צריכה עזרה
אני כותבת לך את זה מתוך יאוש כותבת לך את המכתב הזה ובוכה ... זה הולך ככה היחסים שלי עם ההורים לי הכי טובים יותר נכון עם אמא יש לי אחות תאומה ותמיד תמיד יש את ההפרש הזה מורן ככה ודנה ככה מורן היא זו שתמיד מספרת .. תמיד יושבת מדברת יותר פתוחה ואני היא ההפך הגמור מימנה מורן היא תמיד מי שמסמכו עליה יותר ואני לא! אני לא בשיל להיתלונן או משהו כזה או אחר הקטע פה שזמצב הולך ומחמיר אמי גילתה שאני מעשנת ומאז המצב התחיל להיותנע קדימה וזז 300 צעדים אחורה . מאז שאני מעשנת והיא תפסה אותי הפסקתי (מדי פעם לוקחת) אבל לא הפסקתי כי רציתי הפסקתי כי היא בקשה אז לקחתי את זה לצומת ליבי והפסקתי הק`טע פה שמאז היא לא מאמינה ותמיד חושבת שאני משקרת לה או לא יודעת מה .. ועכשיו אחותי התאומה גם היא מתחילה לעשות איתה יד אחת אני לא מרגישה רגשי אשם על מה שעשיתי ואם שקרתי א שקרתי בשביל להציל את התחת שלי (אם לדוגמא אני אומרת לה אני הולכת לשירותים ואני הולכת למחשב זהשקר ככה אני רואה את זה והיא תופסת בזה כששקר) בכול מיקרה המצב איתה על הפנים ואני מרגישה את זה וגם עם אחותי היא גם מתחילה להיות בצד של ואומרת שהיא לא רוצה להיות איתי בקשרין סתומרת כול אחת תחייה בחלק שלה בחדר שלה ולא מספרים אחת לשנייה כלום כי היא לא רוצה לספר.. ואני מסוג האנשים שלא פתוחים ולא מביעות רגשות ואם אני מביע רגשות זה כשאני לבד בחדר מסתגרת. אני ממש לא יודעת מה לעשות לדבר עם האמא ?! כן את זה אני יודעת דיברנו הרבה פעמים אבל מה זה עוזר עם היחס נשאר את אותו יחס עם הרעיון שמורן יותר טובה ויותר מכותית תשמעי יכול להיות שהבאתי את זה על עצמי כן אבל בכול מיקרה אני עדין אומרת תשני את הגישה שלך קצת אני שינתי הרבה את הגישה שלי. מה עוד אן לי מושג... באמת אין לי מושג מדי פעם עולות לי כול מיני רעיונות לראש שאני מורידה אותם מיד מהפרק... אם תוכלי לתת לי כמה תשובות או ביכלל ליעץ לי מה לעשות אני ישמח
אני כותבת לך את זה מתוך יאוש כותבת לך את המכתב הזה ובוכה ... זה הולך ככה היחסים שלי עם ההורים לי הכי טובים יותר נכון עם אמא יש לי אחות תאומה ותמיד תמיד יש את ההפרש הזה מורן ככה ודנה ככה מורן היא זו שתמיד מספרת .. תמיד יושבת מדברת יותר פתוחה ואני היא ההפך הגמור מימנה מורן היא תמיד מי שמסמכו עליה יותר ואני לא! אני לא בשיל להיתלונן או משהו כזה או אחר הקטע פה שזמצב הולך ומחמיר אמי גילתה שאני מעשנת ומאז המצב התחיל להיותנע קדימה וזז 300 צעדים אחורה . מאז שאני מעשנת והיא תפסה אותי הפסקתי (מדי פעם לוקחת) אבל לא הפסקתי כי רציתי הפסקתי כי היא בקשה אז לקחתי את זה לצומת ליבי והפסקתי הק`טע פה שמאז היא לא מאמינה ותמיד חושבת שאני משקרת לה או לא יודעת מה .. ועכשיו אחותי התאומה גם היא מתחילה לעשות איתה יד אחת אני לא מרגישה רגשי אשם על מה שעשיתי ואם שקרתי א שקרתי בשביל להציל את התחת שלי (אם לדוגמא אני אומרת לה אני הולכת לשירותים ואני הולכת למחשב זהשקר ככה אני רואה את זה והיא תופסת בזה כששקר) בכול מיקרה המצב איתה על הפנים ואני מרגישה את זה וגם עם אחותי היא גם מתחילה להיות בצד של ואומרת שהיא לא רוצה להיות איתי בקשרין סתומרת כול אחת תחייה בחלק שלה בחדר שלה ולא מספרים אחת לשנייה כלום כי היא לא רוצה לספר.. ואני מסוג האנשים שלא פתוחים ולא מביעות רגשות ואם אני מביע רגשות זה כשאני לבד בחדר מסתגרת. אני ממש לא יודעת מה לעשות לדבר עם האמא ?! כן את זה אני יודעת דיברנו הרבה פעמים אבל מה זה עוזר עם היחס נשאר את אותו יחס עם הרעיון שמורן יותר טובה ויותר מכותית תשמעי יכול להיות שהבאתי את זה על עצמי כן אבל בכול מיקרה אני עדין אומרת תשני את הגישה שלך קצת אני שינתי הרבה את הגישה שלי. מה עוד אן לי מושג... באמת אין לי מושג מדי פעם עולות לי כול מיני רעיונות לראש שאני מורידה אותם מיד מהפרק... אם תוכלי לתת לי כמה תשובות או ביכלל ליעץ לי מה לעשות אני ישמח