צריכה עזרה

shir300

New member
צריכה עזרה

יש לי הצגה בבית שיושבת כבר שנה בארון ואני רוצה לנסות להוציא אותה משם.. ההצגה "נתפרה" תרתי משמע לצורך יצירת דיאלוג עם ילדים על רגשות והתמודדות עם קשיים, ולכן הסיפור שכתבתי הוא סיפור השלכתי כשמהטרה היא לעורר הזדהות בילדים ולהציג בפניהם דרכי התמודדות ופתרונות. קוראים להצגה "ארץ המשאלות". היא מספרת על ילד שיוצא למסע לארץ המשאלות כי הוא מאוד מפחד ורוצה לבקש אומץ. בארץ המשאלות כל המשאלות מתגשמות. בדרך הוא צריך לעבור אגם שיש בו תמנון מפחיד. אישיות טריטוריאלית ושתלטנית שלא אוהב פולשים... ציפור המשאלות שהיא נציגת הארץ המובטחת... פוגשת אותו ומספרת לו שלתמנון יש חולשה אחת- אם הוא שומע שירים ומוסיקה הוא פשוט שוכח לשמור על האגם שלו... וכך הילד לומד לשיר ובסופו של דבר התמנון רוקד איתו...ועוזר לו לעבור את האגם. הצגתי את ההצגה בבי"ח והיה מאוד מוצלח. אבל יש לי קושי להיות "על הבמה" לבד במשך חצי שעה, ובכלל... אני יודעת שהבובות טובות, חוץ מאי אילו קשיי הפעלה ושיש לי יכולת לשיר. אני לא בטוחה בעצמי לגבי יכולת המשחק שלי ולגבי היכולת להחזיק מופע לבד. הבובות הן קטנות יחסית ולשתף עוד מפעיל יכול לעזור ברמת האנרגיות אבל יש לזה חסרונות אחרים. בכל אופן, כדי להשתפשף ולחזק את הביטחון שלי הצעתי בביה"ס בו אני מעבירה חוגים להציג את ההצגה ללא תשלום, וגם לתת לילדים מתנה... אני חושבת לנסות לשווק את ההצגה בקיץ לקיטנות וכדומה, אבל צריכה לצלוח את הקשיים בדרך וקצת מפחיד לי... זו הצגה ראשונה שאני עושה עצמאית.. אשמח לשמוע עצות והצעות, תודה לכולם שיר
 

feyoula

New member
מותק!

לדעתי הדרך לצלוח את הפחדים היא פעמים רבות צלילה לתוכם ללא רחמים ואז הפידבק והסיפוק מנצחים את הפחד ושוברים אותו. חושבת שלהציג בבית הספר זה רעיון מצוין, ילדים זה כמו מחזיר אור. את תצאי משם אם הרבה יותר אמונה בעצמך ותרגישי יותר טוב וסביר שאחרי כמה הצגות כבר תרגישי הרבה יותר ביטחון לשווק את זה גם עבור מקומות נוספים בקיץ. בקשר למפעילים נוספים, צריך לנסות. האם הבעיה היא בתחושה של להיות לבד על הבמה או שאת צריכה ידיים נוספות? ידיים נוספות, תנסי ותראי אם זה עוזר או מפריע אני חושבת שזה מאוד אינדבידואלי וגם תלוי של מי הידיים... אם זה בתחושה ובקושי בלעמוד הרבה זמן לבד על במה זה עניין של להתרגל ואימון ויכול להיות שאחרי שתתחילי לרוץ עם זה כבר, תרגישי יותר טוב. ובכלל, אחרי שתצברי ביטחון ביכולת שלך להחזיק מופע גם יהיה לך יותר קל לנתח איפה הקשיים באמת ומה החסרונות והיתרונות שיש לפנייך. בטוחה שאת מצוינת! :) בהצלחה!
חמוטל
 

shir300

New member
תודה יקירתי

אני חושבת שהקושי הוא באמת לא כל כך טכני וגם לא אמנותי אלא פנימי שלי עם עצמי. אני אפילו לא תמיד בטוחה שאני רוצה להיות מול קהל באופן הזה. קצת מבולבל לי. נהניתי ליצור את ההצגה ויכול להיות שאני צריכה אולי שחקן במקומי. מה שקורה לי זה שבאמצע תהליך עבודה אני מגיעה לשלב שאני כל כך לא מרוצה ולא אוהבת את מה שאני עושה שפשוט רוצה לנטוש.. זה קרה לי כבר ואני מזהה את זה למרות שלא פשוט להכיר בכך או אפילו לכתוב את זה. מצד שני אני רואה ביצירה סוג של נכס. וכן, אני גם צריכה ליצור לעצמי פרנסה. אולי אחת השאלות היא מה אני רוצה לספר לקהל? מי הקהל שלי? אני באמת מאמינה שילדים יתנו פידבק נכון. הם מדהימים. אז גם אם אחליט לא להמשיך עם ההצגה זו תהיה חוויה לכולנו וניסיון או בדיקה מבחינתי איפה אני עומדת עם זה... תודה על מה שכתבת. מאוד עוזר להתכתב על הדברים האלה ולהעלות בכתב את הדילמות הפנימיות. מאוד מקוה גם שיצא לנו להפגש בקרוב. את תמיד מוזמנת אם את בסביבה..
 

