צריכה עזרה

שרשירית

New member
כדאי לנסות ייעוץ

זאת על מנת שלא יהיו ספקות אם ניסיתם מספיק או לא. לדעתי אין לכם מה להפסיד - יכול להיות שזה יעזור לכם ויישפר את הנישואים ורק תרוויחו. במקרה שלנו הייעוץ עזר לתקופה של שנה. אחרי שנה הבנו שאנחנו פשוט לא מאושרים ביחד, התבגרנו, השתנינו, כל אחד מחפש ורוצה משהו אחרי היום, כמעט אין לנו רצונות משותפים. לא היה מנוס מלפרק את הזוגיות, בהבנה ובהערכה, עם הרבה אהבה. ידענו ששנינו לא נועדו לחיות את חיינו בפשרה.ובחרנו לחיות חיים מאושרים - לא ביחד. גם אם בתחילת הגירושים החיים לא קלים ויש הרבה מכשולים, יש הרבה ימים קשים וחרטות, עמוק בפנים אני יודעת שזה היה בלתי נמנע. לעומת זאת, יש הרבה שבוחרים לא לפרק את המשפחה ולא להיות מאושרים, השיקולים שלהם הם אחרים ויותר חשובים מהאושר שלהם. הכל לגיטימי - השאלה מה מתאים לך ורק את יודעת. תנסו ייעוץ זוגי, אם הדברים לא ישתנו אצלכם תאלצו לבחור.
 
לא הבטחתי לך גן של שושנים...

אני אתחיל מזה שבחוץ ממש ממש לא "דבש" קשה הרבה התמודדויות קשות פתאום הסביבה משנה פאזה פתאום הגרוש לעתיד משתנה פתאום הגברים מסתכלים עלייך בתור טרף קל בתור גרושה שאין לה סיבה לא לתת להם.... הכול אבל הכול אחרת ולא תמיד לטובה וכן את יכולה לצאת מהנישואים ולמצוא אביר אמיתי שיגרום לך לרחף יום יום מחדש הכול יכול להיות אם תשתני בשביל הקשר..זה גם לא יעבוד..כי האני האמיתי שלך יפרוץ שוב החוצה ..ולא ממש בטוח שזו הבעיה. אבל תעצרי לרגע תחשבי מה את עשית בשביל הקשר מה בקשר לא עובד שבי איתו נסו לדבר אולי תצליחי להבין מה גרם לך להיות איתו ולהמשיך הלאה עזרה מקצועית..שווה לנסות!!! ואל תנסו לשנות ולהשתנות בשביל עכשיו והרגע נסו לקחת את הכול ולתעל אותו לצד שלכם ולחיות איתו אחרת היום לאחר 4 שנים יש לי כללים של בתולה זקנה והחומות שיוצרים גם בחודש קשה לגבור עליהם אז כן נסו כל דרך לתקן לגרום אחד לשני להגיע לפסגת העולם... ורק לאחר שבאמת ניסיתם ולא הלך רק אז לצאת...
 

שורי22

New member
אני חושבת שהספק הוא המצב הכי קשה

את צריכה לשבת עם עצמך ולכתוב את הנקודות שקשה לך איתו ואז לחשוב טוב טוב. אם הגעת למסקנה שאת באמת רוצה את זה אז לכי עם ההחלטה שלך עד הסוף בלי להתחשב בשכנים/חברים /משפחה... כי זה החיים שלך ושיהיה לך בהצלחה..
 
אף פעם לא מאוחר לבדוק/לדבר....

אני באמת חושבת שכדאי להושיב אותו ולהגיד לו בכל הכנות איפה את עומדת ומה את שוקלת - לא בכעס ולא בריב אלא באמת בכנות אולי הוא רק יקשיב אולי הוא יהיה שותף לדו שיח - אבל את את שלך תגידי אולי תופתעי? אולי פשוט תרגישי טוב יותר שהורדת מהלב ואולי תגלי שבאמת אין לך עם מי לדבר וזה יקדם אותך להחלטה? אין ספק שבלי ילדים כל הסיפור נראה אחרת לגמרי עצה שלי: תתבונני פנימה טוב טוב, תמצאי את הכוח לנהל איתצו עוד שיחה - אמיתית והכי גלויה בעולם - כי בשלב כזה עם מחשבות כמו שיש לך - מה יש לך להפסיד??!!" בהצלחה...
 
למעלה