צריכה עזרה
אני כבר 4 שנים בולמית-ארבע שנים וזו הפעם הראשונה שאני מודה בזה אני בת 20, עברתי כבר שירות קרבי והשתחררתי אחרי שנתיים מהצבא (סיפור ארוך). אני מלכת התירוצים, יודעת להסתיר הכל, לתרץ הקאות, ירידה במשקל.. האשמתי את זה שיש לי מטבוליזם מהיר, שתרופות שלקחתי הורידו לי את המשקל והרבה מאוד זמן "סבלתי מקלקול קיבה". אבל נמאס לי. אני יודעת שאני רזה, על פי כל הסובבים אותי ועל פי הBMI שלי אני רזה-אבל כל פעם אני מסתכלת במראה והשומנים המגעילים האלה גורמים לי לרצות להרעיב את עצמי למוות-במקום אני פשוט אוכלת המון ומקיאה. די, סיימתי את הצבא ואני רוצה להתחיל את החיים נמאס לי שההורים שלי כועסים עלי שאני מכסחת את האוכל בבית נמאס לי מהכאבים בגרון ובבטן ובעיקר נמאס לי שאני חיה בשקר מול חבר שלי שאני אוהבת כל כך. אני לא מסוגלת לספר להם את זה, להורים בטוח לא ולחבר שלי.. איך אפשר? אני יודעת שאני יכולה להתגבר על זה לבד, בלי פסיכולוג או אשפוז אני צריכה את הכוחות שלכם, את התמיכה שלכם... בבקשה תעזרו לי לצאת מזה, באמת שאני כבר לא יכולה להמשיך לשנוא את עצמי ככה
אני כבר 4 שנים בולמית-ארבע שנים וזו הפעם הראשונה שאני מודה בזה אני בת 20, עברתי כבר שירות קרבי והשתחררתי אחרי שנתיים מהצבא (סיפור ארוך). אני מלכת התירוצים, יודעת להסתיר הכל, לתרץ הקאות, ירידה במשקל.. האשמתי את זה שיש לי מטבוליזם מהיר, שתרופות שלקחתי הורידו לי את המשקל והרבה מאוד זמן "סבלתי מקלקול קיבה". אבל נמאס לי. אני יודעת שאני רזה, על פי כל הסובבים אותי ועל פי הBMI שלי אני רזה-אבל כל פעם אני מסתכלת במראה והשומנים המגעילים האלה גורמים לי לרצות להרעיב את עצמי למוות-במקום אני פשוט אוכלת המון ומקיאה. די, סיימתי את הצבא ואני רוצה להתחיל את החיים נמאס לי שההורים שלי כועסים עלי שאני מכסחת את האוכל בבית נמאס לי מהכאבים בגרון ובבטן ובעיקר נמאס לי שאני חיה בשקר מול חבר שלי שאני אוהבת כל כך. אני לא מסוגלת לספר להם את זה, להורים בטוח לא ולחבר שלי.. איך אפשר? אני יודעת שאני יכולה להתגבר על זה לבד, בלי פסיכולוג או אשפוז אני צריכה את הכוחות שלכם, את התמיכה שלכם... בבקשה תעזרו לי לצאת מזה, באמת שאני כבר לא יכולה להמשיך לשנוא את עצמי ככה