קרנובה

New member
היי שיר זאת קרנובה!

יש לי תחושה שהרעיון שלך לקחת את ההצגה ולהשתפשף איתה מול כמה שיותר קהל ילדים חי ואמיתי,זה התשובה להתמודדות שלך עם ההצגה. כול הצגה שמועלית פעם ראשונה היא עדין הצגה שהרבה דברים יכולים להשתנות בה. בעיניי הכי חשוב שתאהבי ותהני ממה שאת עושה,כי ההנאה של האמן היוצר משתקפת בהצגה וילדים הם בכלל רנטגן,הם יתחברו אם את מתחברת ומחוברת. הסיפור שלך יפה מאוד בעיניי,הנושא מדבר לילדים,את אומרת שהבובות יפות ואטרקטיביות,מה צריך יותר?נשאר לך רק להאמין בעצמך וביכולות שלך להגיע ללב הילדים,אז קדימה לעבודה,חזרות חזרות ותגובות מהילדים יעזרו לך להבין איפה את עומדת מבחינת ההצגה ועתידה.. אגב,אני אוהבת במה,חולת במה,ועדיין כול הצגה חדשה מביאה איתה חששות והתרגשות וצריך לנתב אותם לאנרגיות טובות על הבמה,שיהיה לך רק המון הצלחה והנאה,קרנובה.
 

shir300

New member
תודה רבה

איזה כיף לקרוא את תגובתך! איך את מנתבת את החשש לאנרגיות? אשמח לדעת...
 

shir300

New member
פרפקציוניזם

קיצוני וחסר רחמים... זו הבעיה שלי...
 

גליתוי

New member
היי שיר

הסיפור נשמע מקסים! ועם המון פוטנציאל שמההיכרות הקצרה שלי איתך את מסוגלת לקחת את הדברים למורכבות הרגשית והתוכנית הנדרשת. (בעקבות ציפור הנפש אני זוכרת את המגרות....) אני חושבת כמו מי שהגיבו לפניי וכמו שאמרת בעצמך ש"שעות טיסה" זו הדרך לרכוש ביטחון ולבנות את ההצגה נכון. אני בתכנית שבה אני עובדת מביאה כל שבוע הצגה חדשה כשחלק מההצגות אני בונה לגמרי לבד, במוצ"ש ערב לפני שאני מעלה את ההצגה תמיד אני לחוצה ומודאגת. אבל ביום ראשון אחרי שש הצגות אני עוברת דרך ארוכה מההפתעה כל פעם מחדש שהילדים התחברו אליי גם הפעם, ועם השתכללות ההצגה במהלך ששת המפגשים באותו היום. אז להזרק למים זו ההצעה הטובה ביותר, ומה שמדהים זה שגם בהצגה הראשונה שבה אני מרגישה עדיין די גרועה ולא מגובשת, גם הילדים וגם הגננות (משיחות) לא מרגישים בכלל את הסרבול שאני מרגישה. אז... תנפנפי קצת בכנפיים ותגלי שאת כבר עפה! ואם עדיין את תרגישי שזה לא זה אז אולי באמת כדאי שתכניסי שחקן אחר ואז... תגלי שאף אחד לא מושששלם! בהצלחה! גלית
 

feyoula

New member
את צודקת שיצירה זה נכס

אבל יש המון סוגים של יצירה ויש הרבה מאוד אנשים שבונים את הבובות ולא עולים איתם על הבמה או כותבים את ההצגות ולא משחקים בהן. יש כאלה שזה מרגיש להם כיחידה אחת ויש כאלה שחלק מסוים עושה להם את זה יותר מהאחר. בדיוק כמו שיש שחקנים שבונים בשבילהם את הבובה והם רק משחקים. לכן, אם זה לא מרגיש לך בנוח את לא צריכה להרגיש אשמה שנטשת את היצירה שלך!! חוץ מזה השאלות שלך הן לגיטימיות ואני מניחה שכולם שואלים את עצמם את הדברים האלה בהתחלה אז זה לא דבר כל כך נורא להכיר בו... אני אומרת, לכי על זה באומץ וסמכי על האיטואיציה שלך, התשובות כבר יבואו... :)
 

feyoula

New member
איטואיציה=אינטואיציה!

