צריכה עזרה

[mich היחידה]

צריכה עזרה

שלום, אני ואבא שלי לא מדברים כבר מעל ל 10 שנים. אני לא זוכרת מה היה הריב, אך אני יודעת מה גרם לי לאהוב אותו פחות ופחות. הוא אף פעם לא פירגן, לא אמר מילות חיבה. אדם קר ואגואיסט לא מעט, היה יורד עליי בהומור שילדה בת 10 לא מבינה.. עד שיום אחד חטפתי עצבים ורבנו ומאז לא מדברים. למעשה את כל התקופה החשובה בחיים עברתי בנוכחותו אך בלי כל קשר אליו. היחסים שלו עם אמא שלי גם לא טובים. לפני כשנתיים עברתי לגור עם בן זוגי מזה 5 שנים. היום אני לפני חתונה, כאשר אני ובן זוגי התארסנו ניגשנו יחד אל אבא שלי והודענו שאנחנו מיתחתנים. זה היה צעד גדול וכולי רעדתי. אבא שלי היה המום כשאמרתי שאני רוצה שיהיה בחתונה והסתכל על בן הזוג שלי ואמר טוב אח"כ. התעלם. מאז עברו 3 חודשים ואין שינוי מלבד זה שלאחרונה אני מרגישה שהוא מנסה להתקרב. קשה לי מאוד להתקרב אליו. אני מרגישה שאני קופאת, לא מסוגלת. אני רוצה שיהיה בחתונה, אך קשה לי. כל הזכרונות הרעים ממנו פשוט צפים. אני מנסה לחשוב על הדברים הטובים אך אין משהו משמעותי. אני בבעיה. איך אני מצליחה להתקרב אליו? אני מרגישה שזה ממש גדול עליי.

 

[שרית בר זקן]

את נמצאת כרגע בתקופת חיים

מאוד משמעות וטעונה מבחינה רגשית. הקירבה לחתונה מביאה איתה עוד הרבה רבדים רגשיים וצרכים לא מודעים שאולי באים לידי ביטוי בשאלה האם אבא יבוא לחתונה או לא? אני אסביר את עצמי. חתונה למעשה מחברת בינך לבין בן זוגך ואתם יוצאים לדרך חדשה שבה אתם מקימים משפחה משלכם. באופן טבעי כאשר אנחנו מתחילים להצמיח משפחה, אנחנו חוזרים אחורה למשפחה שמשם צמחנו. תופעה שכיחה שמתרחשת בתקופה זו היא הצורך להתחבר מחדש למשפחה ולהורים שגידלו אותנו בכדי שנוכל להצמיח משפחה משלנו. בחיבור החדש הזה יכולים להיות כעסים שנשארו ולא מצאו פורקן. אני חושבת שאת נמצאת בדיוק בנקודת הקונפליקט שבה את רוצה חיבור מחדש עם אבא שלך ומצד שני נשאר שם כעס גדול שרוצה להרחיק את האבא. לדעתי זו הזדמנות מצויינת לגשר על ההתרחקות בינכם והיכולת שלך להתקרב מעידה על חוזק נפשי שכנראה לא היה יכול להתאפשר לפני כן. אני חושבת שעם כל החשש להתקרב שוב, כדאי לך לעשות את הצעד הזה ובהזדמנות זו לפרוק בפניו את הכעסים. את יכולה לעשות זאת דרך מכתב שתתני לא ולווא דווקא באופן ישיר ויחד עם זאת, להגיד לו שאת רוצה את נוכחותו בחתונה ושזה חשוב לך (כפי שציינת).

 

[lilit26]

מאוד מתחברת

אני אומנם כן בקשר עם אבא שלי מגיל 12 בערך..מילדות ועד היום אני לא מסוגלת לקרוא לו 'אבא', תמיד מחפשת תירוץ כך שאני לא אצטרך לקרוא לו. זה כנראה משהו נורא עמוק בילדות שלי. בכל מקרה אני לא ממזמן התחתנתי והוא כן היה שם כי אנחנו כן בקשר, אבל זה לא היה כמו אצל משפחות רגילות. הפער בנינו פשוט ענק. הוא לא מסוגל להביע חיבה בכלל. לא זכור לי שהוא אפילו אמר מזל טוב. אבל מה שחשוב זה שאת תרגישי שלמה עם עצמך. תרגישי שאת כן ניסית ורצית והקרבת ומה שיקרה מכאן כבר לא תלוי בך. את מתחילה דרך חדשה והיא זאת שחשובה וכמה שחשוב לך שהקשר עם אבא שלך יתרומם תביני שזה לא תלוי רק בך ואת את הצעד שלך עשית בכך שהזמנת אותו. לפעמים הורים לא יודעים איך להתנהג כמו הורים וזה מה שיש. בשורה התחתונה תהיי שלמה עם עצמך.

