צריכה עזרה........

[nuni2212]

צריכה עזרה........

לא כל כך קשור לחמות או חם אבל קשה לי......... הבוקר זה היום השלישי של הילד שלי (שנה + 9 ) בפעוטון וכל כך קשה לי. שלחתי אותו עם אבא שלו כי לא יכולתי לעמוד במעמד הזה של לעזוב אותו ולשמוע אותו צורח ובוכה בהיסטריה.... אתמול ושלשום הייתי איתו ועזבתי אותו מידי פעם ..... לא ישנתי כל הלילה ואני לא יכולה לאכול כלום, אני רוצה לדעת אם יש מישהי שמרגישה, או הרגישה כמוני או שאני סתם רגישה בגלל ההריון ( חודש שמיני +) אני פשוט רוצה שהוא כבר יתרגל לרעיון של הפעוטון .......... קשה לי, אני בעבודה ובוכה כל הזמן אני יודעת שזה לא בריא אבל לא יכולה לעשות עם זה כלום . מישהי יודעת איך להתמודד עם זה הכי טוב ???? בבקשה עזרו לי.

 

[סיגליהיא]

בואי נוני, כמוני כמוך../images/Emo7.gif

אחיינית שלי, קסומה שלי רק בת שנה וחודשיים והולכת לגן נעמ"ת. שלשום ואתמול היא הלכה עם אימה ואנחנו תפקדינו (אמא שלי, אחותי האחרת ואני) להחזיר אותה מהגן בגלל השעות ה די מוזרות בהתחלה. ביום הראשון האמא והאבא היו איתה עד השעה 10:00 ולקחו אותה חזרה והכל היה בסדר (בטח בסדר, הם היו איתה לא?) אתמול הלכנו אני, אימי ואחותי האחרת לאסוף אותה שבעה 11:00. הזעזעתי וחזרתי בוכה עד עמקי נשמתי. כפי הנראה היה שהכל היה בסדר כי כשנכנסנו אני ואימי לגן הילדה היתה באמצע משחק והיה נראית שמחה. אבל............ כשלקחתי אותה בידיים ראיתי לפתע שהעיניים שלה מאוד מכווצות (ויש לה טפו, טפו עיניים מאוד גדולות וברורות) ורואים עליה שהיא בכתה ו ה ר ב ה !!!! תוך כדי שיחה איתה אני שומעת את הנשימות הללו הקצרות של אחרי בכי ארוך (מכירה?????). נכנסתי להיסטריה והלכתי לגננת ובאגרסיביות מוחלטת ובכמעט צעקה "מה קרה לילדה???????????????". ההיא קצת נבהלה אבל טענה שהיא רצתה להחליף לה טיטול והיא קצת בכתה. מוזר מאוד!!!!!!!!! "שי, אף פעם לא בוכה כשמחליפים לה טיטול, את בטוחה????????". וההיא התעקשה שכן. לקחנו את הילדה ונכנסנו לאוטו ונסענו לאימא שלי הביתה, חשוב לציין שהיא היתה מאוד עירנית ודיברה בלי סוף אבל לא סיפרה מה קרה לה ובכל פעם ששאלנו למה בכתה כי כאילו התעלמה ובקשה צעצוע זה או אחר. מהשעה 11:00 עד השעה 13:00 הילדה לא גמרה עם הנשימות הללו של הבכי, אני לא ישנתי כל הלילה והזהרתי את אחותי (אימה של הקטנה) שתבדוק ותהיה עם אצבע על הדופק בנושא כי אני הולכת לקחת אותה גם היום ואבוי ואבוי עם הסיפור יחזור על עצמו. לדעתי האישית, הגננת לא אמרה אמת ואולי קרה משהו אחר???????????????? מ פ ח י ד - מאוד והכניס אותי לחרדה עצמית מה יהיה עם שלי? איך אפרד מימנו? החלטתי!!!!!!!!! עד שלא ידבר ויוכל לספר מה קרה לא אשלח לפעוטון!!!!!!!! מצידי מטפלת עד גיל שנתיים לפחות!

