח אותה... -ואיך זה להיות נשוי? -אוי, אוי אוי...
 
יש גם את הסיפור על הרגשות.....

יש למישהו אותו?!?!?
 

mishmishi

New member
יש את הסיפור על בלה, חרא ומוסר השכל

שנון... אבל פינקס הקטן לא נמצא אצלי כרגע ככה שבפעם אחרת אני אכתוב לך אותו..... אם אני יכולה לנצל''ש פה משהו... רק תדעו שבלוחות שנה של התנועה (שכדאי לקנות כי זה כולה 20 שקל ות'כלס זה באמת למטרות טובות) אז תדעו שאני מופיעה בדף השני... בכלל כל הקבוצה שלנו של הדצ''ים... יו איך התרגשתי כשראיתי את זה.... גם קבוצה 40 מופיעה שמה אבל אנחנו מגניבים יותר!!! חחח
 
למעלה