 

[גרא.]

mich היחידה,ההזמנה לחתונה,אחרי שלא דברתם קרוב

לעשר שנים,לא דברתם,וודאי לא נפגשתם,קשה מאד לך כפי שתארת,כנראה גם לאביך.וזו עליית מדרגה גבוהה מדי במערכת היחסים שלכם.ההתקרבות,תוך הפשרת היחסים חייבת להעשות בהדרגה.בכמה שלבים.הווה אומר,חשוב לנסות להגיע עימו להסכמה,להפגש כמה פעמים לפני הפגישה בחתונה.כדאי להזמין אותו בנפרד ללא בן זוגך,לארוחה במסעדה דיסקרטית,כזו שאפשר בה גם לשבת בניחותא זה מול זו,לדבר ,להסתכל בעיניים,ולהתחיל להשלים בהדרגה את החסר.התקרבות מעין זו או יצירת יחסי קירבה אינטימית אמיתית,לא תוכל להעשות אם וכאשר הוא יגיע לחתונה,אלא לפני כן.את אומרת שלך מאד קשה להתקרב אליו,אבל למרות שאת מרגישה שהוא מנסה להתקרב,הוא ממשיך להתעלם. פגישה כזו תקל על שניכם לשבור את הקרח.אם הפגישה הראשונה תצלח,יהיה מקום לפגישה הבאה לשלב גם את בן זוגך.אביך מן הסתם,מאד ירצה להכיר אותו..שווה לנסות.

 

[mich היחידה]

תודה על התשובות

לצערי אבא שלי חסום רגשית, הוא לא אדם שאפשר לצאת איתו לאיזה מקום בשקט. אני מדברת על אדם שמלכלך על הילדים שלו בוזני אחרים. קשה לי להתקרב. ממש קשה לי. לא יודעת איך להגיב, איך להתנהג. הוא רואה אותי כמעט כל סופ"ש ואנחנו מיתעלמים זה מזו. אני יודעת שהוא מנסה להתקרב אך ממש קשה לי. אני ממש מובכת. אני נמצאת בתקופה ממש עמוסה - סיום תואר, עבודה שוחקת והכנות לחתונה. אני מרגישה כזה עומס בראש. מרגישה שזה גדול עליי.

 

[גרא.]

mich היחידה,אי אפשר להתווכח עם התחושות שלך

לגבי אביך,במיוחד נוכח העומס הרגשי/מעשי המוטל עלייך בתקופה הנוכחית.כך,כאשר תרגישי שאת מוכנה להתנסות בחידוש הקשר,תוכלי להתפנות לכך.בכל מקרה,במקרים לא מעטים,יש הורים כאלה המתרככים עם השנים,ככל שהם מזדקנים,וככל שהנכדים באים..מן הסתם,סביר להניח שבאיזה שהוא שלב של החיים שלו/שלכם,הוא יעשה את הצעד הראשון לקראתך.

 

[mich היחידה]

אני כבר לא יודעת

אני מרגישה שממש קשה לי. אני עייפה כבר מכל זה. מרגישה כאבים. הוא מנסה להתקרב אליי בצורה חומרית, פונה לבן הזוג שלי ואומר לו שייכנס לחנות חשמל ויגיד לו מה אנחנו צריכים.. אצלי זה לא עובד בצורה כזו. אני מבינה שהוא דואג ומנסה להתקרב אך זה רק מרחיק אותו ממני. אחותי היום העירה לו שהוא צריך לשאול אותי על זה ולא את בן הזוג שלי. אני בסה"כ מבקשת קצת יחס. הבנתי שזו הדרך שלו להתקרב כרגע אך זה לא קונה אותי וברור לי שלא נצליח להיות קרובים רגשית ככה.

 

[גרא.]

mich היחידה,כנראה שאביך מנסה להתקרב אלייכם,

אבל הוא לא יודע איך.לכן הוא שם דגש לפי שעה על עזרה חומרית.את חייבת להבין שאחרי כעשר שנות ניתוק,הוא לב בדיוק יודע איך להתקרב,איך לשבור את הקרח,איך להסתדר עם האגו שלו שבעטיו הקשר נותק.הוא זקוק לזמן בכדי להתמודד עם המציאות החדשה.וגם זו כפי שכבר נאמר,בשלבים ובצעדים קטנים.סבלנות היא שם המשחק. מה שברור הוא ,מכיוון ששניכם מעונינים בחידוש הקשר,אי אפשר יהיה למנוע את זה,אבל שוב,שניכם זקוקים לסובלנות הדדית,לנכונות לפשרה.ואם כך יהיה,הקשר יבנה מחדש.

 

[lilit26]

נכון גם לגביי

מצטערת על התגובה האיטית אבל מה שאת אומרת כ"כ נכון לגביי. גם אבא שלי נכה רגשית ממש ככה בכל מובן המילה, וברור לי שככה הוא גם ישאר ואין לי מה לעשות בקשר לזה. אני מדברת איתך על בן אדם שאם לא עונים לו אז הוא מסוגל להתקשר 10 פעמים, יש לו גם עניין של שליטה. אה ורוצה לשמוע את השיא? הוא לא סיפר לאף אחד מהאנשים שאיתם הוא עובד כבר 20 שנה שיש לו ילדה. כל פעם שבא מישהו מהעבודה לבקר בהיותי נערה הייתי נאלצת להתחבא בחדר. אולי זה קשור לזה שעברתי לגור אצלו בגיל 12 והוא חשב שאני לא יעבור אליו בחיים, אבל הגורל אכזר ולא הייתה ברירה. איפה אמא שלך בסיפור? היא מקשרת בינכם? הם גרושים?