 

[אסתיהאחד]

היתרון של המעון

שיש פיקוח ואמהות נכנסות ויוצאות בו. החיסרון במטפלת שאת לא יודעת מה בדיוק היא עושה עם בתך.אין עליה ביקורת. ניסיתי את שניהם (שבעה ילדים)והגעתי למסקנה שהמעון עם הביקורת וזה שהדלת פתוחה בטיחותי יותר ומיהמן. אבל עוד פעם כל אחת ושיקול דעתה

 

[nuni2212]

תודה לכולן על התמיכה.....

בכל מקרה, עדכון קצר ... טלפנתי לפעוטון כרגע ואמרה לי מנהלת הפעוטון שהילד שמח ורוקד והכל בסדר ( לא משנה שאחר כך הוא שוב התחיל לבכות .......) אבל אני מניחה שזה יעבור לו, עכשיו קצת פחות קשה לי, אני מסיימת לעבוד ב 13:30 אז ישר אני טסה לשם (5 דקות מהעבודה) ואולי נלך לבריכה או לים נראה כבר ..... אבל שיעבור כבר השבוע הזה........... תודה לכולן על כל מקרה !!!!

 

[ירדן של ירון וטל]

אוףףףףף

טל שלי אוטוטו בן 9 חודשים של אושר... ואני בקרוב גם צריכה לחשוב על למצוא עבודה כאילו... אני מדחיקה את זה כיזה באמת קשה. לפעמים אנימשכנעת את עצמי שלנו זה יותר קשה. עבדתי בגן שנתיים ואני רוצה לומר, שהגננת/ מטפלות. עושות את הכי טוב, אבל לעולם לא יספרו את האמת... ועבדתי בגן יקר ויוקרתי במערב ראשון..... אני יודעת שאני לא מנחמת. אבל רק האיטואיציה שלך אמא, תגיד מה טוב לילדך. מטפלת/סבתא/מעון, משפחתון כוכו' הכל אינדיבידואלי. ירדן

 

[אמא של מוריה]

קודם כל תרגעי ../images/Emo24.gif

זה מאד מקובל שילדים בוכים בימים הראשונים של הגן. זה אמור לעבור תוך כמה ימים. גם מוריה בכתה בהתחלה כשעזבנו אותה, אבל נשארנו כמה דקות בלי שתראה אותנו וראינו שהיא נרגעה בצ'יק. היא לפעמים גם בוכה כשאני משאירה אותה אצל אמא שלי או חמותי ומיד נרגעת. אם הבכי ימשיך מעבר לנורמלי, תצטרכי לבדוק למה זה קורה. אבל אני מאמינה שאם קיבלת המלצות טובות על הפעוטון, הילד יתרגל במהרה ויהיה לו טוב.

 

[smagi]

בוקר טוב לכולם ../images/Emo140.gif

אז גם אני בהיסטריה ובוכה אבל רק בגלל שלנועם לא איכפת בכלל שאני הולכת והיא כל כך נהנית בגן. גם בפעוטון היה אותו דבר בגיל 10 חודשים היא זחלה לתוך החדר ולא הסתובבה לרגע אחורה ואני כמו מטומטמת עמדתי בחוץ ובכיתי ובכיתי ובכיתי..... צריך לזכור שאם הילדים בוכים זה רק לידינו וכאשר אנחנו הולכים הם יודעים שאין ברירה וחייבים להסתדר ותאמיני לי הם מסתדרים בצ'יק הרבה יותר מהר מאיתנו. מגי

 

[אסתיהאחד]

על זה נאמר

יותר מאשר העגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק

 

[סיגליהיא]

זה לא בכי רגיל !!!!!!!!!!!!