ואגב... באמת רעיון מהמם!! הגבתי ישר על התחושות ושכחתי להגיד לך את זה:)
 

shir300

New member
תודה חמודה

האמת שהסיפור נועד להיות סיפור "טיפולי" אפרופו דיוננו הקודמים. אני כותבת במרכאות כי אני לא מטפלת בהכשרתי אבל כן אשת חינוך עם מודעות לנושא הרגשי. כתבתי את ההצגה במסגרת אותה עבודת סמינר שקיבלתי עליה ציון מושלם (אפרופו פרפקציוניזם)...והצגתי אותה במסגרת מחקר בבי"ח. לאחר ההצגה הבובות ליוו את הילדים לבדיקות דם. הילדים צפו בהצגה ממש לפני הבדיקה ואני וגיבור ההצגה, הבובה נתנו להם נוצה של הציפור והלכנו איתם לבדיקה להסיח את דעתם.. נוצר דיאלוג מדהים במהלך הליווי בין הילד לבובה, אם כי לא תמיד זה עבד. אשמח לספר לך יותר אם תרצי ולהתייעץ בך, כי המטרה שלי לבנות תהליך יצירה ודיאלוג עם הילדים לאחר ההצגה. לעודד אותם לבטא פחדים ומשאלות. איזה כיף שאת וכולכם כאן! מדהים לקבל את התגובות. המוני תודות! שיר
 

feyoula

New member
יש לך מושג

למה לא עבד? זה ממש מעניין אותי סוג כזה של עבודה. בגלל זה אני שואלת...אז אם יש לך לקחים לשתף, אשמח לשמוע!! (עכשיו אני גם באמת מקשרת את מה שסיפרתי לי על ההצגה מהלימודים לזאת.. נשמע אדיר!).
 

shir300

New member
רוב הילדים

כן נעזרו ברמה מסוימת בי, בבובה, בהקשבה. אבל ילדה אחת שהיתה מאוד חרדה מבדיקת הדם ובכתה לאורך כל הבדיקה- לא ממש עניין אותה מה הבובה עושה, וגם האחות הכניסה אותי מאוחר מדי לחדר הבדיקה. הילדה הזו היתה הצעירה ביותר מבין הילדים. האחרים היו בנים ואני חושבת שבנים גם תמיד צריכים להיות "גיבורים". אנחנו צריכות לדבר מתישהו, את לא חושבת? לא שכחתי שיש לי את הטלפון שלך... יש לי פשוט המון על הראש כרגע ובטח גם לך יש מבחנים וכו'...לא?
 
שיר הסיפור מקסים ..הוא שלך אישי?

או שזאת אגדה? במידה והוא שלך שילחי אותו בדואר רשום אלייך ...זכויות יוצרים...[דברי איתי] ובכן יש לסיפור פוטנציאל אדיר....אהבתי כל שלב ואני רואה בעיניי את ההצגה
אני לא בעד מפעיל נוסף אלא אם כן את מסודרת מבחינה כלכלית
היום המצב בשוק ההצגות בחוץ לא מזהיר ואם ה"מעט" שאפשר להרוויח תצטרכי לחלק לשניים..... להשתפשף זאת התשובה.....בימי הולדת, בחוגים......ולאט לאט תתברר לך התמונה הכוללת. במידה ותתקלי בקשיים אשמח לעזור לך אישית. שבת שלום דבי
 

shir300

New member
תודה רבה דבי

כן, אני כתבתי את הסיפור ואת צודקת- צריך לדאוג לנושא זכויות יוצרים. תודה רבה על הצעת העזרה. את נהדרת. זה באמת לא יעיל ולא כלכלי לשתף עוד מפעיל וגם ההצגה בנויה למפעיל יחיד. אני צריכה להשתחרר במשחק וגם לבדוק אם טכניקת ההפעלה של הבובות מספיק נוחה. כי זה מאוד משמעותי. איך אפשר ליצור איתך קשר לגבי זכויות יוצרים? תודה רבה שיר
 
שיר - לא חשבת שאשאיר אותך בלי תגובה ממני?!

אז אם זיכרוני אינו מטעה אותי שוחחנו על ההצגה המדוברת בעקבות תגובה שכתבתי לאחר הצגה של: " פרח לב הזהב " בבית חולים תל השומר וכבר אז סיפרת על ההצגה שיושבת בארון... כבר אז אמרתי לך שהרעיון מצויין ועכשיו לאחר שתארת את העלילה אני ממש ממש אוהב אותה וחושב שיש לך את כל הסיבות לעשות איתה משהו ולגאול אותה מהחושך ומהאבק ולא משנה באיזו דרך תבחרי לעשות זאת, כיוצרת בלבד או גם כשחקנית ומפעילה. ראשית תרשי לי לשבח אותך על הכנות במחשבה שאולי אינך שחקנית מספיק טובה...קצת נדיר למצוא במחוזותינו מישהו שלא מציין מיד עד כמה הוא מוכשר ( גם אם אינו חושב כך באמת ) ועוד משתף ומדבר על זה בחופשיות כזו בפורום
וכדי להרגיע חשש זה אני מציע לך לכנס כמה חברים וחברות שאת מעריכה את דעתם ויודעת בירור שיאמרו את האמת לטוב ולרע במקרה הצורך ולהציג בפניהם באוירה אינטימית ובסביבה בטוחה ותומכת את ההצגה ולבקש מהם חוות דעת על עניין המשחק וכך תוכלי לאשר או לפסול מחשבה זו ואולי ללמוד כמה דברים על עצמך ועל עבודתך בעקבות התגובות. אח"כ אני ממליץ לך לפנות לבתי החולים בי"ם, למוסדות ואירגונים התנדבותיים וכאלה שלא אך מתעסקים עם ילדים ממשפחות מועטות יכולת, ילדים עם בעיות ריגשיות ופיסיות ולארגן לך איזה חודש של הצגות ניסיון בפניהם כך גם תוכלי לבדוק, לתקן, לשפץ ולהוסיף במידת הצורך ועל הדרך תעשי כמה מיצוות במיוחד כשההצגה עוסקת בהתמודדות עם קשיים... לא אחזור על מה שכבר נאמר לפני אך רוצה שתדעי שאף פעם לא מפסיקים לחשוש, לפחד ולדאוג לפני הצגה חדשה ולא משנה האם רק כשחקן או כזה שעושה הכל...גם לאחר שנים של ניסיון, ותק וביקורות טובות גם אני מתמודד עם אותן תחושות בכל פעם מחדש, כל הצגה היא ילד חדש שעומד בזכות עצמו וזרי הדפנה מהפקות קודמות אינו מבטיח דבר!!!!!!! הזכרת זמנים...חצי שעה זה קצת קצר - חשבת לשלב איזו הפעלה בסופה? בכל שאלה ועזרה אשמח לעזור לך ואת מוזמנת ליצור קשר אז יאלל'ה - זירקי את הפחדים ותתחילי, את המחשבות הזדוניות הקטנות שמפריעות הזיזי הצידה ובמקומן צרי חדשות שיעסקו בכיצד להתקדם לאט לאט וצעד אחר צעד
 

shir300

New member
תודה דודיל'ה

אתה מותק אמיתי! כל כך טוב לדעת שיש פורום כזה תומך שתמיד אפשר להעזר בו. כל אחד מכם תרם משהו חשוב נורא למחשבה ולתהליך שלי. תודה רבה! נתת לי כמה נקודות למחשבה. כשיצרתי את העבודה שכרתי את שירותיה של במאית מתחילה שסמכתי על הכשרון שלה. היא חשבה שחבל שאני לא אופיע עם זה בעצמי. כנראה שבחזרות הרגשתי מספיק נוח לבטא יכולת מסוימת. לפעמים הספק הוא טוב ויש בו סוג של צניעות ולפעמים כמו שכתבת צריך לזרוק לפח את הפחד וללכת קדימה. תודה שלקחת את הוידוי שלי למקום כל כך חיובי... אני נמשכת לבמה ומצד שני מאוד נבוכה ומפחדת ממנה. סוג של יחסי אהבה-שנאה שכזה... התכנית היא שתהיה הפעלה בעקבות ההצגה, כזאת שתאפשר לילדים דיאלוג על איפה הם מתחברים לתכנים שלה ואיך למצוא פתרונות להתמודדות עם פחד (תראו אותי...), איך הילד בהצגה עשה את זה, וגם שתשאיר אותם עם משהו מוחשי שיצרו בעצמם כמו בובה, שיר וכו'. תודה על הכל. מבטיחה לספר ולעדכן על ההתקדמות. שיר
 
זכויות יוצרים.

ובכן מכיוון שהסיפור שיר שייך לך כדיי שתדפיסי אותו , תכניסי את הדפים למעטפה ,לכי לדואר ושילחי את המכתב אלייך הבייתה בדואר רשום. לאחר יום יומיים תקבלי את המיכתב עם חותמת דואר רשום. לי יש בבית המון מכתבים רשומים. במקרה שמישהו אחר ישתמש בסיפור שלך , [הוצאת ספר,הצגה....] תוכלי תמיד לטעון בבית המשפט שהסיפור הוא שלך אישי ומקורי ולרעיה הראי לשופט את המכתב ששלחת לעצמך משנת ....... וזה כל הסיפור....מהר לדואר לשלוח את הסיפור לעצמך לפני שמישהו "יגנוב" לך אותו
 
למעלה