אני יודעת לזהות בכי רגיל , בכי של פינוק ובכי רציני ואמיתי!!!!!!! הילדה הזו בכתה בטירוף ומישהו עולל לה משהו. עכשיו דברתי עם אחותי והיא כן דברה עם הגננת והגננת עדיין מתעקשת שזה היה בגלל החלפת טיטול. אחותי נתנה לגננת להבין שהתירוץ אינו מתקבל וכדאי שתבין שאנחנו מאוד קשובים לרגשות של הילדה ויודעים טוב מאוד מתי הילדה בוכה ולמה!!!!! ווווווווווווואאאאאאאאאאאאאאאווווווווווווווווווווו, הילדה הזו זה העיניים של כל המשפחה, אפילו בעל של אמא שלי מטורף עליה בצורה מפחידה מאוד ואם הוא החליט שהילדה לא הולכת לגן זה אומר דרשני!!!!!!! אמא שלי טיפלה בה עד שלשום באופן קבוע וכעת היא אוכלת את עצמה למה הסכימה שהיא תלך לגן ואולי זה מוקדם מידי בשבילה.

 

[אמא של מוריה]

סיגלי, התשובה שלי היתה לNUNI

נראה לי שאצלכם זה באמת יותר חמור

 

[smagi]

סיגלי בואי אני אתן לך

דוגמא: בגן של נועם יש ילד שבמקרה אני מכירה אותו אישית ילד מאד שמח וחברותי. אבל בגן ברגע שהוא רואה שאמא שלו עומדת ללכת הוא מתיישב ליד דלת הכניסה ומתחיל לבכות בבכי קורע לב אמא'לה, איפה אמא'לה שלי אני רוצה את אמא והוא מתחיל לדפוק על החלון של דלת הכניסה ומייבב בבכי נחנק כאילו הרגו אותו, למרות שאף אחד לא עשה לא כלום אלא להיפך רק ניסו לחבק ולהרגיע (יש ילדים שרק מזה בוכים יותר). אבל... כשבאתי לקחת את נועם הוא שיחק יפה מאד עם כל הילדים וברגע שהוא ראה שההורים מגיעים שוב התחיל הבכי החנוק הזה, לכן צריך תמיד לבדוק את הגננת והגן אבל גם לקחת בערבון מוגבל את הבכי של הילדים בתחילת השנה בעיקר אם הילדה כבר מדברת אבל לא מספרת כלום. בהצלחה לשי בהמשך מגי

 

[ר של ניב]

בגן של הבת שלי יש ילד כזה

זה גן עירוני, תרום חובה, ולשמחתי ביתי נקלטה ממש יפה. אבל הילד הזה עם העיניים המהממות אתמול כשאמא שלו יצאה בסהרה הוא צרח כמו לא יודעת מה. לא יכולתי לזוז וכמעט בכיתי איתו. היום באתי והוא כבר היה בגן, עם עיניים רטובות. אחר כך שוב בכה שהוא רוצה את אמא שלו, ובגן הזה לא מרימים על הידיים, כי הילדים כבר גדולים אז המטפלת לקחה אותו ביד והוא הלך איתה לכל מקום עם דמעות בעיניים. איזה קשה זה לראות אותו כך, בטח אמא שלו מרגישה כמוך אם אני מרגישה כך. מנסיון שלי עם ביתי עד לפני שנה היא גם הייתה כזו, אבל הייתה נרגעת מיד וגם במשך היום לא בוכה. כך שזה לא נורא. תני לו שבוע והוא יתרגל. המצפון עובד שעות נוספות בתחילת השנה.

 

[נויה של 4]

מכירה את זה

כשהבן הגדול שלי נכנס לגן, הייתי איתו במשך שבועיים בגן יום יום, היה לי מאוד קשה להיפרד ממנו, הוא בכה בלי סוף ואני איתו. גם עם השני היה משהו דומה, אפילו היום (והוא בן רבע לארבע) הוא בכה בבוקר ולא רצה לצאת מהאוטו כשהבאתי אותו לגן. ועם השלישי, ששון ושמחה, הייתי איתו בשני הימים הראשונים, בלי להשאיר אותו לבד בכלל. היום הייתי איתו שעתיים רצופות בגן, אח"כ יצאתי החוצה לחצי שעה, בהן הוא לא הפסיק לבכות (הצצתי וראיתי) ואח"כ לקחתי אותו הביתה. מה יהיה מחר???????? צריכים להיות חזקים, זה מה שכולם אומרים, למרות שזה מאד קשה...